בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה קיבלה תביעה שהגישה כלה, שטענה כי הזמינה מבעלת סלון כלות לקראת חתונתה שהיתה אמורה להתקיים ביולי 2006, שמלת כלה, איפור, תסרוקת, שלוש תסרוקות ניסיון, תכשיטים, אביזרי שמלה, הינומה חדשה וכך גם תסרוקת של אם הכלה, והכול תמורת 3,400 שקל.
לדברי התובעת, שכנעה אותה הנתבעת שתשנה את בד השמלה לסטן וממנו גזרה את השמלה בציינה את יתרונות בד זה. התובעת טענה כי ביום חתונתה הגיעה לסלון הנתבעת כדי ללבוש את שמלת הכלה. לדאבון ליבה גילתה כי שמלת הכלה אינה מוכנה; החלק התחתון של השמלה היה פרום ומשולש תחרה שהיה אמור להיות תפור בחלק הקדמי של השמלה חובר על ידי סיכות.
בהמשך, לגרסתה, היא הגיעה לאולם החתונה - כשלפתע חישוק גומי שהיה מחובר לשמלתה נפרם ונקרע, תחתית השמלה נפרמה והיה עליה לתפוס בידה את חישוק השמלה כדי שלא ייפול. מנהלת האירועים באולם מצאה חבל וניסתה לקשור את חישוק השמלה שלא יתפרק אך פתרון זה לא עלה יפה והמנהלת פתרה את העניין באמצעות שדכן סיכות.
השופטת אביבה טלמור קיבלה את התביעה וקבעה כי התובעת והעדה מטעמה היו כנות, רציניות, אחראיות ומדויקות. היא ציינה כי היא אינה נותנת אמון בנתבעת, שעדותה היתה חמקנית ומלאת סתירות. על כן היא חייבה את הנתבעת בסכום של 5,000 שקל, ועוד 500 שקל הוצאות. (ת"ק 2967/06)
כלה ששמלתה נפרמה במהלך חתונתה תפוצה ב-5,000 שקל
כרמל בן צור
1.8.2007 / 9:49