שר האוצר: "למרות הפיחות המואץ בשקל אין מקום להתערבות בשוק המט"ח ואין מקום להעלאת שיעור הריבית"

משרד האוצר הניח היום על שולחן הממשלה את הצעת התקציב והמדיניות הכלכלית לשנה הקרובה. ההיקף הכולל של התקציב - 256.9 מיליארד שקל. 31% ממנו מיועדים להחזר חובות, 30% לתשלומי העברה ותמיכות, 18% להוצאה בטחונית, 15% להוצאה אזרחית ו-6% להשקעות ומתן אשראי.

בתקציב הצעה לקצץ קיצוץ רוחבי של 1%, 2 מיליארד שקל, מתקציבי כל המשרדים, ולבצע הסטות תקציביות בהיקף של 4.5 מיליארד שקל מתקציבים אזרחיים לתקציבים של מערכת הביטחון, כדי לתת מענה לגידול בהוצאות מערכת הביטחון כתוצאה מהאינתיפאדה.

הצעת התקציב מציעה להעמיד את ההשקעה בתשתיות תחבורה בהיקף שיא של כ-8.04 מיליארד שקל. זוהי תוספת המהווה גידול של 22% בהשקעות בתשתיות. 1.5 מיליארד שקל הרשאה להתחייב, מהם 750 מיליון שקל במזומן יתווספו להשקעה בתשתית כבישים ורכבות, ובכך תגדל ההשקעה בתשתית לתחבורה יבשתית לסכום של 4.92 מיליארד שקל.

הממשלה מתכוונת להתחיל בשנת התקציב הבאה בביצוע פרויקטים של תשתית בשיטות B.O.T ו-P.S.I למימון חוץ תקציבי של המגזר העסקי. האוצר מציע להגדיל את תקציב מערכת הביטחון על מרכיביה השונים ב-1.3 מיליארד שקל תוספת שתוקצה למשרד הביטחון, למשרד לביטחון פנים, לפיקוד העורף ולגופי ביטחון אחרים. מדובר בתוספת מעבר של 1.8 מיליארד שקל לגופי הביטחון במעבר מ-2001 ל-2002.

למערכות החינוך וההשכלה הגבוהה מציע האוצר להגדיל את התקציב ב-850 מיליון שקל. לרשויות המקומיות ב-330 מיליון שקל. לביטוח הלאומי, גידול של יותר מ-2 מיליארד שקל בהיקף ההוצאה, ולמשרד הבינוי והשיכון גידול של 600 מיליון שקל בתקציב המענקים.

בין ההצעות של האוצר הצעה להפריט את תחנות הרדיו גל"צ וגלגל"צ באמצעות מכרז לרוכש שיעמוד בתנאים לקבלת זיכיון לשידורי רדיו ארציים מהרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה. לקבוע את שיעור הצבירה השנתי לפנסיה של כל משרתי הקבע של צה"ל על 2% לשנה, במקום 3% לשנה שלהם זכאים אנשי קבע בעיקר מיחידות נבחרות. במקביל, לקבוע שגם שיעור הצבירה השנתי לפנסיה של אלופים, ניצבים, גונדרים ומקביליהם, שייכנסו לתפקיד מאוקטובר השנה, יהיה 2%.

עוד מציע האוצר להקטין ל-3 חודשים את התקופה המירבית לקבלת דמי פגיעה בגין תאונות עבודה, לעומת 6 חודשים כיום. לבטל את חוק משפחות ברוכות בילדים, המכונה חוק הלפר, ולבטל את ההטבות לקצבות הילדים המשולמות בגין החוק הזה מהילד החמישי.

שר האוצר אמר כי המשק שרוי בתקופת חירום כלכלית והוסיף כי גם מדינות רבות אחרות שרויות בתקופת חירום ובהאטה כלכלית של ממש. הוא אמר עוד כי אם יאשרו הממשלה והכנסת את התקציב יש סיכוי למתן את ההאטה ואף להשיג צמיחה מסוימת במשק ולצמצם את האבטלה.

שר האוצר, סילבן שלום: "אנחנו לאורך שנים רואים גם את הנושא של התפתחות שער החליפין וצריך לזכור שאם ניקח את שער החליפין שהיה ב-1998 ונראה כמה הוא היה צריך להיות באופן ריאלי כיום, אז יכול להיות, מבלי שבדקתי את זה, 4.70 או אפילו 4.80 שקלים לדולר.

"אם בודקים את זה ריאלית, יש ייסוף של שער החליפין זה הרבה מאוד שנים. הייסוף הזה פגע ביצוא, הוא הביא להגברת היבוא ואולי לחוסר אפשרות של תחרות של מפעלים מקומיים. אבל אני חושב שאין מקום להתערבות - לא להתערבות רגולטורית ולא באמירה. אני חושב ששוק מטבע החוץ הוא שוק של קונים ומוכרים שיש בו גם ביקוש וגם היצע ולכן השוק אומר את שלו".