עיצוב אופן הפיתוח בישראל בשני העשורים הקרובים ושמירה על חלק מכריע משטחה הפתוח של המדינה - אלה היעדים המרכזיים שנקבעו לתמ"א 35, תוכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור. באחרונה ציינה המועצה הארצית לתכנון ובנייה שנה לכניסת התוכנית לתוקף, ומינהל התכנון במשרד הפנים הציג דו"ח המשבח את הישגיה.
ואולם בקרב מתכננים יש מחלוקת על מטרות התוכנית, וספקות רבים בנוגע ליכולתה להשיג את מטרותיה. לפני כמה שבועות התקיים יום עיון בנושא "מי מעצב את הנוף? - תכנון בקנה מידה ישראלי ותמ"א 35". הכנס נערך ביוזמת המחלקה לארכיטקטורה של האקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל" וכתב העת "בלוק" העוסק בתכנון וארכיטקטורה. כתב העת גם הקדיש לתוכנית המתאר כמה מאמרים בגיליונותיו האחרונים.
תמ"א 35 קבעה חלוקה חדשה של ישראל לשטחים הנקראים מרקמים. יש כמה סוגי מרקמים הנבדלים אלו מאלו על פי דרגות הפיתוח והשימור. לגבי כל מרקם נקבעו הוראות הקובעות מה הם ייעודי הבנייה המותרים בו, ויש מרקמים שעבורם יוכנו תוכניות מתאר מפורטות. התוכנית גם קבעה יעדי גידול אוכלוסייה ליישובים, והגדירה שטחים שונים כמכלולים נופיים המיועדים לשימור. אחד העקרונות המרכזיים של התוכנית הוא שבחלק מהמרקמים תותר בנייה צמודת דופן שמשמעותה הצמדת בנייה חדשה לבנייה קיימת, במטרה למנוע התפשטות נוספת של בנייה לשטח הפתוח.
על פי הדיווח שהציג מינהל התכנון למועצה הארצית, לאורך 2006 הוגשו לאישורה 21 תוכניות על פי הוראות תוכנית המתאר החדשה, ורק חמש מהן היו בקשות לחרוג מכללי צמידות הדופן. מינהל התכנון הסיק מכך שמוסדות התכנון הפנימו את כללי הצמדת הדופן ולכן הוגשו רק במקרים חריגים תוכניות הסוטות מעיקרון זה. כמו כן, נדחו שלוש תוכניות להקמת יישובים חדשים.
מינהל התכנון דיווח שהחלה הכנתן של תוכניות מתאר למרקמים מוטי פיתוח בבקעת אונו, מטרופולין באר שבע ותע"ש השרון (מתחם התעשייה הצבאית ליד רמת השרון). כמו כן, הוגשו תוכניות למרקמים מוטי שימור (העדפה לשימור השטח על פני פיתוח) בבקעת הנדיב, שפלת יהודה ואזור נחל שקמה, ותוכניות לפארקים מטרופוליניים בעמק הארזים בכניסה לירושלים, פארק איילון ופארק הקישון.
כמו כן הדגיש המינהל שבמסגרת יישום עקרונות התוכנית, הוא ממשיך בקידום תוכניות אב ומתאר ליישובים ערביים, וקרוב לשני שלישים מהיישובים כבר נכללים בפרויקט זה. המינהל גם טען שהוא מגביר את המאמצים לשתף את הציבור בהליכי תכנון, בעיקר דרך תוכניות מתאר מקומיות.
התנשאות של הביורוקרטיה
עבור מתכננים כמו יפתח אלוני, אחד העורכים של כתב העת "בלוק", תמ"א 35 היא תוכנית מיותרת המסמלת סוג של התנשאות של הביורוקרטיה התכנונית במשרד הפנים כלפי אזרחי ישראל. "לא צריך לקבוע בתוכנית מתאר ארצית מה מותר ומה אסור", הוא מסביר. "צריך לקבוע עקרונות כלליים ולאפשר למחוזות השונים לקבל הכרעות. מה שיקרה בפועל הוא שתוכניות יחזרו שוב ושוב למועצה הארצית והיא תחליט בכל דבר. כמקובל במציאות הישראלית, יהיו כל הזמן חריגים ויוצאי דופן. כבר ראינו שאושרה הקמת יישוב חדש בקדיתא בגליל על אף שבתוכנית המתאר יש התנגדות להקמת יישובים כאלו".
לעומת אלוני סבורה המתכננת רבקה שטרנברג שבתמ"א 35 יש כמה חידושים שיכולים לשפר באופן משמעותי את המצב, ואין לשפוט את הישגי התוכנית בשלב כה מוקדם. לדבריה, התוכנית מצליחה ליצור בין כל הגורמים בסיס משותף של הסתכלות על המציאות התכנונית הקיימת של פרבור ובזבוז משאבי הקרקע בישראל - ובכך יתרונה הגדול.
"אין בתוכנית הזאת קביעה של קווי גבול, אלא של תמהיל בין פתוח לבין פיתוח", טוענת שטרנברג. "היא עושה שימוש במרחב פתוח או בנוי באמצעות הכלי של זכויות בנייה. זה נכון שתמיד יש מסחרה, ואפשר לאשר דברים שהתוכנית לא רצתה, אבל גם אם רק 40% ממה שקבעה התוכנית יתממש, מצבנו יהיה טוב יותר. צריך לזכור שהתוכנית גם מחזקת עוד יותר את המעמד של שטחים שהוגדרו כמיועדים לשימור".
במאמר של שטרנברג שהתפרסם בגיליון מספר 3 של "בלוק" נכתב בין השאר: "התוכנית ממפה ומגדירה את יחסי הגומלין בין פיתוח, שימור וקישור בכל נקודות הנוף והיישוב בישראל, ובכך מציעה מדרג ופוטנציאל להתהוות מרחב עתידי מגוון ומגובש".
בין אלוני לשטרנברג יש הסכמה שגורמים כמו מינהל מקרקעי ישראל יכולים לחבל בתהליך ולקדם תוכניות המנוגדות לתוכנית המתאר. הם גם מסכימים שהתוכנית אינה מסייעת בתחומים כמו קידום הדיור הציבורי שיהיה בהישג ידן של שכבות חלשות, באמצעות הגדלת שוק הדירות להשכרה, ולטענת שטרנברג אין זה תפקידה של תוכנית מסוג זה.
כרמלה יעקובי-וולק, אחת העורכות של "בלוק", טוענת שהמצב בעניין זה אף הוחרף. היא מציינת שבעקבות תמ"א 35 החלו יזמים לאתר קרקעות המתוכננות לפיתוח, לרכוש אותן ולהעלות את מחירי הדירות שייבנו בהן.
לדעת שטרנברג, תמ"א 35 מציעה אסטרטגיה להכוונת כוחות השוק לטובת הכלל וריסונם תוך אכיפה של מערכת רגולטיווית הקובעת מה ואיפה יהיו יוזמות שונות לפיתוח. כל זאת תוך השקעה בתחבורה ציבורית יעילה.
לעומת זאת סבורה האדריכלית אילה רונאל שהתראיינה ל"בלוק", כי תוכנית המתאר החדשה היא נטולת חזון או אוטופיה, זאת בניגוד לתוכנית המפורסמת של האדריכל אריה שרון שגיבשה עת עקרונות התכנון הארצי בראשית ימי המדינה. "היא מבוססת על הנחה שיש לנו ארץ שאנחנו רוצים לשמור עליה וסומכים על יושרה של המערכת", ציינה רונאל. "אבל המערכת הזו היא מנגנון ביורוקרטי שאין בו מקום לזהות, לחזון או לשאיפות".
רונאל טוענת כי המגמות התכנוניות של גורמים חלשים יותר, למשל העניים או האוכלוסייה הערבית, מקבלות את המענה שלהן רק ברמת המינימום - ברמת ההישרדות והקיום הבסיסי. אין בתמ"א כל הצעה להקמת יישובים חדשים, נושא בעייתי בעיקר בכל הקשור לאוכלוסייה הערבית. מדינת ישראל כבר הכריזה על ערים ערביות, אבל לא יצרה אף עיר ערבית חדשה. "אני מחפשת אפליה מתקנת", הוסיפה רונאל, "אני מחפשת תכנון שייתן מענה לצרכים שנעדרו מתוכנית שרון או שהיעדרם החריף במהלך השנים".
לרונאל יש טענה יסודית יותר, והיא שתמ"א 35 תוכננה בזמן שהתברר שהתכנון ובעיקר הממסד התכנוני נכשל, אך התוכנית עדיין גובשה כאילו שממסד זה יכול לעצב את המרחב. "המרחב נקבע על ידי הגורמים הפעילים בשטח", כתבה רונאל בהרצאה שהכינה ביום העיון בבצלאל.
רונאל מתכוונת לבנייה הספונטנית ביישובי הבדואים הלא מוכרים, בכפרים הערביים בגליל, ובמושבים ובמרכזי הקניות והבילוי אשר בצמתים הראשיות. המרחב נקבע ומעוצב על ידי חברות הקדישא הממשיכות לקבור עם או בלי תכנון ועל ידי מערכת הביטחון הפטורה מכל מחויבות לתכנון סטטוטורי. "באמצעות השפה התכנונית החדשה מנציחה ומחזקת תמ"א 35 את השליטה בתושבי מדינת ישראל, אבל אינה מצליחה לשלוט במרחב המוקם", סיכמה רונאל. "וכך על אפה ועל חמתה של התמ"א, יעוצב הנוף ללא התאמה להוראותיה".
לפחות על הנעשה במרכיב אחד מרכזי שהזכירה רונאל, השפעת מערכת הביטחון, מותח הגיאוגרף עמירם אורן מאוניברסיטת חיפה ביקורת חריפה עוד יותר. אורן הופיע באחרונה בכנס של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה שנערך במכון ויצמן ותקף בחריפות את האפשרות שניתנה למערכת הביטחון לעקוף את הוראות תמ"א 35. "התוכנית הזאת אינה רלוונטית לחצי המדינה, השטח שעליו חולשת מערכת הביטחון", ציין אורן. "אני לא מבין איך אישרו סעיף כזה ואם מי שאישר זאת הבין את מה שהוא הסכים לו ואת משמעויותיו".
כמה מהמאזינים לאורן לא חלקו על תיאורו, אבל הזכירו לו שהמעמד המיוחד ניתן למערכת הביטחון כבר בחוק התכנון והבנייה - ותמ"א 35 רק קיבלה זאת כנתון.
תמ"א 35 - הצעת פיתוח ארצי שתיכנס למגירה או הצהרת כוונות ממשית שתיושם בפועל
צפריר רינת
27.7.2007 / 11:46