הפרקליטות בהודעה לבג"ץ: לדחות הדיון בעתירת הקו-אופ ב-3 חודשים נוספים לצורך השלמת התקנות של בניזרי

פרקליטות המדינה הגישה היום לבג"ץ הודעה מטעם היועמ"ש בשם רשם האגודות השיתופיות ושר העבודה בעניין עתירתו של עוה"ד אליעזר לויט למתן שווי ריאלי לבעלי המניות באגודת הקו-אופ.

ההודעה היא פרי מו"מ מרתוני בין נציגי משרד היועמ"ש לבין משרדו של שר העבודה, שלמה בניזרי, שכן האחרון הודיע לפרקליטות כי טיוטת ההודעה שהועברה אליו ביום חמישי שעבר אינה לרוחו וכי על היועמ"ש לייצג את עמדתו - עריכת בחירות באגודה והתקנת תקנות לפעילותה ולפדיון מניות החברים לפי שוויין הריאלי.

השר אף ביקש כי אם אין ביכולתו של היועמ"ש, אליקים רובינשטיין, ליצגו כראוי - שיאשר לו להשתמש ביועציו המשפטיים לשם הצגת עמדתו בבג"ץ.

למרות זאת, הצדדים הגיעו ככל הנראה במהלך סוף השבוע לעמק השווה, שאיפשר מתן ההודעה המשותפת. בהודעה סוקרת הפרקליטה אורית קורן את השתלשלות העניינים בקו-אופ עד לימים אלה.

הפרקליטות מציינת כי בעקבות התערבות השר ורצונו להתקין תקנות לקו-אופ, הועברה אליה טיוטת התקנות ונערכו לגביהן דיונים עם לשכת השר שטרם נסתיימו. לאור זאת, מבקשת הפרקליטות מבג"ץ לדחות את קיומו של הדיון בעתירה בשלושה חודשים נוספים, בכדי שניתן יהיה לסיים את הליך התקנת התקנות.

עוד מבקשת הפרקליטות כי יוסר צו הביניים שהוציא בג"ץ כנגד השר, המונע ממנו להתקין את התקנות, וזאת בכדי שניתן יהיה לסיימן.

"אין זה מנהגו של בית משפט נכבד זה למנוע מראש הפעלת סמכות בידי מי שהוסמך לכך על פי דין", טוענת הפרקליטות, ומוסיפה כי לכל מי שיהיו השגות בעניין התקנות שימתין לאחר התקנתן ויתקוף אותן בביהמ"ש.

הפרקליטות אינה נוקטת לשון ברורה לגבי האפשרות העדיפה לפתרון הסוגיה, אך ניתן להבין כי היא תומכת בפתרונו של הוועד הממונה למכירת כל נכסי האגודה וחלוקת הכספים שיתקבלו בין החברים על פי מנגנון שייקבע.

הפרקליטות מציינת כי במקביל להצעת השר לבחור באסיפה את מוסדות האגודה שיחליטו על עתידה, עלתה לאחרונה הצעה נוספת, לפיה תתקיים אסיפה כללית ובה החברים עצמם יכריעו בעניין, בטרם יבחרו את המוסדות ואלה יקיימו את החלטת האסיפה. הפרקליטות מציינת כי הדיון בעניין טרם הסתיים.

לסיום, מציינת הפרקליטות כי לאור החלטת הרשם לשנות את סיווג האגודה מאגודה צרכנית לאגודת שירותים - הרי למעשה קיבל העותר, עוה"ד לויט, את כל מבוקשו בעתירה ואין עוד צורך להכיר בה כעתירה ייצוגית. (בג"צ 3048/01)