בנק לאומי: בנק ישראל משנה את כיוון הריבית בתדירות גבוהה מדי ובכך מערער את היציבות בשווקים הפיננסיים

"ניתוח נתוני השנים האחרונות מלמד שבנק ישראל הרבה לשנות את הריבית. לא רק שהריבית השתנתה לעתים תכופות, גם חלו שינויים רבים יחסית בכיוון, כלומר מעבר מירידה לעלייה מעלייה לירידה", כך כותב הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ד"ר גיל בפמן. על פי הסיכום שערך בפמן, בנק ישראל שינה את הריבית לא פחות מ-33 פעמים בחמש השנים האחרונות.



"מספר שינויים זה גדול פי 3 לערך מאשר בדרום קוריאה, גוש היורו והרפובליקה הצ'כית וכפול לערך מאשר בניו זילנד ובקנדה", כותב בפמן. עוד ניתן לראות בהשוואה בינלאומית זו, שבממוצע, בנק ישראל החליף את כיוון תוואי הריבית כמעט מדי שנה, בעוד שברוב המדינות האחרות מדובר בהחלפת כיוון תוואי הריבית פעם אחת מדי כשלוש שנים.



מאפיין זה בולט מאוד לאחרונה, לאחר שבנק ישראל שינה את כיוון תוואי הריבית בתוך חודשיים: בחודש יוני הופחתה הריבית ל-3.5% ואילו כעת היא הועלתה חזרה ל-3.75%. באשר להיקף שינוי הריבית (בערך מוחלט), השינוי הממוצע בריבית בנק ישראל בתקופה שנבחנה עמד על כ-0.4% בכל החלטה, שינוי הגבוה במקצת מממוצע המדינות המוצגות בשיעור של כ-0.3%.







לדעת בפמן, מידת התנודתיות הרבה בריבית בנק ישראל אינה פועלת לטובת היציבות בשווקים הפיננסים של ישראל ואינה תורמת להגדלת מידת הוודאות של הציבור בכל הקשור להתפתחויות פיננסיות. בלאומי אכן טענו במהלך החודשים האחרונים שעדיף שלא להפריז בהפחתת הריבית, בפרט כאשר מידת ההשפעה של המדיניות המוניטרית על אותם גורמים אשר הביאו באותה עת לירידת האינפלציה - מעטה, שכן הדבר עלול להוביל לצורך בהעלאת ריבית תוך פרק זמן לא ארוך.



"עדיף היה לו בנק ישראל היה עוצר את תהליך הפחתת הריבית מוקדם יותר ובכך היה נמנע מן הצורך המהיר של הפיכת כיוון הריבית והעלאתה המתמשכת במהלך החודשים הקרובים. במילים אחרות, היה מתאפשר תהליך טוב יותר לשווקים ולמשק של 'החלקת' תוואי הריבית, המצמצם את התנודתיות הן בשווקים הפיננסיים והן בהחלטות הכלכליות, כמו השקעה במשק, הקשורות בפעילות הריאלית", כותב בפמן.