בית המשפט הכריע: דן אנד ברדסטריט ישראל תפצה חברה ב-27 אלף שקל שפורסמה לגביה התראה שגויה

חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט (D&B) ישראל תפצה את חברת שיא מוצרי אלומיניום ב-27 אלף שקל בגין לשון הרע שפרסמה נגדה בהתראה שניתנה למנוייה. כך קבע אתמול בית משפט השלום בחיפה.



ביוני 2006 העלתה D&B - המספקת למנוייה שירות מידע ומעקב לגבי חברות ועסקים, כולל התראות על תביעות משפטיות - התראה למנוייה באמצעות האינטרנט בה נרשם כי נגד חברת שיא הוגשה תביעה על סך רבע מיליון שקל. בפועל, התברר כי מדובר בהודעת צד ג' שהוגשה נגד החברה (שהיא תביעה על תנאי), שעמדה על כ-6,500 שקל בלבד. בעקבות הפרסום התקשרו אל חברת שיא ספקים שונים והציבו קשיים בתנאי המסחר, וכן התקשר ספק לברר פרטים בסניף הבנק של החברה. לפיכך, תבעה החברה את D&B בגין הוצאת לשון הרע, באמצעות עו"ד מאיר הפלר.



השופטת רבקה למלשטריך-לטר קיבלה את התביעה. היא דחתה את טענת D&B, שיוצגה על ידי עו"ד מיכאל פירון, כי מדובר בפרסום מותר החוסה תחת ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע. לדבריה, D&B הגיעה למידע על ידי "קריאה לא מקצועית" של אתר האינטרנט של בתי המשפט, שכן נכנסה לחלון הראשון בלבד של פרטי התיק, המבטא פרטיים חלקיים אודות התביעה, ולא למספר חלונות אחרים שנותנים תמונה מלאה יותר על התיק.



"כמובן שאת המידע השלם והמדויק יש למצוא בתיק עצמו. עובדה זו היא בסיסית ובוודאי שיש לצפות מחברה שעיסוקה איסוף מידע, שתדע כיצד מגיעים למידע הנכון והמלא, שרק בו יש לשקף את העובדות בתיק. הצגת מידע חלקי יש בו כדי לעוות את נתוני האמת", קבעה השופטת.



באשר להגנת תום הלב, קבעה השופטת כי "הנתבעת לא נקטה אמצעים סבירים כדי להיווכח אם הפרסום אמיתי, שכן הסתפקה בחלון ראשוני תמציתי שאיננו נותן תמונה מלאה... הנתבעת אף לא מיצתה אפשרות של שיחת טלפון עם התובעת לשם אימות הנתונים... שלא לדבר על עיון בתיק עצמו". לפיכך, קבעה כי D&B לא סתרה את החזקה שהפרסום נעשה שלא בתום לב.



בנוסף נדחתה טענתה של החברה כי היתה לה חובה חוקית ומוסרית לפרסם את הדברים. "על פניו, חובתה המסחרית של הנתבעת לספק מידע ללקוחותיה מכוח חוזה שקשרו הצדדים, איננה עולה לכדי חובה חוקית, מוסרית או חברתית. העובדה שהנתבעת, לצרכיה הכלכליים הרווחיים, הקימה עסק של העברת מידע ללקוחות והתקשרה בחוזה עם לקוחותיה, איננה מקימה חובה חוקית לפרסום המידע, ובוודאי שלא מוסרית או חברתית... בוודאי שלא ניתן להראות כי על הנתבעת היה החובה לפרסם את אותו פרסום חלקי ושגוי שפירסמה, שאף היה בו כדי להטעות את לקוחותיה ולא לצייד אותם במידע נכון", קבעה השופטת.



לאור האמור, חייבה השופטת את D&B לפצות את החברה ב-27 אלף שקל, ובנוסף ב-6,000 שקל בגין שכר טרחת עו"ד.



(א 14441/06)