בנק ישראל מתנגד לריבית על יתרת זכות

בנק ישראל מוכן לשקול לחייב את הבנקים להודיע ללקוחות הנמצאים ביתרת זכות ולהציע להם להעביר לפק"מ הצובר ריבית. הממשלה ובנק ישראל מתנגדים להצעות החוק שהוגשו בעניין על ידי הח"כים אורית נוקד (עבודה) ואמנון כהן (ש"ס).

עו"ד אמיר בכר מבנק ישראל אמר שהצעת החוק אינה נכונה והממשלה מתנגדת לה: "יתרת הזכות בעו"ש היא כמזומן והלקוח דורש מהבנק זמינות של כסף זה ב-100% וזה בניגוד לאוברדרפט עליו הבנק לא יכול להחליט מיידית על שינוי".

בכר הוסיף כי "יש לזכור שהבנק הוא גוף עסקי ואם יחויב להעניק ריבית על יתרת זכות, הוא יעלה את העמלות. הבנקים מחוייבים להפקיד בבנק ישראל כ-6% מסך יתרת הזכות הנמצאת אצלם ועל סכום זה הם אינם מקבלים ריבית".

מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, אמר כי "אין מקום לסימטריה בין ריבית חובה לזכות. ישנן חלופות בתוך כל בנק בפני כל לקוח הנמצא ביתרת זכות, אשר יכול להחליט באם להפקיד את כספו בפק"מים שונים. זו כבר החלטה מושכלת של הלקוח היכן להשאיר את כספו".

לדברי פרל, "חקיקה כזו מונעת תחרות ותפגע דווקא בבנקים הקטנים שלהם יש יתרון יחסי ואשר מתחרים מול הבנקים הגדולים בכך שהם מציעים ללקוח ריבית על יתרת זכות".

יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), אמר ש"הצעת החוק במתכונתה הנוכחית עלולה להוות חסם בפני בנקים חדשים מחו"ל שירצו להיכנס לשוק בארץ. הפתרון הנכון שגם יועיל לצרכן ולתחרות הוא לחייב את הבנקים לפנות ללקוח הנמצא ביתרת זכות ולהציע לו להשקיע את כספו בחסכונות ולצבור על כך ריבית".

ארדן פנה בתום הדיון לבנק ישראל בבקשה לשקול הסדר חלופי אשר יחייב את הבנקים לפנות ללקוחות הנמצאים ביתרת זכות ולהציע להם להפקיד את כספם בפיקדונות שונים הנושאים ריבית. ארדן הודיע כי מיד עם חזרת הכנסת מהפגרה, בחודש אוקטובר, תתקיים ההצבעה על הצעת החוק.

אורית נוקד אמרה כי "מצד אחד הבנקים גובים מאיתנו כאשר אנחנו באובר דראפט, אבל לא משלמים כאשר אנחנו ביתרת זכות - מדובר בעיוות שצריך לתקן. רק הבנקים בישראל משום מה לא מסוגלים להתמודד עם תשלום ריבית יומית על יתרת זכות ומתלוננים על פגיעה בתחרותיות. אף אחד לא מתלונן שאין תחרותיות בין הבנקים בארה"ב ושם דווקא כל הבנקים מציעים מסלול של תשלום ריבית. לאור חוסר התחרותיות בשוק הבנקאות בישראל, לטעמי הרגולטור צריך להתערב".

ח"כ כהן אמר כי "הכוונה של רפורמת בכר היתה לעודד את התחרות וגם הצעת החוק הזו נועדה לעודד תחרות. בנקים בארצות הברית ובריטניה מעניקים ריביות שנתיות על יתרת זכות".

רונן כביר מארגון אמון הציבור ציין כי "הפתרון לבעיה הוא לא בחקיקה אלא ביצירת תחרות גם על הריביות, למשל בהפרדת חברות האשראי מהבנקים".

ממסמך שהכין אגף המחקר והמידע של הכנסת עולה כי באפריל 2006 היו כ-1.6 מיליון חשבונות בנק של לקוחות פרטיים ביתרת זכות, ואלו מהווים 36% מתוך כ-4.4 מיליון חשבונות בנק של לקוחות פרטיים. כמו כן, עולה מהמסמך כי אין מדינות אחרות בעולם בהן מחויבים הבנקים בחקיקה להעניק ריבית על יתרת זכות בעו"ש.

על פי המחלקה המוניטרית בבנק ישראל, נכון ליוני 2007 סך כל פיקדונות העו"ש (כלומר יתרות הזכות בחשבונות עו"ש) הסתכם בכ-35 מיליארד שקל. בהנחה שהצעת החוק תתקבל מדובר בעלות של כ-200 מיליון שקל בהנחה ומדובר בריבית של 0.5% על יתרת הזכות.