תביעה בסך 2.7 מיליון שקל נגד המדינה בגין הריסת כפר נופש: "עוולה שיפוטית בזדון וחריגה מודעת מסמכות"

האם מדינת ישראל תיאלץ לשלם מיליוני שקלים בשל רשלנות, לכאורה, של שופט? זו השאלה שמתעוררת בעקבות תביעה בסך 2.7 מיליון שקל שהגישה חברת מפעלי תרנ"א מלונאות ונופש נגד המדינה, כמעבידתו של שופט בית משפט השלום בחדרה, אביהו גופמן.



לטענת חברת מפעלי תרנ"א וחברת קו המים-אירועים בחוף מכמורת, שהייתה אחראית מטעם מפעלי תרנ"א על הפעלת כפר הנופש, השופט גופמן קיבל החלטה לא חוקית שצריכה להתבטל למתן ארכה לביצוע צו הריסה שהוצא ב-97'.



מהתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד יוסי שגב, עולה כי ב-97' ניתן נגד מפעלי תרנ"א צו הריסה בהסכמה שאמור היה להיכנס לתוקף, אם בתוך 36 חודשים לא יושגו היתרי בנייה למבנים הקשורים לצו. בצו נקבע כי אם מפעלי תרנ"א לא תבצע אותו, אזי תבצעו הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.



לטענת מפעלי תרנ"א, בשלב מאוחר כלשהו - מטעמים זרים ושיקולי אגו של פקידי הוועדה המחוזית ומעשים מנהליים לא תקינים - פתחה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בפעולות רבות היקף נגד כפר הנופש, שכלל מבני נופש וגן אירועים, במטרה מוצהרת להביא להריסתו.



תוך הפעלת השפעתה שלא כדין על עיריית חדרה, נטען בתביעה, לא חודש רישיון העסק של גן האירועים במקום שהיה קיים יותר מ-20 שנה, והוגש כתב אישום פלילי על עיסוק ללא רישיון. כך החל להתנהל משפט, כשלטענת מפעלי תרנ"א, איש מהצדדים לא ביקש דבר בעניין אי קיום צו ההריסה הישן.



ואולם, כך נטען, בפברואר 2006 נתן השופט גופמן את גזר דינו. בנוסף לקנס הכבד שהטיל קבע גם כי "באשר למבנים... הרי ניתנת ארכה לוועדה המחוזית לבצע הריסת המבנים בתוך 90 יום מהיום".



החלטה זו, לטענת מפעלי תרנ"א, אינה חוקית בעליל כשהעניקה את צו ההריסה לגורם הלא נכון ובהליך הלא נכון במעמד צד אחד. זאת משום שלכאורה מדובר ביוזמה מודעת של גופמן שהעלה בעצמו את הרעיון לתת החלטה שכזו, כשאיש לא ביקש ממנו לעשות כן. לפי מפעלי תרנ"א, לולא ההארכה שניתנה, לא היה ניתן להוציא לפועל את צו ההריסה שאכן בוצע, לטענת החברה, שלא כדין.



לעמדת מפעלי תרנ"א, החלטה זו היא "עוולה שיפוטית שבוצעה בזדון ותוך חריגה מודעת מסמכות". מדובר, נטען בתביעה, במעשה שנעשה תוך שימוש לרעה בסמכות ותוך כוונה לגרום נזק. "לכל הפחות", נכתב בתביעה, "ואם נמעיט עד מאוד ונתחשב בכל הנסיבות המקלות, הרי שלחלופין מדובר ברשלנות בוטה מאוד או ברשלנות רבתי". מדוברות בתי המשפט נמסר בתגובה כי הטענות המועלות בתביעה יתבררו בבית המשפט. ככלל, השגות על החלטה שיפוטית ניתן להשמיע בהליכים המקובלים".



(א 2209/07)