לחסוך בחברת הביטוח

סערה בענף קרנות הנאמנות: נוסף על התחרות הקשה מול תעודות הסל פתחו באחרונה חברות הביטוח חזית מול הקרנות. הן מוכרות מוצר שנוגס בנתח השוק של הקרנות ומתמודד על הכסף הנזיל של הציבור. מדובר בפוליסה שנקראת "חוזה השקעה" ומציעה תוכנית חיסכון לטווח קצר ובינוני - לא לגיל פרישה - ללא כיסוי ביטוח "ריסק". הפוליסות דומות לקרן בהיבט של אפיקי ההשקעה - הן משקיעות במניות, באג"ח ובמט"ח.

באחרונה פנה רועי ורמוס, יו"ר איגוד קרנות הנאמנות, למפקח על הביטוח, ידין ענתבי, בבקשה לבחון אם סוכני הביטוח כשירים למכור את המוצר החדש. קשה לראות מדוע סוכנים, שמוכרים מוצרים מורכבים בהרבה, לא יהיו כשירים למכור דווקא את מוצרי החיסכון. נראה שמה שמטריד את האיגוד זה לאו דווקא כשירותם של הסוכנים, אלא עצם קיומן של הפוליסות האלה, שתופסות תאוצה.

חמש חברות ביטוח כבר משווקות את הפוליסות: מנורה מבטחים - עם סדרת ה"טופ פייננס"; הפניקס - עם "אקסלנס אינווסט"; הראל - עם "מגוון"; כלל - עם "חיסכון בטוחה"; ובאחרונה הצטרפה אליהם הכשרה ביטוח - עם מוצר שמתהדר בשם שנוי במחלוקת "בסט אינווסט".

לפוליסות האלה יתרונות מס קלים. העיקרי הוא מעבר בין מסלולי השקעה שונים, ללא שהדבר ייחשב אירוע מס. בנוסף, אין חשבון בנק מאחורי ההשקעה ולכן העמלות מצומצמות - כך שמלבד דמי ניהול אין עלויות להשקעה.

הטענות העיקריות נגד פוליסות ההשקעה נוגעות לשקיפות ולפיקוח . בעוד שהקרנות מחויבות למדיניות השקעה ולתשקיף, שהפרתו היא מעשה פלילי, בחוזי ההשקעה אפשר לסטות מהמדיניות ולא ברור אם החברה חייבת ליידע את הצרכן על סטייה כזו. בנוסף, בניגוד לקרנות, שערי הפוליסות אינם מפורסמים מדי יום בעיתונות וקשה ללקוח לדעת אם הערך של השקעתו יורד או עולה.

גם השוואה בין ביצועים אינה אפשרית, מכיוון שלקוח שקנה פוליסה של של חברה אחת לא יודע מה היו הביצועים של הפוליסות של המתחרות. בנוסף, מסלולי ההשקעה ייחודיים, כך שגם אם הלקוח יודע מה הביצועים של כל פוליסה אין לו את הכלים לומר איזו טובה יותר.

קובי נבון, מנכ"ל בטוחה מציין כי קרנות הנאמנות והפוליסות הם שני מוצרים שונים שמפוקחים על ידי רגולטורים שונים. "אמנם אין לפוליסות תשקיף, אבל המפקח על הביטוח מפקח על המוצר באופן הדוק". למשל, באחרונה ביטל ענתבי את הפוליסות שהבטיחו תשואה מחשש לתמחור לא נכון של הסיכונים. "המוצר הוא פוליסה, ולחוסך יש את ההגנות והמגבלות שמקנה פוליסת ביטוח. זוהי הגנה לא פחותה מהגנה שקיימת לחוסך בקרנות נאמנות" מציין נבון.

בגלל חוסר השקיפות לא ידוע כמה כסף מנוהל על ידי החברות במוצרים האלה. מנתוני החברות עצמן, וגם מהערכות נראה כי הסכומים אינם גדולים ממיליארד וחצי שקל, כאשר חלק הארי של הכסף מנוהל על ידי מנורה מבטחים והפניקס.

עם זאת, בחברות הביטוח צופים שוק פוטנציאלי רחב מאוד. "השוק הפוטנציאלי הוא ענק. והוא כולל את כל החסכונות הנזילים של הציבור", מציין ליאור בורשטיין, מנהל פיתוח עסקי בחטיבה לחיסכון ארוך טווח של הראל. גם קהל היעד של החברות הוא מגוון, ולמעשה, מדובר בכל מי שיש לו כסף פנוי, לפני או אחרי גיל פרישה.

"אחד התפקידים החשובים של המוצרים האלה מבחינת הראל היא היכולת לתת פתרון ללקוחות שחסכו עד גיל 65, ומחפשים אפיק השקעה לכסף שהשתחרר" מציין בורשטיין. "אנחנו נותנים מענה לצרכי השוק ואנחנו יודעים לנהל השקעות. אין סיבה שלא למנף את היכולות האלה לאנשים שמשקיעים לטווח בינוני".

ירון דואק, ראש אגף ביטוח חיים במנורה, מגלה כי חברות הביטוח רוצות לתפוס את הלקוח לטווח ארוך. "נוצרה בישראל תרבות שבה אנשים משתמשים בחסכונותיהם בכל פעם שהם משתחררים, ומגיעים לגיל פרישה עם פנסיה שלא מספיקה להם. אנחנו רוצים להרגיל אנשים לחשוב על חיסכון כמשהו לטווח ארוך".

הפוליסות מחולקות לכמה מסלולים, לפי החשיפה לסיכונים. כמה מהמסלולים, מקבילים למסלולי ההשקעה הקיימים בביטוחי החיים. למשל, כל החברות מציעות מסלול "כללי" שמבוסס על 30% השקעה במניות, והיתרה בעיקר באג"ח ממשלתיות וקונצרניות.

"רוב הצרכנים נמצאים במסלול הכללי. הרכב תיק של 30% מניות מוכר לצרכן מביטוחי החיים ומקופות הגמל, ומשווק לו על ידי גופים נוספים", אומר יוסי שופן, מנכ"ל אקסלנס אינווסט. "הישראלי תמיד ינסה לתפוס את השוק בגאות, ולצאת לפני השפל. צרכן כזה ירצה קצת מניות בשביל לקבל תשואה טובה, אבל לא ייקח את הסיכון של רכיב מנייתי גבוה", מוסיף שופן.

רוב החברות, מלבד מנורה מבטחים, מחזיקות בכמה מסלולים מנייתיים נוספים (למשל 15% מניות, 50% מניות, ו-100% מניות). לחברות גם מסלולים מתמחים אחרים. לדוגמה: למגוון של הראל, יש מסלול שקלי, שבו לפחות 90% מהתיק מושקע באג"ח שקליות ולאקסלנס אינווסט יש מסלול תעודות סל, שבו 70% מהנכסים מושקעים בתעודות סל.

במוצרי הטופ פיננס של מנורה מבטחים המסלולים שונים. אין דירוג של מסלולים מנייתיים מלבד המסלול הכללי, רוב המסלולים בנויים על עקרון של "לפחות 70%": לפחות 70% אג"ח, לפחות 70% מניות, לפחות 70% מט"ח. דוואק טוען שבמסלולים של מנורה הצרכן יודע מה הוא מקבל "המסלולים שלנו הם מסלולים טהורים, כל אחד מתמחה במשהו. אם צרכן רוצה 50% מנייתי ו-50% שקלי, אני משקיע את כספו בחלקים שווים במסלול המנייתי ובמסלול השקלי".

דואק גם יוצא נגד שיטת המסלולים המנייתיים "מה זה משנה אם יש לי מסלול של 20% מניות, 30% מניות או 50% מניות, אם שוק ההון יירד אני אצטרך לצמצמם את הרכיב המנייתי בכל אחד מהמסלולים האלה לאותה רמה נמוכה. אצלי יש מסלול מנייתי טהור, וכאשר שוק ההון יירד, פשוט נסיט את ההשקעות ממנו למסלולים חליפיים".

מדד ההשוואה שאמור להיות הפשוט ביותר, התשואות, מתגלה כמורכב ביותר. ריבוי המסלולים הקיימים בכל חברה והעובדה שכמעט אין חפיפה בין מסלולי ההשקעה של ארבע החברות הגדולות גורמת לכך שכמעט בלתי אפשרי להשוות את התשואות שהשיגו החברות במסלולים השונים, מלבד השוואה של התשואות במסלול הכללי.

אמנם לכלל לפניקס ולהראל יש מסלולים מנייתיים של 20% ו-50%, אבל בעוד שבהראל ובכלל המסלול הנוסף הוא 20% מניות בפניקס הוא עד 15% מניות, המסלול המוגבר בכלל ובפניקס הוא עד 50% מניות ובהראל עד 40% מניות. מעבר לכך, אם מסתכלים על המסלולים המנייתיים, למנורה מבטחים ולפניקס יש מסלולים כאלה, אבל בעוד שבפניקס מדובר ב-100% מניות, במנורה מבטחים מדובר בכ-70% מניות בלבד - עוד הבדל שניתן ליחס לו את עודף התשואה.

דוגמה נוספת היא הפער בין המסלול צמוד המדד של הראל, שכולל השקעה של לפחות 90% באג"ח צמוד מדד למסלול צמוד המדד של מנורה מבטחים, שכולל השקעה של לפחות 70% מהנכסים באפיקים צמודי מדד.

אם בכל זאת נשווה את הביצועים במסלול הכללי נראה כי את התשואה המצטברת הגבוהה ביותר מתחילת השנה צברה טופ פיננס של מנורה מבטחים - 9.9%. גם בחודש האחרון, מנורה השיגה את התשואה הגבוהה ביותר - 0.88%.

במסלול המנייתי, לפחות 70% מניות, השיגה הפניקס במוצרי האקסלנס אינווסט את התשואה הגבוהה ביותר מתחילת השנה, 30.51%, כאשר בחודש האחרון הובילה מגוון של הראל עם תשואה של 1.31%. למנורה מבטחים רכיב מנייתי נמוך יחסית במסלול זה.

אחד ההבדלים שבין הפוליסות הוא הגורם המנהל. בעוד שכלל והפניקס הוציאו את ניהול הכסף לידי גוף חיצוני (כלל לבטוחה, והפניקס לבית ההשקעות אקסלנס) מנורה מבטחים והראל הותירו אותו בחברת הביטוח.

דמי הניהול בכל החברות דומים, 2% מהחיסכון. ואולם צרכן שיתמקח ישלם פחות. הסוכן מקבל מחברת הביטוח עמלה של 0.3%-0.5% מהסכום שאותו גובה חברת הביטוח. העמלות שמשלמות רוב החברות לסוכנים דומות, כאשר הפניקס משלמת עמלה מעט יותר נמוכה.

הפניקס ומנורה מבטחים דורשות מינימום של השקעה ראשונית כדי לרכוש את המוצר - הפקדה חד פעמית של 10,000 שקל או הפקדה חודשית של 500 שקל. בכלל הסף נמוך יותר - הפקדה חד פעמית של 10,000 שקל, או הפקדה חודשית של 400 שקל.

"מתחת לסכומים האלה אין הצדקה כלכלית לנהל את ההשקעה. גם על לקוח עם הפקדה של 500 שקל אנו מפסידים בשנה הראשונה" אומר שופן, ומוסיף: "אם לקוח יפקיד פחות בהפקדות החודשיות, אך יפקיד סכום מסוים כהפקדה חד פעמית, אנחנו לא נגיד לו לא".

הראל, לעומת זאת, מציעה את מוצרי מגוון גם ללקוחות המעוניינים בהפקדה חודשית של 150 שקל, או בהפקדה חד פעמית של 2,500 שקל ומאפשרת גם הוספת כיסוי ביטוחי להבטחת ההפקדות.