טאץ' נשי בהיי-טק

לפני כשבוע הודיעה מיקה קודיש, סמנכ"לית טכנולוגיות בסאפיינס, על פרישתה לאחר ארבע שנים בתפקיד ויותר מ-20 שנות עבודה בחברה. קודיש עדיין לא החליטה לאן פניה מועדות: "הרגשתי שמיציתי כבר את התפקיד, לסאפיינס יש מנכ"ל חדש, זה המקום היחיד שיכולתי להתקדם אליו והוא תפוס, עכשיו ממשיכים הלאה".

קודיש, אחת הנשים הבכירות בתעשייה, ובין הבודדות שהעפילו לתפקיד סמנכ"ל טכנולוגיה בארגון גדול, אומרת כי היא מעוניינת לנהל חברה בעתיד, אבל בינתיים, המחליף שלה יהיה גבר. כמו בהון סיכון וביזמות, גם תפקידי ניהול טכנולוגיים מאויישים בעיקר בידי גברים, יש נשים בודדות בעולם הגברי הזה.

TheMarker כינס כמה מהן לשיחה על הקשיים וההזדמנויות של נשים בתחום ועל הדרך להגדיל את מספר הנשים בתפקידים כאלה. חוץ מקודיש עצמה הגיעו לפגישה גם ענת גיל, מנהלת טכנולוגיות ראשית בטסקום, סא"ל ליאורה שכטר, אחראית על פיתוח מערכות שליטה ופיקוד מבצעית בלוט"ם - היחידה הטכנולוגית של אגף התקשוב בצה"ל - ואתי שטרן, מנהלת תחום פיתוח בחברת הביטוח מנורה מבטחים. בכירה נוספת שהתראיינה לכתבה, היא רנית זקצר, סמנכ"לית טכנולוגיות בחברת התוכנה מטריקס.

אתי שטרן, 40, נשואה ואם לחמישה, למדה מדעי המחשב ותנ"ך. מיד אחר כך הקימה את יחידת המחשב ביד שרה, שם היתה קודם לכן בשירות לאומי. לאחר מכן היא עבדה בתפקידי ניהול בשתי חברות תוכנה ולפני שלוש שנים מונתה לתפקיד במנורה מבטחים. בתפקידה היא ממונה על כ-70 עובדים.

היא מנסה להסביר מדוע אין הרבה נשים בתחום: "התפקידים האלה דורשים התמסרות טוטאלית לעבודה. אני זמינה 24 שעות ואין ימי חופשה שבהם אני יכולה להתנתק לגמרי. יש נשים שלא מוכנות לקחת על עצמן תפקיד כזה. הבית צריך להיות ערוך לתפקיד כזה - אצלי יש תמיכה של הבעל, וגם הילדים התרגלו, הם נולדו למציאות הזו. אני עובדת כל יום עד שבע בערב, ויש טלפונים בכל שעה, כי בעצם צריך לתמוך בכל המערכות כל הזמן. כשיש פרויקטים שעוסקים בתשתית מחשבים - עובדים 48 שעות רצוף.

"אפליה נגד נשים אין בכלל. גם כשיושבים סביבי רק גברים אני לא מרגישה אפליה, גם לא בשכר. אשה שבאמת רוצה, לא תהיה לה בעיה. צריך לאהוב את זה. מי שאוהבת את זה ויש לה בבית סביבה תומכת, יכולה לקחת את זה על עצמה".

סא"ל ליאורה שכטר, 40, נשואה ואם לשלושה, גם היא בוגרת מדעי המחשב - היא למדה כעתודאית בטכניון. היא החלה את דרכה בצבא כמפתחת מערכות שליטה ובקרה מבצעיות בזרוע היבשה, וכיום היא מנהלת פיתוח של תכניות שליטה ובקרה לכל פיקוד המטכ"ל. יש לה גם תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. בתפקידה היא ממונה על 80 איש, ובעוד כחודש היא תצא לשנת לימודים להשלמת דוקטורט. מחליפתה בתפקיד היא אשה.

"אני מאוד מזדהה עם דבריה של אתי שטרן", היא אומרת. "על אף שבזמן האחרון חל אצלנו ביחידה מהפך, ובתחום התוכנה יש בהחלט יותר כוח אדם ניהולי נשי. יש פריצת דרך, אם כי במחלקות המבצעיות, כמו זו שאני עובדת בה אין כמעט נשים. התפקידים דורשים יציאה לשטח לתקופות ארוכות, כדי להטמיע את מערכות המחשב, וזה לא קל. על אף שבתפקיד שלי מעולם לא היו נשים קודם, עבורי זה היה טבעי. כדי לעבוד בעבודה כזו בהחלט יש צורך בהבנה בבית, במיוחד כשיש ילדים קטנים".

ענת גיל, 34, נשואה ואם לשניים, החלה את דרכה בממר"ם, יחידת המחשבים של צה"ל. לאחר מכן היא למדה מנהל עסקים ומערכות מידע, עבדה בניהול פרויקטים בחברות מחשוב, והגיעה לטסקום לפני חמש שנים. את דרכה בחברה, המוכרת שירותי תוכנה, החלה כמנהלת תחום טלקום, עד שלפני חצי שנה מונתה לתפקיד מנהלת טכנולוגיות ראשית.

"אני דווקא חושבת שיש מהפכה", היא אומרת. "רואים את זה בעיקר בתחומי התוכנה ומערכות המידע, שם יש הרבה יותר נשים כיום. בתחומי ההנדסה והתקשורת יש עדיין הרבה פחות נשים. אין ספק שבחברת שירותים את חייבת להיות זמינה 24 שעות ביממה, זה בהגדרת התפקיד, העבודה הולכת איתך לכל מקום. למרות זאת, אני חושבת שיש יתרון לאשה בתפקידים כאלה, במיוחד בחברת שירותים. היעילות הנשית והאינטואציה הנשית הן בעלות ערך רב".

רנית זקצר, 44, נשואה ואם לארבעה, גם היא בוגרת ממר"ם במקור, למדה מחשבים ומתמטיקה. היא עבדה בבשן מערכות, שמוזגה לתוך קבוצת פורמולה. הקבוצה החזיקה אז במטריקס, וכך הגיע זקצר לתפקידה בחברה ב-2001.

"כל התפקיד של סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת אינטגרציה כמו מטריקס הוא חדש יחסית, אבל לי זה נראה כמו התפתחות טבעית בקריירה שלי. מחצית מהנהלת מטריקס היא נשית, וזה יוצא דופן. הסוד להצלחה הוא למצוא את האיזונים, את הג'אגלינג בין קריירה, הגשמה עצמית ומשפחה. זו מערכת של איזונים שלא קל לעשות אותה נכון. עבודה בהיי-טק דורשת המון שעות והמון מאמץ, בעיקר בישראל, וחלק מההצלחה זה להיות במשחק הזה של לעבוד קשה, גם לגברים וגם לנשים. אולי זו הסיבה שנשים מחליטות לוותר על הכיוון הזה, על אף שהן בהחלט יכולות לעשות זאת".

גם מיקה קודיש, 53, נשואה ואם לשלושה, החלה את דרכה בממר"ם - עוד בשנות השבעים. "בחמש השנים האחרונות יש בהחלט שינוי בהרכב של ציבור המנהלים בהיי-טק. יש יותר נשים בתפקידי ניהול בכירים. הסיבה העיקרית לחוסר היא אנחנו הנשים. לפני עשור או שניים הנשים לא היו אמיצות מספיק. נראה לי שבשנים האחרונות יותר נשים מוכנות לקחת אתגר ולהגשים אותו.

"אני לא הרגשתי מעולם קיפוח. לדעתי לא נכון לעודד נשים באופן מלאכותי לתפקידי ניהול. מי שרוצה תקודם, מי שלא - לא. זו החלטה אישית של כל אחת. לדעתי החיים הם לא פיקניק באף תעשייה, לא רק בהייטק. גם נשים בתחומים אחרים עובדות קשה. נשים לא צריכות לפחד לעשות את מה שהן רוצות. אפשר גם להקים בית טוב במקביל. העומס יצר אצלנו הנשים יכולת של עבודה מקבילית, של מולטיטאסקינג, ונשים טובות בזה".

איזה עתיד צפוי לנשים בעולם הטכנולוגיה בעוד חמש שנים?

שטרן: "מיקום הנשים יהיה הרבה יותר מובן מאליו ממה שהוא כיום. לא יהיו יותר פורומים כמו אלה, נקווה שלא נצטרך אותם".

קודיש: "לדעתי, בשנים הקרובות נראה איזון גדול יותר בין מספר הגברים והנשים. אולי לא בחומרה והנדסה, אבל בהחלט בתחומי ניהול של שירותים טכנולוגיים מבוססי תוכנה".

שכטר: "מינון הנשים יעלה, אבל אפשר לשכוח משיוויון. עדיין מסורתית האשה אחראית על משק הבית, ויהיה קשה לראות שיוויון בתפקידי ניהול בטכנולוגיה".

גיל: "מהפכה לא תהיה כאן. אולי יווצר איזון גדול יותר, יש ניצנים לזה, אבל אפשר לשכוח ממהפכה. אנחנו גם נראה יותר נשים שבוחרות לחזור לתפקידים מסורתיים".