בית המשפט העליון ביטל צו מאסר שהוצא נגד בועז מנור בשל ביזיון בית משפט

בית המשפט העליון קיבל אתמול את ערעורו של בועז מנור, שניהל את קרן הגידור הקנדית פורטוס שקרסה, על צו המאסר שהוצא נגדו במסגרת הליכי ביזיון בית המשפט.



נגד מנור הוגשה ב-2005 בקשה לאכיפת פסק חוץ שניתן נגדו בקנדה בקשר למעורבותו בקבוצת חברות פורטוס. חברת רואי החשבון KPMG מונתה ככונסת נכסים על נכסי הקבוצה. במסגרת אכיפת הפסק, הגישה בקשה למינוי כונס נכסים זמני לתפיסת יהלומים בשווי של כ-9 מיליון דולר, אשר נטען כי הם מצויים ברשות מנור.



בית המשפט מינה את עו"ד דוד תדמור ככונס זמני, וזה פנה לבית המשפט לקבלת צו נגד מנור להמציא לידיו את היהלומים שבחזקתו. לאחר שניתן הצו, והיהלומים לא הומצאו, פתח תדמור בהליך על פי פקודת ביזיון בית משפט נגד מנור, כדי לחייבו באמצעות מאסר להמציא את היהלומים.



במסגרת ההליך העיד מנור כי היהלומים אינם ברשותו וכי מסר אותם בנאמנות לאדם בשם יצחק טויב המסרב להחזירם לידיו. טויב העיד מנגד כי החזיר את היהלומים לידי מנור.



השופט שמואל ברוך קבע בהחלטתו מינואר 2006 כי הוא אינו מכריע במסגרת הליך הביזיון איזו מן הגרסות נכונה, אך הוא מורה על מאסרו של מנור. זאת משום שהוא החזיק את היהלומים שלא כדין ועליו הנטל לשכנע כי הם יצאו מתחת ידיו ואינם בתחום השגתו.



על כך ערער מנור, באמצעות עוה"ד בעז בן צור וחגי הלוי, וטען כי היהלומים אינם מצויים ברשותו. מנור טען בנוסף כי בית המשפט הטיל עליו מאסר כאמצעי חסר נפקות לבצע מעשה שהוא מעבר לכוחו.



KPMG טענה מצידה כי מנור לא עמד בנטל להוכיח כי הוא אינו יכול למסור את היהלומים לכונס, ולפיכך דינו להיאסר במסגרת הליכי ביזיון. כן טענה החברה כי במסגרת ההליכים שהיא מנהלת נגד מנור בבקשה לאכיפת פסק חוץ, הוכח כי מסירת היהלומים היא בשליטתו, וכל עוד לא יאסר, יש להניח כי היהלומים לא יומצאו.



השופטת אילה פרוקצי'ה, אליה הצטרפו השופטים אשר גרוניס ואליקים רובינשטיין, קיבלה את הערעור. היא קבעה כי עניינו של הליך הביזיון הוא לכפות במאסר ביצוע פעולה על ידי אדם שאין ספק לגבי מידת ביסוסה וצדקתה בעובדות מוכחות, כאשר לא עומדת שאלה לגבי יכולתו של האדם לבצעה.



ואולם, במצב הנוכחי לא ברור היכן מצויים היהלומים והאם קיימת בידי מנור שליטה עליהם, ומה מקומו של טויב במסכת העובדות. ההליכים העוסקים בשאלות אלה טרם זכו להכרעה שיפוטית.



"הערכאה הדיונית שנתנה את הצו בהליך הביזיון לא קבעה ממצא עובדתי בדבר נכונות גירסתו של מי מהצדדים. מנור טוען כי מעולם לא קיבלם (הכוונה ליהלומים ? נ.ר.) בחזרה, וגירסתו זו לא נשללה בממצא שיפוטי. בנסיבות אלה, הפעלת צו המאסר כנגד מנור בשלב זה במסגרת הליך ביזיון בית משפט, אינה מתיישבת עם תכליותיו של הליך זה".



בהינתן הנסיבות הללו, החליט בית המשפט לבטל את החלטת השופט ברוך ואת צו המאסר שהוצא נגד מנור. עם זאת, נקבע, "נוכח החשד הכבד המונח על כתפיו של בועז מנור לכך כי השליטה ביהלומים נותרה גם היום בידיו".



יוחזר התיק לבית המשפט המחוזי, כדי שהבקשה לחייב את מנור להעביר את היהלומים לכונס ולהפעיל את פקודת ביזיון בית המשפט תידון בפניו והוא ישקול אותה לגופה, בהתחשב בהתפתחויות שיחולו בהליכים המשפטיים שבין מנור לטויב ובין KPMG לטויב (ע"פ 517/06)