העמלות הצולבות יורדות

השבוע העניקה המשנה לאב בית הדין להגבלים עסקיים, השופטת מיכאלה שילדובסקי אור, לחברת כ.א.ל ולחברת לאומי קארד, הסולקות כרטיסי ויזה בישראל, היתר זמני להסדר העמלה הצולבת ביניהן. בשלב זה ניתן ההיתר עד מחצית אוקטובר.

כזכור, בזמנו איפשר הממונה דרור שטרום לחברות האשראי את הפטור, בתנאי שאלו יגישו במהלך 6 חודשים בקשה מסודרת לבית הדין להגבלים עסקיים לפטור קבוע מהסדר כובל בעניין. במסגרת הבקשה שאמורות היו חברות הויזה להגיש, יידרש בית הדין לקבוע מהי העמלה הצולבת שיש לגבות במדינת ישראל.

ואכן, כאמור, בסוף השבוע שעבר הגישה לאומי קארד את הבקשה שלה לבית הדין. אליה הצטרפו מאוחר יותר הבנקים לאומי ודיסקונט וכן חברת ויזה כ.א.ל, ובמסגרת הבקשה התבקש בית הדין לתת היתר זמני עד לסיום הדיון בבקשה לפטור קבוע מהסדר כובל בעניין. להיתר הזמני משמעות גדולה, שכן הדיון בבית הדין עלול להימשך תקופה ארוכה של למעלה משנה.

הסדר העמלה הצולבת, למי שלא יודע, הוא בעיקרו הסדר התחשבנות בין בנקים לחברות אשראי לפיו חברת הויזה הסולקת שנבחרת על ידי בית העסק חייבת לסלוק עבור בית העסק גם חיובי רכישות של לקוחותיה שלה, וגם חיובי רכישות של מחזיקי חברת הויזה המתחרה.

בהסדר קובעות חברות האשראי את שיעורי ההתחשבנות ביניהן על סליקת הלקוחות הכוללת בכל בתי העסק במשק, אך למרות שזו "התחשבנות פנימית" היא מגולגלת על בתי העסק ובית העסק מגלגל אותה לרוב על כלל הצרכנים הסופיים הרוכשים אצלו.

תצומצם האפליה הקיימת

לעמלות הצולבות נקבעו בעבר 4 קטגוריות אליהן משתייכים בתי העסק הפועלים באמצעות ויזה. בקטגוריה הנמוכה ביותר מצויות תחנות הדלק, רשתות המזון הגדולות ומשרדי הממשלה, שהיקף פעילותם בשוק גדול ביותר, ולפיכך גובות מהם חברות הויזה עמלה צולבת נמוכה ביותר של 0.55%.

בקטגוריה השנייה מצויות חברות ביטוח, תקשורת ותיירות שמהן גובות החברות נכון להיום 1%, ואילו כל היתר פזורות בשתי קטגוריות נוספות של 1.86% ו-2%.

מפרטי ההסדר לתקופת ההיתר הזמני עולה כי כבר בראשית חודש מאי השנה יעברו חברות הויזה לגבות עמלה צולבת של 1% מכל רשתות המזון הקטנות והגדולות. כך תצומצם האפליה הקיימת היום, לפיה רשתות המזון הגדולות משלמות עמלה צולבת של 0.55% בלבד, ואילו הסופרמרקטים שאינם שייכים לרשתות משלמים עמלה צולבת של 1.86%.

שיפור נוסף יתרחש בכך שהעמלה שתשולם בקטגוריה הגבוהה ביותר תרד אף היא מ-1.86% כיום ל-1.6% בלבד. כך ייכנס לתוקפו ההסדר שיבדיל בין חברות העושות שימוש בטכנולוגיה מאובטחת בעת המכירה באשראי לבין עסקים אשר אינם עושים שימוש בטכנולוגיה זו.

עסקים שאינם עושים שימוש בטכנולוגיה ישלמו פרמיית סיכון נוספת בעמלה בסך 0.25% לערך על העמלה הצולבת בכל קטגוריה.

הורדה נוספת של העמלות הצולבות

עוד נקבע בהסדר הזמני כי בסביבות חודש מאי 2003, במידה שלא יסתיים הדיון בעניין הפטור הקבוע, תתבצע הורדה נוספת של העמלות הצולבות כך שהעמלה הגבוהה ביותר שתגבה מבתי העסק תהיה 1.5% ומרכז הכובד של העמלות הצולבות יהיה ב-1%. בכך למעשה תתבטל כמעט האפליה בין בתי העסק בעניין זה.

כמובן שהסדר זה הוא זמני אבל הוא יריית הפתיחה לצורך הדיון בהסכם הקבוע.

בנוסף נקבע בהסדר, בהמלצת הממונה, כי על הבנקים המחזיקים בבעלות בויזה כ.א.ל ולאומי קארד, אסור יהיה לנתב לקוחות ובתי עסק לחברות הויזה שבבעלותם ע"י התניות וקשירות לתנאי מתן שירותים בנקאיים.

בפרט נאסר על הבנקים לקשור או לתת תנאים נחותים בניהול חשבון עו"ש ובמתן אשראי ואפיקי השקעה וחיסכון לצרכנים שאינם מחזיקים בכרטיס האשראי של אותו בנק, וכן לתת תנאים נחותים בניהול חשבון ואשראי לבית עסק שסולק כרטיסי אשראי באמצעות חברת כרטיסי אשראי המתחרה עם חברת כרטיסי האשראי של הבנק.

פתיחת השוק לתחרות

נקודה נוספת הראויה לציון הינה פתיחת שוק הויזה-מאסטרקארד לתחרות. כבר כיום מנפיקות החברות השונות את כטיסי המתחרות אבל סליקה הדדית עדיין אין, וכך, למעשה, תחרות אמיתית לא קיימת.

הסיבה לכך נעוצה בכך שחברות הויזה טרם קיבלו את רישיון הסליקה ממאסטרקארד המותנה בהיקף הנפקת הכרטיס, אך רישיון זה צפוי להתקבל בקרוב. המכשלה השנייה הינה מערכת הסליקה המשותפת - הממשק טכנולוגי האמור לאפשר זאת אינו מוכן.

מנכ"ל לאומי קארד, אריה היילוייל, אמר היום כי הממשק אמור להיות מוכן לפעולה במאי 2002, ואז יוכלו החברות לסלוק למעשה את כל העסקות בכל כרטיסי האשראי. כמובן שלהסדר העמלות הצולבות שייקבע תהיה השפעה בעניין זה.