זוכה הנאשם האחרון בשערוריית חברת הכרייה הקנדית Bre-X שהובילה לאובדן חסכונותיהם של אלפי משקיעים בשנות ה-90

אחת מהתרמיות הגדולות ביותר בתולדות ענף הכרייה הגיעה לסיומה, לאחר שבית משפט באונטריו זיכה את ג'ון פלדרהוף, בכיר לשעבר בחברת Bre-x מינרלז שהואשם בסחר לפי מידע פנימי ובהטעיית משקיעים בסך מיליארדי דולרים.



פלדרהוף, ששימש כסגן יו"ר החברה, הואשם בארבעה סעיפים של סחר פנימי והולכת שולל. משפטו החל ב-1999, לאחר שלטענת התביעה מכר פלדרהוף באופן לא חוקי מניות בסך 84 מיליון דולר קנדים (79 מיליון דולר) של חברת Bre-X על בסיס הודעות כוזבות לעיתונות לפיהם גילתה החברה את אחד ממצבורי הזהב הגדולים בעולם.



הפרשה החלה ב-1995, אז הודיעה חברת הכרייה הקטנה Bre-X, שהוקמה ב-1989, כי גילתה מצבור זהב עצום בבוסאנג שבאינדונזיה. בתחילה, הודיעה החברה כי מצבור הזהב כולל יותר מ-30 מיליון אונקיות.



ב-1996 העלתה החברה את הערכתה והודיעה כי המצבור כולל 57 מיליון אונקיות זהב, ולאחר מכן העלתה גם הערכה זו וקבעה ב-1997 כי מצבור הזהב כולל 70 מיליון אונקיות. באותה שנה, חתמה החברה על שותפות עם חברת הכרייה האמריקאית פריפורט מקמוראן.



פלדרהוף, ששימש גם כגיאולוג הראשי של החברה, היה אופטימי יותר מההערכות הרשמיות וטען כי ייתכן שהאיזור עשוי להכיל כ-200 מיליון אונקיות זהב. אולם זמן קצר לאחר שמניית Bre-X הגיעה למחיר שיא של 200 דולר קנדי ושווי החברה הוערך בכ-6 מיליארד דולר קנדי, הוכיחו מבדקים עצמאיים כי מדובר בתרמית וכי הדגימות שנלקחו מהמחצב זויפו למעשה באמצעות זהב מחלקים אחרים של העולם ומשאריות של תכשיטים. מצבור הזהב העצום היה, למעשה, חסר ערך.



בבת אחת, קרסו מניותיה של Bre-x לאפס. אלפי משקיעים איבדו בהרף עין את כל חסכונותיהם, ולבעלי המניות לא נותר אלא למכור את תעודות המניה שלהם לקהל אספנים סקרן שרותק ע"י התרמית המוזרה.



פלדרהוף, שהואשם ב-1999, היה למעשה הנאשם היחיד שנתבע במסגרת הפרשה, לאחר ששותפיו העיקריים מתו בנסיבות חריגות. הגיאולוג המשני, מייקל דה גוזמן, נהרג ב-1997 לאחר שנפל ממסוק לתוך הג'ונגל האינדונזי, ומנכ"ל החברה דיוויד וולש מת באיי בהאמה כתוצאה ממפרצת במוח זמן קצר לאחר חשיפת התרמית.



במהלך משפטו, שנמשך כמעט 9 שנים בשל עיכובים שונים, טען פלדרהוף כי לא ידע על הזיופים באתר והיה משוכנע כי הזהב שנמצא הוא אמיתי. בית המשפט קיבל את טענותיו של פלדרהוף, וטען כי הדגימות המזויפות מהאתר היו מתוחכמות מספיק כדי להוליך שולל גם את האישים המעורבים.