מה לעשות עם הדם הטבורי?

ההחלטה אם לשמר את הדם הטבורי של הרך הנולד נהפכה לאחת הדילמות הנפוצות המתלוות להריון: מדובר בהוצאה של אלפי שקלים, המיתוספת להוצאות הכבדות ממילא הכרוכות בהצטרפותו של התינוק החדש למשפחה.

דם חבל הטבור, הנאסף מחבל הטבור והשליה לאחר הלידה בפעולה פשוטה שאינה כרוכה בכאב, עשיר בתאי אב, שמהם אפשר להפיק בין השאר תאי מוח עצם המשמשים להשתלה בחולים הזקוקים לטיפול בשל מחלות ממאירות ואחרות. בניגוד להשתלת מוח עצם רגילה, הדורשת התאמה מלאה בין התורם לנתרם, בהשתלה של תאי דם טבורי שהם תאים "ראשוניים" שיכולים להתפתח לסוגים שונים של תאים, מספיקה התאמה חלקית כדי לאפשר השתלה.

את הדם הטבורי שנאסף מקפיאים ושומרים בבנק פרטי, לטובת התינוק ובני משפחתו בלבד, או בבנק הציבורי, כתרומה לחולים שאין להם תורם מתאים. הבחירה בין השניים נעוצה כמובן ביכולת הכלכלית - בנק פרטי עולה כסף רב, בבנק הציבורי התרומה חינם - ובשאלה אם מעוניינים לתרום או "לבטח" את בני המשפחה, אבל לא רק: האפשרות לתרום לבנקים הציבוריים עדיין מצומצמת מאוד בשלב זה, משום שאין להם מימון מספיק מהמדינה. מצד שני, הבנקים הפרטיים כמעט שאינם מפוקחים על ידי המדינה.

הצעת חוק חדשה שתעלה היום לקריאה שנייה ושלישית בכנסת עשויה לחולל מהפכה בתחום, לפתור את הבעיות הקיימות ולהביא בשורה חשובה למאות חולים הזקוקים להשתלת מוח עצם בישראל.

על פי ההצעה של חבר הכנסת משה כחלון (ליכוד), יוגדל בנק הדם הטבורי הציבורי בישראל ב-1,000 מנות בשנה על חשבון המדינה, עד למצב של כיסוי גנטי מלא של כל האוכלוסייה. כאמור, הצעה זו תביא מזור לחולים רבים: כיום כולל הבנק הציבורי בישראל 3,000 מנות בלבד, כך שבתוך שלוש שנים, אם תתקבל ההצעה, הוא יכפיל את גודלו.

"מטרתו של בנק ציבורי כזה היא להציל את חייהם של מאות חולים בישראל הזקוקים להשתלת מוח עצם ולא נמצא להם תורם מתאים מקרב בני משפחתם", אומרת שלי קפוסטה, יו"ר העמותה הישראלית למען בנק ציבורי לדם טבורי, שקידמה את הצעת החוק עם כחלון. קפסוטה מעריכה כי תמיכה ממשלתית תקל גם על גיוס התרומות. אגב, עלות האיסוף, הבידוק, השימור והאספקה של מנת דם אחת היא 1,000 דולר, כך שעלות החוק של המדינה תהיה מיליון דולר לשנה. אף שמדובר בהשקעה לא גדולה יחסית, הזוכה לתמיכה רחבה בקרב חברי הכנסת, חוששים יוזמי החוק מהתנגדות האוצר בהצבעה שתתקיים היום.

חלק נוסף ולא פחות חשוב בהצעת החוק קובע כי מעתה יחול פיקוח הדוק של משרד הבריאות על התקנים הרפואיים הנהוגים הן בבנקים הציבוריים והן בבנקים הפרטיים: קשה להאמין, אך עד היום היה מדובר בתחום פרוץ שבו כל אדם יכול להקים בנק דם, לגבות כסף בעבור האיסוף והשימור, מבלי לעמוד בפיקוח ובקרה של גורמים חיצוניים כמשרד הבריאות. לפי ההערכות, בבנקים הללו מאוחסנים אלפי מנות דם טבורי בעלות ממוצעת של 7,000 שקל למנה.

על פי החוק החדש, שאם יעבור ייכנס לתוקפו בתוך שנה, יפסיקו הבנקים הפרטיים לתפקד כעסקים פרטיים לכל דבר ויחולו עליהם מגבלות שונות שנועדו למנוע מצב שבו משפחות שמשלמות אלפי שקלים בעבור שימור הדם הטבורי שמות את כספן על קרן הצבי: משרד הבריאות הוא שיקבע נוהלי שמירה וטיפול במנות הדם, ואת התנאים לקבלת היתר הפעלה של בנק כזה. בנוסף יחויבו הבנקים לבטח את המנות באופן שיבטיח את כספי הלקוחות.

כמו כן יידרשו הבנקים ליידע את היולדת אם מנת הדם שנלקחה אכן טובה לשימוש, וכך היא תוכל לבחור באופן מושכל אם לשמר את הדם או לוותר על העסקה, אומרת קפוסטה, שמציינת כי "בבנק הציבורי שעומד בכל הסטנדרטים הרפואיים המקובלים בעולם כ-50% מהמנות נפסלות עוד לפני ההקפאה".

בבנקים הפרטיים דווקא מברכים על היוזמה החדשה: בבנק טבורית ובבנק קריו-סל אמרו ל-TheMarker כי מדובר ביוזמה מבורכת שהיתה מחויבת המציאות.

עסקת שימור דם טבורי היא עסקה מורכבת עם היבטים מדעיים-רפואיים, וכן היבטים כלכליים של תשלום לטווח ארוך. משפחה שמעוניינת לשמר את הדם הטבורי בבנק פרטי נתקלת בנהרות של אינפורמציה מדעית מצד החברות, שכל אחת מהן מבטיחה ייחודיות בתחומה, כך שלצרכן הממוצע קשה מאוד להבדיל ביניהן.

פרט למחיר, כדאי לקחת עוד כמה פרמטרים בחשבון. הנה כמה משתנים שכדאי לבדוק לפני שחותמים על העסקה:

1. מקום שמירת מנות הדם - כדאי לוודא שמדובר במקום מוכר שערוך לשמירת הדם לטווח ארוך.

2. הקפאת הדגימה - חשוב לברר אם מדובר בהקפאה הדרגתית של מעלת צלזיוס בדקה, הנחשבת בטוחה יותר, או בהקפאה מיידית שפחות מומלצת ועלולה לפגוע באיכות המנה.

3. עיבוד הדגימה - לבדוק אם הדגימה מעובדת בצורה מכנית (עדיף) או ידנית.

4. ביטוח - מאחר שהרוב המכריע של ההשתלות הן בבני משפחה, ולא בתינוק עצמו, רצוי שהפוליסה תכסה גם את ההורים והאחים. בנוסף, בידקו מה בדיוק כולל הביטוח, אם הוא כולל איתור מנה חלופית בישראל ובחו"ל והטסה לחו"ל ובחזרה, ואם הוא מכסה את הילוד גם אם הוא נולד חולה.

5. הצהרה על מספר שנות שימור - כרגע עדיין לא הוכח שניתן לשמר את הדם הטבורי למשך יותר מ-20 שנה, לכן את ההצהרות על שימור הדם למשך 40 שנה יש לקחת בעירבון מוגבל. עם זאת, המומחים בתחום סבורים שבהחלט ייתכן שעם הזמן יוכח כי השימור לעשרות שנים אפשרי, ולכן רצוי לבדוק למה בדיוק מתחייב הבנק במקרה כזה.

"אני ממליץ לכל אחד שיש לו כסף ומאמין בעתיד של תאי גזע, לשמור דם טבורי בבנק פרטי", אומר פרופ' שמעון סלוין, המנהל המדעי של חברת "תא לחיים", בנק הדם הטבורי בהדסה ומנהל המרכז להשתלות מוח עצם בביה"ח הדסה עין כרם. "זו השקעה עתידנית שאמנם לא ברור מה התועלת שתצמח ממנה, אבל אין ספק שזהו תחום המתפתח במהירות עצומה, וכבר כיום אנו יודעים שתאים שמקורם במוח עצם של מבוגר, ועל אחת כמה וכמה של תינוק, יכולים לשמש ליישומים רבים כמו השתלת מוח עצם בטיפול במחלות ממאירות, במחלות כמו טרשת נפוצה או דלקת מפרקים ועוד.

"כבר כיום משתמשים בתאי גזע לתיקון עצמות וליצירת סחוס, למשל לברך. טיפולים ניסיוניים נוספים שכבר מתרחשים הם במחלות כמו טרשת נפוצה, פרקינסון וכן שיקום נזקים בכלי דם ונזקים מוחיים".

סלוין מסכם בכך ש"אנו רואים כיום רק את קצה הפוטנציאל של תאי הדם הטבורי. יש רגע היסטורי בחיי הילוד שלא ישוב יותר, וחבל לזרוק את הדבר היקר הזה לפח. מי שיכול להרשות לעצמו את ההוצאה - כדאי לו להשקיע".

"הבנקים הפרטיים מבטיחים משהו מאוד מעורפל", אומר פרופ' עמי באלין, המטולוג ומנהל מחלקת הילדים בבית החולים וולפסון: "ראשית, הם מבלבלים בין שני מושגים שונים: הראשון הוא הדם הטבורי המיועד לשיקום מוח העצם במקרה שהילד יגדל ויחלה במחלה ממאירה. המושג השני הוא תאי האב המצויים בדם הטבורי - תחום מחקרי שנמצא עדיין בחיתוליו ולא ידוע אם ומתי ניתן יהיה ליישמו בשטח. לכן מפריע לי שהבנקים הפרטיים משווקים את עצמם באמצעות מושג תאי אב. זו שערוריה בעיני".

באלין מוסיף כי "גם ההבטחות שמעניקים בנקים פרטיים להקפאת מנת הדם ל-40 שנה הן בעייתיות - מכיוון שכיום ידוע בוודאות רק על יכולת הקפאה של 15-20 שנה - זה פשוט עדיין לא עבר את מבחן הזמן".

עוד מסביר באלין כי השתלה עצמית היא בעייתית מבחינה קלינית: "כשאדם לוקה במחלה ממאירה, אנחנו מעדיפים לבצע השתלה לא עצמית אלא מתורם אחר, על אחת כמה וכמה כשמדובר במחלה מולדת.

"אני לא רואה סיבה ויתרון בשימור דם טבורי בבנק פרטי", מסכם באלין. "בפועל מספר המנות שנלקחו להשתלה מבנקים פרטיים גדולים בעולם הוא ספור, בעוד בבנקים הציבוריים הרפואה עושה שימוש כל הזמן". באלין ממליץ על תרומה לבנק ציבורי: "ככל שיהיו יותר תרומות והבנק הציבורי יהיה עתיר מנות, יהיה סיכוי רב יותר שלילד שלך יימצא תורם מתאים בשעת הצורך", הוא מסביר.

הידעתם? (1)

כיום כולל הבנק הציבורי בישראל 3,000 מנות בלבד של דם טבורי. על פי הצעת החוק יוגדל הבנק הציבורי ב-1,000 מנות בשנה על חשבון המדינה, עד לכיסוי גנטי מלא של כל האוכלוסייה

הידעתם? (2)

את הדם הטבורי אפשר לשמור בבנק פרטי, כביטוח לתינוק ולבני משפחתו בלבד, או בבנק הציבורי, כתרומה לחולים שאין להם תורם מתאים