פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הערוצים נפתחים: צפייה ללא תשלום

      הערוצים 1, 2, 10, 33 ו-99 ייפתחו לציבור בנפרד מהכבלים והלוויין בעוד כשנה. העלות לצרכן: רכישת ממיר בלבד

      רשת התקשורת החדשה לשידורי הטלוויזיה הדיגיטלית הטריסטריאלית (DTT) שתאפשר צפייה בערוצים 1, 2, 10, 33 ו-99 (ערוץ הכנסת) תחל לפעול בעוד כשנה. כך עולה מהצעת ההחלטה לקידום שידורי הטלוויזיה הדיגיטלית בישראל המופיעה בהצעת חוק ההסדרים של האוצר. על פי המופיע בהצעה, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו תהיה זו שתשדרג את מערך ההפצה הקיים שלה למערך הפצה חדש דיגיטלי בהשקעה המוערכת בכמה עשרות מיליוני שקלים באמצעות מכרז שיתקיים בין כמה קבלני משנה. הרשות השנייה תקבל לאחריותה את פעילות המערך כולו.

      עוד נודע כי רשות השידור תקבל במסגרת המהלך תמריצים ממשרד האוצר בתקופה שבה ייקבע שהרשות תמשיך לשדר בשני הפורמטים, האנלוגי והדיגיטלי, במקביל. בכך משנה האוצר את המדיניות שניסה להוביל במשך כמעט שנתיים, מאז ה-9 באוגוסט 2005 - אז התקבלה החלטת ממשלה בנושא, כשהמחשבה הראשונית היתה לקדם מכרז להקמת רשת התקשורת החדשה על ידי מפעיל, אלא שהמהלך כשל.

      המערך החדש אמור לספק פתרון לציבור הצופים שמשלמים היום בלאו הכי על חמשת הערוצים האמורים במסגרת חשיפה לפרסומות ותשלום האגרה, וכך יתאפשר לצפות בהם במנותק מחבילות הבסיס של הכבלים והלוויין ובהשקעה חד פעמית של עד 500 שקל ברכישת ממיר. לא מעט ביקורת ספגה הצעת האוצר על ידי מי שחשבו שאין טעם כיום בהקמת מערך קרקעי דיגיטלי חדש, כשניתן להיעזר בפלטפורמה הלוויינית ולהוזיל עלויות משמעותית. עם זאת, בבסיס ההחלטה באוצר עמדה המחשבה כי המערך הקרקעי לשידורי הטלוויזיה יפחית משמעותית את החסמים לציבור שיהיה מעוניין לצרוך בדרך זו את השידורים.

      עלות החיבור לקליטת שידורי לוויין נאמדת באלף שקל בממוצע למשק בית, והיא כפולה מזו המאפיינת את הפלטפורמה הקרקעית. בנוסף לכך, נדרש הציבור להתקין אנטנה. כמו כן, מקובל להעריך כי רמת השרידות והאמינות של המערך הקרקעי גבוהים מאלה של המערך הלווייני.

      החברות HOT ו-yes ראו במהלך איום גדול והצליחו בעבר לטרפד את הניסיון של האוצר לחייב אותן באספקת חבילות שידור מצומצמות במחיר מוזל, שיכלו ליצור להן פגיעה מהותית בהכנסות. כעת הן יידרשו להתמודד בתוך כשנה עם התחרות מצד החבילות הפתוחות במערך הקרקעי. בעיקרון, ההנחה היא שטכנולוגיית הטלוויזיה הדיגיטלית הטריסטריאלית תגביר את התחרות בתחום הטלוויזיה הרב ערוצית, תוך הגדלת היצע התכנים ושיפור בעלויות ההפצה.

      חשוב להבין כי לצורך הפצת הערוצים 1, 2, 10, 33 וערוץ הכנסת נדרשות כיום רשות השידור, הרשות השנייה והכנסת לשבעה מערכי הפצה שונים, בטכנולוגיות שונות ובשיטות הפצה שונות. על כן, מתקשה כיום הצרכן לקלוט באופן פשוט ונגיש את ערוצי הטלוויזיה הממומנים על ידו באמצעות תשלום אגרה (ערוץ 1 ו-33) חשיפה לפרסומות (2 ו-10) או תקציב המדינה (ערוץ הכנסת).

      כפי שדווח בעבר ב-TheMarker, הקמת הרשת החדשה אמורה לחסוך למשק יותר מ-100 מיליון שקל בשנה, לאחר שכיום מוציאה המדינה, באמצעות גופי השידור, כ-150 מיליון שקל בשנה עבור הפצת שידורי ערוץ 1 ו-2.