מכתב לקוראי "וול סטריט ג'ורנל",
מאז מאי, אחד מהסיפורים הגדולים ביותר בעולם העסקים היה שאלת הבעלות על דאו ג'ונס, מו"לית וול סטריט ג'ורנל, למרות שבימינו אפילו רכישה בסך 5 מיליארד דולר לא זוכה ליותר מהערת שוליים. הכיסוי המקיף שימש כתזכורת להתעניינות הרבה בקרב קוראינו ולתפקיד המשמעותי שממלא הג'ורנל בשווקים, בעסקים ומעבר להם.
מהי משמעותה של המכירה לג'ורנל, וחשוב יותר - לקוראים עצמם? אתם תהיו השופטים, אך לעיתונאים המוכשרים והמסורים המפיקים את וול סטריט ג'ורנל יש תוכנית פשוטה. בכוונתם לעשות את מה שהם עושים כבר יותר ממאה שנה: לזכות ולשמור על אמונם של הקוראים התובעניים ביותר בעולם באמצעות אספקת החדשות והניתוחים היסודיים ביותר.
הקוראים יכולים לסמוך על כך: אותם סטנדרטים של דיוק, הגינות וסמכותיות יוחלו על עיתון זה, ללא קשר לזהות בעליו. כתבינו ועורכינו חשים מחויבות חזקה במיוחד לסטנדרטים אלה משום שהג'ורנל, מאז ימיו המוקדמים, הגדיר מחדש את עיתונות הכלכלה והעסקים.
כל רוכש של דאו ג'ונס יודע שערכה מבוסס על אמונם של הקוראים במותג ובאיכותו. למעשה, הנושא הראשון שעליו דנו יו"ר ומנכ"ל ניוז קורפ, רופרט מרדוק, ומשפחת בנקרופט במהלך המשא ומתן ביניהם היתה חשיבותה של עיתונות מדויקת ועצמאית. מרדוק אמר לבני משפחת בנקרופט כי "כל התערבות, או אפילו רמיזה של התערבות, תפר את האמון הקיים בין העיתון לבין קוראיו, ואת זה איני מוכן להרשות. חוץ מהעובדה שמדובר בהפרת אמונו של הציבור, מדובר פשוט בדרך רעה לעשות עסקים".
לכן, הגיעו ניוז קורפ ומשפחת בנקרופט להסכמה על מספר סטנדרטים המבוססים על חוקיה הוותיקים של דאו ג'ונס, ביניהם:
-על העובדות להיות מדויקות ולהיות מוצגות באופן הוגן.
-ניתוחים מייצגים את דעותיו העצמאיות של העיתון ולא את העדפותיו, את העדפותיהם של בעליו, מקורותיו, מפרסמיו או מקורותיו.
-טורי הדעות מייצגים את יישומה של פילוסופיית העריכה של העיתון, המבוססת על עיקרון היסוד: "אנשים חופשיים ושווקים חופשיים".
-מאחורי אף כתבה עיתונאית לא תעמוד אג'נדה נסתרת.
-הדיוק וההגינות ייושמו גם בנוגע לכל דיווח על עסקיה האמיתיים או המשוערים של ניוז קורפ עצמה.
ועדה מיוחדת תופקד לסייע בהבטחת יישומם של סטנדרטים אלה כלפי כל פרסומיה של דאו ג'ונס וכל שירותיה. עורכיהם הבכירים של הג'ורנל ושל כתבי העת המקוונים של דאו ג'ונס יישארו בתפקידם.
למרות שלא ניתן להפריז בחשיבותו של היושר בעיתונות, חלק מהחששות שהועלו בנוגע לרכישה היו פסולים, ועשויים להוביל לפקפוק באמינותו של הג'ורנל. אחד מהם הוא הרעיון השגוי לפיו בעלות יכולה בדרך כלשהי להיות מופרדת משליטה. כבעלים, מרדוק יהיה אחראי לחלוטין לחברה, לאמינות מותגיה ולתפקודה הכלכלי. מדובר בערובה חזקה עבור קוראינו, מאחר שהמוניטין של פרסומיה הוא שאחראי במידה רבה לערכה של דאו ג'ונס.
שינוי הוא הדרך היחידה בה התקשורת תוכל לשרוד בעידן הדיגיטלי, ואני ועמיתי הם חלק מהאנשים האופטימיים ביותר בתעשייה בנוגע לשינויים. אולי היתה לנו רק בעלות אחת במשך מספר דורות, אולם הג'ורנל עבר שינויים מרחיקי לכת: מעיתון של מוסף אחד העוסק בשווקים עבור מנויים בניו יורק, למותג העסקי של היום הקיים בדפוס, ברשת ובפלטפורמות דיגיטליות אחרות ברחבי העולם.
מהדורתו המקוונת של וול סטריט ג'ורנל ממשיכה גם היא לשגשג. אנו חוזים כי WSJ.com יגיע בקרוב לאבן הדרך של מיליון מנויים בתשלום. יותר אנשים כיום קוראים את הג'ורנל לאורך היום: לכ-40% ממנויי הדפוס יש גישה גם למהדורה המקוונת, שיעור כפול מזה של לפני שנתיים. משום שיותר קוראים מסוגלים לקרוא את העיתון שלנו היכן שהם רוצים וכאשר הם רוצים לעשות זאת, חטיבת דאו ג'ונס הכוללת את הג'ורנל רשמה ברבעון האחרון רווח תפעולי של יותר מ-30%.
אך למרות המעבר המוצלח למדיה דיגיטלית, לג'ורנל יכול להיות פוטנציאל להצלחה רבה יותר כחלק מניוז קורפ, היכולה לספק אפשרויות הפצה גלובליות טובות יותר, גם באמצעות שידורי רדיו, לווין וכבלים.
ל. גורדון קרוביץ,
מוציא לאור
מו"ל וול סטריט ג'ורנל: שינוי הוא הדרך היחידה בה התקשורת תוכל לשרוד בעידן הדיגיטלי
TheMarker
1.8.2007 / 11:17