וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המנצחים והמפסידים של מושב הקיץ: הח"כים הצעירים כבשו תפקידים בכירים בכנסת ובממשלה בתוך זמן קצר

צבי זרחיה

26.7.2007 / 10:27

ארבעה ח"כים צעירים, שבעבר היו עוזרים של שרים וח"כים, מונו לתפקידים בכירים בכנסת ובממשלה בתוך זמן קצר; לעומתם, בדור המבוגרים נרשמו אכזבות וכישלונות. המנצחים והמפסידים של מושב הקיץ



המנצחים של מושב הקיץ שננעל אתמול הם ח"כים צעירים, שמכהנים קדנציה או שתיים בלבד בכנסת. הם התחילו את הקריירה הפוליטית כעוזרים של ראשי מפלגות, ראשי ממשלה וחברי כנסת, והצליחו לעקוף ח"כים ותיקים ומבוגרים יותר כשהתברגו לתפקידים רבי עוצמה.



בעבר, לתפקיד ח"כ או יו"ר ועדה הגיעו מועמדים באמצע שנות ה-40 לאחר שנים ארוכות של פעילות פוליטית במפלגות או בהסתדרות. כיום, אם יו"ר ועדה מתמנה בגיל 40 - סימן שנתקע מאחור. פעם שרים מונו לתפקיד בגיל 50 פלוס, וכיום הם רוצים לשבת ליד שולחן הממשלה כבר בגיל 40.



במהלך המושב זינקה הח"כית מהשורה רוחמה אברהם מקדימה (43) הישר אל שולחן הממשלה, עמוס הבורקסים.



גם ח"כים צעירים נוספים "עלו כיתה": גלעד ארדן מהליכוד (37) מונה ליו"ר ועדת הכלכלה, במקומו של חברו למפלגה משה כחלון (47), שזינק לתפקיד בתחילת הקדנציה; וסטס מיסז'ניקוב מישראל ביתנו (38) התיישב על כס יו"ר ועדת הכספים.



גם כמה מהמבוגרים יותר זכו לעדנה: שמעון פרס (84) נבחר סוף סוף כנשיא; רוני בר-און (59) קפץ מהפנים לאוצר; וגם חיים רמון (56) חזר לממשלה כמשנה לראש הממשלה.



מנגד נרשמה הידרדרות במעמדם של שרים בכירים אחרים: עמיר פרץ (55), שהתפטר ממשרד הביטחון, הפסיד גם את ראשות מפלגת העבודה; ואברהם הירשזון (66) התפטר ממשרת שר האוצר בעקבות חקירות המשטרה נגדו. הפסד צורב נחל גם ח"כ יעקב ליצמן מיהדות התורה (59), שכיהן כיו"ר ועדת הכספים ואיבד את הכתר לטובת מיסז'ניקוב.



על ה"שיבר" של המדינה



סטס מיסז'ניקוב הכיר את הכנסת לפני כעשור, כעוזרו הפרלמנטרי של ח"כ יורי שטרן שנפטר לפני כמה חודשים. מאז הספיק לעבוד כמנהל שיווק בשירותי בריאות כללית, לכהן כחבר מועצת עיריית ראשון לציון - ומשם קפץ בשנה שעברה היישר לכנסת.



השדרוג הגדול במעמדו אירע לפני כמה חודשים: יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הציב את מיסז'ניקוב על ה"שיבר" של תקציב המדינה - משרת יו"ר ועדת הכספים, השקולה בעוצמה הפוליטית למעמדו של שר בממשלה.







מיסז'ניקוב נכנס לנעליו של יעקב ליצמן (יהדות התורה), שהיה "חניך מצטיין" מבחינת משרד האוצר. מיסז'ניקוב כבר הודיע ש"מה שהוגש לוועדה ממשרד האוצר - לא יצא ממנה". ואכן, הוא הוביל את המלחמה נגד הצעת האוצר להעלאת שווי השימוש ברכב ולהקטנת הפגיעה בשכבות הביניים.



כמו כן נרקמה עסקה בינו לאוצר, שלפיה יוקטן שיעור העלאת שווי השימוש בתמורה להגדלת ההפחתות במסוי על שכבות הביניים. האוצר יקצה לצורך כך עוד מיליארד שקל. מיסז'ניקוב עדיין לא מרוצה, ודורש שורה של הקלות נוספות בתוכנית להנהגת מס הכנסה שלילי.



את ההישגים האלו הוא יציג לבוחריו מקרב העולים החדשים ושכבות הביניים. מיסז'ניקוב הצליח להעביר גם את חוק הסיוע לשדרות, בעלות של 200 מיליון שקל.



עם זאת, הוא נחל תבוסה במאבקו בעניין הייעוץ הפנסיוני. לפני כמה חודשים חתם על הצעת חוק עם גלעד ארדן, שנועדה לדחות את כניסת הבנקים הגדולים לייעוץ.



אחר כך נסוג ממנה, והגיש הצעת חוק כמעט הפוכה, שמפקיעה, בין השאר, הסמכות להענקת רישיון לייעוץ פנסיוני מהמפקח על שוק ההון. בשבוע שעבר נודע לו כי מאחורי גבו הושג הסדר בעניין בין בנק הפועלים לידין ענתבי ולגרדן, והדבר הרתיח אותו.



כופף את הבנקים



משה כחלון נכנס לכנסת ה-16, לאחר ששימש לפני חמש שנים כעוזרו של השר דאז לביטחון פנים עוזי לנדאו. ברשימת הליכוד לכנסת ה-17 תפס את המקום הראשון, וכך זכה לאייש את המשרה הבכירה שניתנה לאופוזיציה - ראשות ועדת הכלכלה.



כחלון, כמו מחליפו גלעד ארדן, החליט להילחם למען האזרח הקטן. הוא חוקק חוק להנהגת תעריפים מופחתים בחשמל למעוטי היכולת. בחצי השנה האחרונה עמד בראש ועדת חקירה פרלמנטרית לעניין עמלות הבנקים.



לפני חודש, ברגע האחרון ולפני שפינה את כיסאו כיו"ר ועדת הכלכלה, קידם במהירות הצעת חוק להגברת הפיקוח על העמלות הבנקאות שהוגשה על ידי קבוצת ח"כים בראשותו, עם ארדן וח"כ אמנון כהן (ש"ס).







כחלון הנמרץ אמנם לא עמד בהבטחתו לגבש רשימת עמלות קטנה, אבל הבנקים שלא השכילו להגיע עמו להסדר בעניין נפגעו קשות כשהפיקוח על העמלות הועבר מהממונה על המחירים במשרד התמ"ת אל המפקח על הבנקים. אמנם הבנקים יודעים לשאת ולתת עם המפקח על הבנקים, ומאיימים בחשש ליציבותם אם הכנסותיהם מעמלות יירדו - אבל זה כבר לא חשוב כעת. כחלון נתפש כמי שהצליח לכופף אותם ולחזק את המפקח. זה מצלצל טוב באוזני חברי מרכז ומתפקדי הליכוד.



מהעסקים הקטנים לחגיגות ה-60 למדינה



רק לפני מעט יותר מעשור שימשה רוחמה אברהם-בלילא כמזכירתו של יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, אחר כך עבדה בשורת תפקידים, בהם כמנהלת לשכתו של אביגדור ליברמן כשכיהן כשר תשתיות. לכנסת היא נבחרה ב-2003 ברשימת הליכוד, והוקפצה לוועדת הכספים היוקרתית.



לזכותה של אברהם ייאמר שהחלה את עבודתה בוועדה בחריצות והתכוננה היטב לישיבות. היא לקחה את העסקים הקטנים כדגל של פעילותה הפרלמנטרית. בסוף הקדנציה הקודמת מונתה כסגנית שר הפנים, ואחר כך שימשה כשרת פנים בפועל.



עם הקמת קדימה הצטרפה אברהם למפלגה, ולאחר הבחירות התאכזבה כשלא מונתה כשרה בממשלה. כפיצוי מונתה יו"ר ועדת הכנסת, שאותה ניהלה ביד רמה, ושם הובילה את צמצומו של חוק ההסדרים.



כשעמדה לפני שלושה שבועות על דוכן הנואמים במליאה והושבעה כשרה, הזילה אברהם דמעה ואמרה כי היא מצטערת על כך שאביה, שנפטר לפני שלושה חודשים, לא זכה לראות את הרגע הזה. היא החליטה להוסיף לשמה את שם נעוריה, בלילא.



בכנסת מהמרים שמינויה כשרה, כיו"ר ועדת השרים לטקסים וסמלים וכיו"ר הוועדה לחגיגות ה-60 למדינה הם רק התחלה של נסיקה הפוליטית. קידומה המטאורי מהווה מושא קנאה לרבים בבית המחוקקים.



בנקים, ספורט ומלחמה במעשנים



גלעד ארדן היה לפני כעשור יועץ לראש הממשלה דאז בנימין נתניהו. אחר כך שימש יועץ לח"כ אריאל שרון (בטרם נבחר כראש ממשלה), וגם היה יו"ר צעירי הליכוד. כשנבחר לכנסת ב-2003, מונה כחבר בוועדות הכלכלה והכספים.



בוועדת הכספים פעל, בין השאר, לעידוד התחרות במגזר הבנקאי ולחיזוק הבנקים הבינוניים והקטנים. בבחירות לרשימת הליכוד לכנסת הנוכחית זכה במקום השני, ובעקבות כך תפס לפני חודש את כס יו"ר ועדת הכלכלה במקומו של ח"כ משה כחלון.



ארדן נכנס לתפקיד בהתלהבות, ויכול לרשום לזכותו את הניצחון הראשון בהסכם שהושג בשבוע שעבר בין הממונה על שוק ההון באוצר ידין ענתבי (בסיועו של ארדן) לבנק הפועלים, שדוחה את כניסתו לתחום הייעוץ הפנסיוני עד ל-2010.



ארדן הגיש הצעת חוק, שלפיה כברירת מחדל תידחה כניסתם של הבנקים הגדולים לייעוץ הפנסיוני למשך חמש שנים. בחדרי חדרים הודה שיסכים לכך שכניסתם תתאפשר שלוש שנים לאחר כניסת הבנקים הקטנים - ולאחר שהושג ההסכם סימן "וי" גדול.



ניצחונות נוספים היו בקרב על העמלות שנערך בחודשים האחרונים בוועדת הכלכלה. אתמול אישרה הכנסת את הצעת החוק שהגיש, להגבלת הענישה והקנסות על מעשנים במקומות ציבוריים. כמו גם שורה של חוקים להגברת הענישה בתחומי הבטיחות בדרכים, הפחחת הביטוח לאופנועים, הרחבת התחרות בתקשורת והוזלת התעריפים של משחקי הספורט.



ארדן הודיע שימשיך להילחם בוועדה למען הצרכן הישראלי. במפלגתו מהמרים כי אם הליכוד ירכיב את הממשלה הבאה, הוא עשוי לתפוס תיק כמו תחבורה, חינוך או בריאות.



הפסיד את ועדת הכספים



יעקב ליצמן נחל תבוסה קשה, כשנאלץ להתפטר לפני ארבעה חודשים מראשות ועדת הכספים. למרות היותו באופוזיציה, החזיק במשרה זו במשך שנה, בתקופתה של הכנסת ה-17. הוא אהוד על פקידי האוצר, מכיוון שתמיד דאג ל"ספק את הסחורה", למרות היותו באופוזיציה. באוצר יודעים ש"מלה של ליצמן היא מלה, ואם הוא מבטיח משהו - הוא מקיים".



פקידים באוצר מתגעגעים אל ליצמן, ואומרים כי היה מעביר בקלות ובמהירות את הרפורמות הכלכליות המונחות בוועדה: העלאת שווי השימוש ברכב, מס הכנסה שלילי, ופנסיית חובה.



אמנם בדרך הוא נהג לתבוע פה ושם "דמי מעבר", בדמות הקצאות כספים למגזר החרדי, אבל בניגוד לקואליציה המקרטעת, הוא הוכיח לראש הממשלה אהוד אולמרט ולשר האוצר הקודם אברהם הירשזון, כי הוא "בעל בית" בוועדת הכספים.



בניגוד לשיתוף הפעולה הפורה של ליצמן עם האוצר, הוא הלך רחוק בתביעות הקואליציוניות. הוא סירב שסיעתו תצטרף לקואליציה אם לא יוגדל תקציב קיצבאות הילדים ב-1.5 מיליארד שקל. לדבריו, במהלך המשא ומתן הציעו אשתקד מקורבי ראש הממשלה להוסיף 900 מיליון שקל לקיצבאות, אבל הוא לא הסתפק בכך. ליצמן ולשכת אולמרט התבצרו בסוגיה הזו - וליצמן נאלץ לוותר על כיסאו.



כיום הוא ח"כ מן המניין בוועדת הכספים. הוא נעלם מסדר היום, אינו בולט והשפעתו פחותה. בכנסת מעריכים שאם תתרופף הקואליציה הנוכחית ואם מפלגת העבודה תפרוש בעתיד, יעלה מחדש קרנו של ליצמן ושל יתר חבריו ביהדות התורה.



איבד את הביטחון



עמיר פרץ החל את הכנסת ה-17 עם שתי משרות מבטיחות: יו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון. שנה ורבע לאחר תחילת הקדנציה, איבד פרץ את שני הג'ובים האלו. מפלגת העבודה בחרה באהוד ברק כיו"ר המפלגה, ועוד קודם לכן הודיע כי יתפטר ממשרת שר הביטחון.



בכהונתו הקצרה ספג ביקורת על תפקודו כשר ביטחון, על חוסר ניסיונו בתחום ועל כך שהתפקיד היה גדול עליו. גם תמונתו כשהוא מביט במשקפת חסומה במהלך תרגיל צבאי, לא תישכח במהרה.



יתירה מזו, העדפתו את תיק הביטחון על פני תיק חברתי כלכלי מורחב היתה בעוכריו. פרץ הואשם כמי שזנח את האג'נדה החברתית שאותה הניף בשנות פעילותו הציבורית, ובזכותה נבחר כיו"ר מפלגת העבודה.



נשאלת השאלה איזה מדיניות יפגין בדיוני הממשלה והכנסת בתקציב המדינה ל-2008? האם פרץ יצא נגד שרי מפלגתו שיושבים בממשלה ורובם לא רוצים להיפרד מה"וולבו" המיניסטריאלית?


טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully