בעוד ראשי ההסתדרות החליטו לקחת את הזמן ולדחות את ההחלטה על מועד והיקף השביתה לשעות הערב, כלכלני התאחדות המלאכה והתעשייה מעריכים כי הנזק הצפוי למשק כתוצאה בתחילת השביתה המלאה במשק מסתכם במיליארד שקל ליום. זאת, בהתבסס על עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
להערכת כלכלני ההתאחדות, אובדן שעות העבודה למשק על רקע השביתה מסתכם בתחילתה ב-7.5 מיליון שעות ליום. התוצר הגולמי ביחס לשעת מועסק נאמד בכ-135 שקל לשעה. מכאן שהנזק למשק במונחי אובדן תוצר נאמד בכמיליארד שקל ליום.
פגישה נוספת הערב
לאחר כשלוש שעות של דיונים הסתיימה פגישתם של יו"ר ההסתדרות עופר עיני וראשי האיגודים המקצועיים ללא החלטות לגבי השביתה במגזר הציבורי. התייעצות נוספת החלה הערב בשעה 19:00 בבניין ההסתדרות ולאחריה, בסביבות השעה 20:30 יודיע עיני במסיבת עיתונאים על מועד השביתה והיקפה.
גורמים המקורבים לראשי ההסתדרות אומרים כי אחת הסוגיות שעומדות על הפרק ודורשת התייעצות נוספת היא סוגיית השבתת נמל התעופה בן גוריון, כשהנטייה היא לקיים שביתה כללית במגזר הציבורי אך לא לכלול בה את רשות שדות התעופה על מנת לא לפגוע במאות הישראלים שאמורים לצאת מהארץ בימים הקרובים.
נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יהודה אלחדיף, אמר כי הנזק שייגרם למגזר העסקים היצרניים הקטנים עם תחילתה של השביתה הכללית במשק, נאמד במונחי אובדן תוצר בסך של 35 מיליון שקל ליום. אלחדיף טען כי "לכולם ברור שהסכסוך יסתיים בפשרה ולכן לא מובן מדוע צריך להגיע להשבתת המשק על מנת למצוא את הפתרון שהיה יכול להימצא יום קודם".
במידה שהשביתה הכללית תצא בסופו של דבר לפועל, שורה של שירותים לא יהיו זמינים לציבור, ובהם משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות ונמלי התעופה והים. חברת החשמל וחברות האוטובוסים ימשיכו בעבודתם (לרשימה מפורטת של הגופים שישבתו). במקרה של שביתה, ההסתדרות תפעיל "ועדת חריגים", שבסמכותה לאשר לעובדי המגזר הציבורי להעניק שירות לאזרחים במקרים דחופים - כגון בתחום הנפקת דרכונים - ולאשר המראה ונחיתה של מטוסים כשידובר בהטסת חולים. הבנקים לא ישבתו.
"האוצר נתן הצעה מעליבה"
סלע המחלוקת בין ההסתדרות לאוצר נוגע לתוספת השכר שתינתן ל-700 אלף עובדי המגזר הציבורי.
ההסתדרות טוענת, כי מאז שנת 2001 לא נחתם במגזר הציבורי הסכם עבודה קיבוצי חדש הכולל העלאה של שכר העובדים. היא דורשת ששכר העובדים יעלה ביותר מ-10%. הממונה על השכר טען בעבר, כי שכר העובדים במגזר הציבורי עלה בפועל מאז 2001 ב-8% בממוצע, עקב עלייה בוותק ובדרגה של העובדים הבכירים והעלאת שכר המינימום לעובדים הזוטרים.
בפגישה שנערכה אתמול בלשכת שר האוצר, הציע השר בר-און לעיני תוספת של אחוז אחד לשכרם של העובדים במגזר הציבורי, בפריסה עד 2009. המשמעות של הצעתו היא תוספת של חצי אחוז לשכר בעבור השנים 2006 ו-2007, ותוספת של חצי אחוז בעבור השנים 2008 ו-2009. זאת לעומת תוספת של 0.4% בלבד, שהציע עד כה הממונה על השכר באוצר, אלי כהן.
בתגובה כינה אמש עיני את הצעתו של בר-און "מעליבה", ואמר שהיא משולה ל"תוספת של שתי מנות פלאפל לכל עובד". הוא הוסיף, כי השביתה לא נפתחה היום כדי להקל על הציבור המסורתי שמציין את ט' באב.
שר האוצר אמר לאחר הפגישה כי "איומי השביתה מיותרים. כל שביתה תפגע במשק, ביציבות הכלכלית ובעובדים עצמם". בר-און ציין, כי העלאת השכר שמבקשת ההסתדרות תוביל בהכרח לפריצת מסגרת התקציב - דבר שיביא להאטת הצמיחה, ירידה בכוח הקנייה של האזרח ולהגדלת שיעור המובטלים במשק.
עוד אמר בר-און, כי הצעת ההסתדרות מעמיקה את פערי השכר במגזר הציבורי. לדבריו, תוספת אחוזית למקבלי השכר תיצור מצב שלפיו מקבלי השכר הגבוה יקבלו תוספת שכר שקלית גבוהה יותר ממקבלי השכר הנמוך. לפיכך הבהיר בר-און, כי ישאף לכך שתוספת השכר שהוצעה להסתדרות תהיה שקלית ולא אחוזית, כדי להביא לצמצום הפערים הקיימים בין מקבלי השכר במגזר הציבורי.