אומגה מצאה דרך ייחודית להרחיב את בסיס ההון

מאת יורם גביזון

חברת אומגה היתה בעברה הלא רחוק חלק מקבוצת זלר אבלגון , שהתאפיינה במספר לא מועט של עסקות בעלי עניין. גם לאחר שעברה זלר אבלגון השקעות, כפי שנקראה בגלגולה הקודם, לשליטתו של איש העסקים חיים גייר, ממשיכה אומגה במעורבותה בעסקות מסוג זה, ונראה שדפוס זה צרוב בתרבות העסקית של החברה.

אומגה מתכוונת להקצות 7.8 מיליון מניות במחיר של שקל למניה, או לחלופין תשלום במניות. המניות, שמהוות 28.8% מהונה של החברה בדילול מלא, יוקצו לבעלי מניותיה ובראשן חברת אינפורמה, שבבעלות חיים גייר - המחזיקה ב-46% מהונה של אומגה - וכן לקבוצת לוינשטיין, הרמתי נכסים ועודד לוי.

הרמתי נכסים לא תזרים כסף לאומגה כנגד ההקצאה, אלא תעביר לה את מניותיה בחברת זלר אבלגון שוקי הון, שהיא חברה בת של אומגה (87%). המניות שיועברו לאומגה מהוות 6.4% מהונה של זלר אבלגון שוקי הון.

מטרת ההקצאה מוגדרת כהרחבת בסיס ההון בעלות נמוכה. העלות אכן נמוכה, שכן המניות יוקצו במחיר של שקל למניה, כלומר נמוך ב-25% ממחיר הבורסה של המניה שסחירותה דלה. ואולם, גייר לא יגדיל את יתרות המזומנים של החברה משום שאומגה תלווה לגייר עד 6 מיליון שקל, כלומר עד 100% מסכום ההשקעה במניות. ההלוואה תישא ריבית של 4% לשנה, אך הבטוחה היחידה לפירעונה יהיו המניות שיוקצו לגייר, כך שלא ברור באיזה מובן מרחיב גייר את בסיס ההון של החברה.

ההקצאה להרמתי ולוינשטיין הן חלק מעסקות במסגרתן תרכוש אומגה 13.7% ממניותה של זלר אבלגון שוקי הון, כך שתחזיק במלוא הבעלות בחברה, שלא הפליאה לעשות בעברה.

אומגה יכולה להרשות לעצמה שלא לדקדק במקור הכסף שיממן את המניות שתקצה, שכן באחרונה מכרה את מניותיה בחברת סמיקום (32%) לחברת איי.אי.אס שבשליטת אומגה בפרמיה של 20% מעל מחיר השוק, ובתמורה כוללת של 10 מיליון שקל. גייר ניצל במקרה זה את נזילותה הטובה של איי.אי.אס, שנובעת ממימוש מניות חברת טריון, בהיקף של 24 מיליון דולר.

גם במקרה זה לא ברור איזו תועלת תפיק איי.אי.אס מרכישת 32% ממניותיה של חברה שמנייתה אינה נסחרת. איי.אי.אס מצאה ערוץ נוסף לשימוש בכספים שקיבלה בעסקת טריון, כאשר בעלי מניותיה החליטו לאפשר לגייר לרכוש מהחברה ב-4 השנים הראשונות להעסקתו 500 אלף מניות במחיר של 11-8.5 שקלים, שהיה גבוה ממחיר הבורסה בעת האישור (6.7 שקלים). גייר קיבל מהחברה הלוואה לרכוש את מניותיה וגם איי.אי.אס הסתפקה במניות כבטוחה יחידה להלוואה, כך שגייר לא לקח על עצמו כל סיכון כאשר החליט לרכוש את המניות.

גייר הצליח להעביר באסיפת בעלי המניות של החברה החלטה המאשרת לו שכר בעלות של 83 אלף שקל לחודש עבור חצי משרה. ההחלטה אושרה בין היתר בקולותיהם של האחים אבי ודוד שפיץ, שמכרו את השליטה לגייר ונותרו עם החזקה של 6% ממניות החברה.

קולותיהם של השניים סייעו לאשר את העסקה ברוב המיוחד הנדרש בעסקות בעלי עניין. ההחזקה של האחים שפיץ מוגנת באופצית מכר, שמחייבת את אומגה לרכוש את יתרת מניותיהם באיי.אי.אס לאחר 14 חודשים מיום עסקת העברת השליטה.