נהג מונית, חלון פתוח, יד משתלשלת החוצה. ומה קורה כשהוא רוצה לאותת? שאלה טיפשית. נהגי מוניות לא מאותתים. היד המשתלשלת היא עניין מאוד שימושי. אפשר לזרוק באמצעותה בדלי סיגריות ישר לכביש, אפשר לעשות רפרטואר שלם של תנועות חינניות, שמביעות חיבה לנהגים אחרים בכביש ומספרות על העדפותיהם המיניות, המבנה האנטומי של אמא שלהם וכו'.
עכשיו תורי. יש לי מרצדס C280 ביד, והזדמנות להרגיש סוף סוף איך זה מרגיש. אז מרחתי שכבה נדיבה של קרם הגנה, פתחתי את החלון לרווחה ושילשלתי את היד. ההרגשה, איך לומר, מעניינת. אני משייט במרצדס ברחובות העיר תל אביב והיד שלי מרחפת באוויר, כלומר בענן עשן שפולטים כלי רכב בסביבה. כעבור שלוש דקות אני מתחיל להשתעל. כעבור ארבע דקות קטנוען אחד כמעט מוריד לי את היד. כעבור חמש דקות אני לא יכול לסבול יותר את הכאבים במרפק ואוסף את היד בחזרה לקבינה.
האמת, הכל שטויות. כל העשן, הסיכונים והכאבים, הכל מתבטל מול תחושת האדנות. אני האיש עם היד המשתלשלת, אני בעלי המרצדס, אני בעלי הכביש. ואתם? תקפצו לי.
סדרת C קלאס היא הסלון הבסיסי של מרצדס (סדרות E קלאס ו-S קלאס גדולות ויקרות ממנה). כמה בסיסית היא C קלאס? זו המרצדס סלון הראשונה שאני פוגש, שבה מושב הנהג מחושמל חלקית. לחיצת כפתור מביאה לשינוי זווית המשענת וגובה המושב, אבל אם אני רוצה להסיע את המושב לפנים או לאחור אני נאלץ לשלשל את היד אל מרתפי המושב, לכופף את מפרק היד, להפעיל את השרירים ולדחוף את המושב בעצמי. ואני מדבר על מכונית של 388 אלף שקל. מי שרוצה כיסא חשמלי מלא (עם זיכרון) שיוסיף למחיר המכונית 10,000 שקל.
חמש שנים עברו על מרצדס בפיתוח C קלאס החדשה (זהו הדור הרביעי של הסדרה, אם מונים גם את 190). חמש שנים ומאות מיליוני יורו. היה כאן מאמץ גדול. היריבה הנצחית, ב-מ-וו סדרה 3, ממשיכה לנצח בקרב המכירות. לקוחות רבים נוטשים את הפלח השמרני של "מכוניות היוקרה" ועוברים לרכבי כביש-שטח (SUV) או למיניוואנים (MPV). חוץ מזה, הדור הקודם של C קלאס סבל מבעיות איכות ואמינות והתעורר צורך דחוף להחזיר עטרה ליושנה.
אז הם בנו 200 אבות טיפוס וגמאו אתם במצטבר 15.5 מיליון קילומטרים. עוד 100 אבות טיפוס של המכונית הוקרבו על מזבח מבחני הריסוק. נו, ואיך היא נוסעת? אי אפשר לטעות. C קלאס החדשה היא מרצדס אותנטית, עם הנוחות והסולידיות האופייניות. מצד שני, יש בה משהו פשוט ולא מנופח מחשיבות עצמית. היא לא מבודדת את הנהג לגמרי מהכביש ומהעולם החיצון. היא לא מתוחכמת מדי. זה מוצא חן בעיני.
C החדשה היא גם מכונית ספורטיווית. ההגה קצת עמום, אבל תגובת השלדה מדויקת וברורה. הצמיגים שנעלה מכונית המבחן, קונטיננטל ספורט קונטקט 3 בחתך 45, מוסיפים תבלין חריף לתבשיל המרצדסי. האם היא ספורטיווית יותר מב-מ-וו סדרה 3? ספק. האם היא מכונית טובה יותר מה-3? צריך לחכות למבחן השוואתי.
C מודל 2008 רחבה יותר (פלוס 5 ס"מ) וארוכה יותר (פלוס 15.5 ס"מ) מהדור הקודם. איכות הגימור מצוינת. כל כפתור וכל ידית מניבים התנגדות מדויקת ללחיצה. אפילו מאווררי בקרת האקלים לא מרעישים מדי. העיצוב יותר מעניין ואמוציונלי מהדור הקודם. חלק מהקווים, התפיחות והקימורים הועתקו מספינת הדגל S קלאס. ברמות האבזור "אלגנס" ו"קלאסיק" מופיעה המכונית עם סמל קטן של מרצדס בראש החרטום. ברמת הגימור "אוונגרד" הסמל המפורסם גדול ובוטה במרכז של שבכת הגריל. זו הפעם הראשונה בתולדותיה שמרצדס מציעה ללקוחות לבחור את גודל הסמל: קטן לשקטים, גדול לרועשים יותר.
לסיכום, C קלאס החדשה היא מכונית טובה. קהל היעד בארץ הוא עשירים חובבי הז'אנר והמותג וכמובן נהגי מוניות שפטורים ממסים. בגרמניה לא עושים ממנה עניין, היא נחשבת מכונית משפחתית. רק שבגרמניה היא עולה חצי (36 אלף יורו - כ-210 אלף שקל) והמשכורת הממוצעת כפולה מזו שבישראל.
למבחנים נוספים: כבישים
מרצדס C280
גרסה: רמת גימור "אוונגרד"
תצורה: סדאן, ארבע דלתות
מידות: אורך 451 ס"מ, רוחב 177 ס"מ, גובה 144.4 ס"מ, בסיס גלגלים 276 ס"מ, נפח תא מטען 475 ליטרים, משקל עצמי 1,575 ק"ג, צמיגים 205/55-16
הנעה ותמסורת: אחורית, אוטומטית
מנוע: בנזין, שש בוכנות, נפח 2,996 סמ"ק, הספק מרבי 231 כ"ס ב-6,000 סל"ד, מומנט מרבי 30.6 קג"מ ב-2,500 סל"ד
ביצועים (נתוני יצרן): מהירות מרבית 244 קמ"ש, תאוצה 0-100 קמ"ש ב-8.2 ש'
צריכת דלק: נתוני יצרן - 10.6 ק"מ לליטר, נתוני מבחן - 7 ק"מ לליטר
בטיחות: 6 כריות אוויר, ABS, מערכת בקרת יציבות אלקטרונית (ESP), טרם נבחנה במבחן ריסוק פומבי
אחריות: שנתיים
שנת השקה: 2007
מחיר: 388 אלף שקל
גרסאות נוספות: C200, מנוע בנפח 1.8 ליטרים, 320 אלף שקל; C280, רמת אבזור 350 ,Classic אלף שקל; C280, רמת אבזור 370 ,Luxury אלף שקל
מרצדס בנתה 200 אבות טיפוס ל-C קלאס החדשה וגמאה אתם במצטבר 15.5 מיליון קילומטרים - האם זה הספיק?
יואב קווה
27.7.2007 / 11:30