בשקט בשקט, המחירים מזנקים

מדד המחירים לצרכן מצביע על ירידת מחירים בשנה האחרונה, אך כל צרכן יודע שמוצרים רבים בסל שלו דווקא התייקרו. גם בנק ישראל מודה כי מחירי המוצרים המקומיים עלו ביותר מ-3% בשנה האחרונה, ואף צפויים להמשיך לעלות. האם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יודעת למדוד את עליות המחירים במשק? בדיקת TheMarker חושפת אילו ענפים מובילים את עליות המחירים, ובאילו תחומים יתרחשו עליות המחירים הבאות.

התייקרות חומרי הגלם בעולם - ובהם הקפה, החיטה, הסוכר והבשר - לא פסחה על שוק המזון בישראל. חברות המזון יזמו לאורך השנה האחרונה העלאות מחירים, שגררו לא פעם סכסוכים עם רשתות השיווק. כשזוגלובק העלתה לפני שמונה חודשים את מחיר מוצרי הבשר בכ-10%, היא שילמה על כך בסכסוך עם זאכי שלום, בעלי רשת חצי חינם, שהחליט להוריד מן המדפים את מוצרי זוגלובק. כשעלית הודיעה על העלאת מחירי הקפה בשיעור של 9%-12%, איימו הרשתות כי לא יקבלו את המחירונים החדשים.

חברות המזון הסבירו לאורך השנה כי העלאות המחירים נמוכות מהתייקרות חומרי הגלם. יוניליוור, המשווקת את מוצרי תלמה, קנור, דאב ופינוק, מסבירה: "החברה משתדלת לשמור על רמת מחירים קבועה של מוצריה ולא להעלותם, וזאת גם כאשר ישנן עליות בעלויות חומרי הגלם או הייצור. יחד עם זאת, במקרים בהם אין ברירה נאלצת החברה להעלות מחיר של מוצר זה או אחר. בכל מקרה, שיעור העלייה במחירי המוצרים בדרך כלל נמוך משיעור ההתייקרות בפועל, מאחר שחלקו נספג על ידי החברה". על פי דיווחי החברה, מחיר הקמח עלה בממוצע בשנה האחרונה ב-17%, מחיר אבקת החלב לתעשיית השוקולד עלה בממוצע ב-19% ומחיר הסוכר ב-7% - אך עליית המחירים של חלק ממוצרי החברה היא 3%-4% בלבד. בקטיגוריית השוקולד, למשל, לא חל כל שינוי במחיר המוצר לצרכן למרות עליית מחיר חומר הגלם.

ביוניליוור מעריכים כי המשך עליית המחירים של חומרי הגלם, כפי שקורה עכשיו, עלולה לגרום לעליית מחירים נוספים בעתיד.

במחצית הראשונה של השנה התייקר המזון הטרי ב-4.7% - כך עולה מנתוני הלמ"ס ומשרד החקלאות. מדובר בהאצת ההתייקרות שהחלה ב-2006, שנה שבה רשם המזון הטרי התייקרות חדה של 7.3%.

המזון הטרי - או בשמו הרשמי "תוצרת חקלאית טרייה" - הוא המרכיב העיקרי בסל המזון של תושבי ישראל. ההוצאה הממוצעת על הסל הזה היא כ-1,760 שקל בחודש לבית אב. הסל כולל פירות וירקות טריים, פירות מיובשים, אגוזים, בשר, עופות, דגים, חלב ומוצריו, ביצים ודבש.

אם בוחנים את ההתייקרות החודשית הממוצעת של המזון הטרי, המגמה ברורה: ב-2006 הסתכמה ב-0.61%, ובמחצית הראשונה של 2007 כבר הגיעה ל-0.78%. במשרד החקלאות מעריכים שהמגמה הזאת תימשך, אף שייתכן שהקצב יתמתן.

התרומה הגדולה להתייקרות סל המזון הטרי בששת החודשים הראשונים של השנה היתה של ירקות ופירות טריים, שבלטה במיוחד במאי (17.3%). במשרד החקלאות מסבירים את ההתייקרות הזו באירועי אקלים חריגים (ברד, קרה, חמסין, שיטפונות), שגרמו אי סדירות באספקת הירקות והפירות לשווקים. יש כמובן סיבות נוספות: העלייה התלולה בתשומות הייצור, כמו הדלק להפעלת המיכון החקלאי ובעיקר הסולר לחימום החממות בחורף, התייקרות חומרי ההדברה, המחסור החמור בעובדים בחקלאות ועוד.

אבל יש מקום לתקווה; ביוני הוזל הסל ב-2.4%, בעיקר בגלל הגידול העונתי באספקת פירות וירקות. חלק מההוזלה הזו יש לייחס להסטה של כמויות גדולות של ירקות ופירות שהיו מיועדים לרשות הפלשתינית לשווקים בישראל בגלל סגירת המעברים לרצועת עזה. מגמת ההוזלה העונתית בירקות ופירות צפויה להימשך גם בחודשיים הבאים - ולאחר מכן תתחדש ההתייקרות.

תרומה לא מבוטלת להתייקרות הזאת יש לייחס לגידול העקבי במה שמכונה "פער המחירים הקמעוני", הלא הוא פער התיווך בין המחיר שמשלמים הירקנים ורשתות השיווק לסיטונאים לבין המחיר שהם גובים מהצרכנים. ביוני השנה נרשם שיא כל הזמנים בפער התיווך בירקות: הצרכן שילם 4.72 שקלים בממוצע עבור ק"ג עגבניות שרשתות השיווק רכשו ב-1.98 שקלים בלבד - פער תיווך של 137.8%.

התייקרות הלחם האחיד היא רק הסנונית להתייקרויות הצפויות השנה בכל סעיפי המזון הטרי. הסיבות, בגדול, הן עולמיות; מחירי התשומות המיובאות לייצור הקמח, החלב, הביצים והבשר הטרי עולים בקצב מהיר - ואין כל אינדיקציה להתמתנות העליות הללו. על פי הערכות, מחיר החלב יעלה ב-4%-6% בחצי השנה הקרובה.

הלחם האחיד, שהתייקר בחודש שעבר ב-12.5%, מבשרת את בוא העליות: כשמחיר המספוא המיובא לבעלי חיים מתייקר בשיעורים חדים כל כך (25%-55% ב-2006) וממשיך באותה מגמה - אי אפשר יהיה למנוע את ההתייקרות של כל מוצרי המזון הבסיסי. בכמה תסתכם ההתייקרות הזו ב-2007 עדיין קשה להעריך; האופטימיסטים מעריכים שהיא תגיע ל-5%, הפסימיסטים לא מאמינים שהיא תהיה נמוכה מ-10%.

מחירי הדלק ומוצריו המשיכו גם השנה לעקוב אחר תנודתיות מחירי הנפט בעולם - במגמת התייקרות מובהקת. בישראל רשם הבנזין (95 ו-96 אוקטן) מתחילת השנה התייקרות של כ-12%, ורק החודש נרשמה הוזלה מפתיעה - לאחר חמישה חודשים רצופים של עליות מחירים. בתחילת השנה היה מחיר ליטר בנזין 95 5.4 שקלים - ואילו היום עומד מחירו על 6.04 שקלים לליטר.

גם גז הבישול רשם השנה עלייה משמעותית של 14.8%. הסולר לתחבורה זינק בינואר בכ-40%, אך תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית וברכבת נותרו ללא שינוי. מחיר המזוט זינק השנה ב-47%, והפחם התייקר אף הוא בחצי השנה האחרונה, בכ-10%.

העלייה במחיר הפחם הובילה גם לעלייה בתעריפי החשמל; ועדיין, סיכום חצי השנה האחרונה מראה דווקא ירידה של 2.5% עבור הצרכן הביתי ו-2.65% עבור הצרכן התעשייתי. במאי הוזלו מחירי החשמל בשיעור חד של 6.7%, ולפני כשבועיים התייקר התעריף לצרכנים בכ-4.5% - בעיקר בעקבות התייקרות סל הדלקים והיחלשות השקל מול הדולר. לאור מצוקתה הפיננסית של חברת החשמל ניתן לצפות לעלייה משמעותית נוספת במחירי החשמל בחודשים הקרובים. לפי הערכות, ייקור התעריפים יהיה בשיעור של 5%-10%.

התייקרות עתידית צפויה גם בתעריפי המים, בעקבות אישור הממשלה להגדיל את נפח המים המותפלים (והיקרים יותר) ל-550 מיליון מ"ק. תעריפי המים צפויים לעלות בכ-20% על פני כמה שנים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד תשומות הבנייה עלה ב-3.3% בשנה החולפת, ואילו מדד מחירי הדירות יד שנייה דווקא ירד ב-3% - כלומר מחירי הדירות יד שנייה דווקא ירדו. אבל יש להתייחס לנתונים הללו במידה רבה של חשדנות.

שוק הנדל"ן בישראל פתח בשלוש השנים האחרונות פערים גדולים במיוחד בין שוקי הנדל"ן במרכז, ובמיוחד בתל אביב ובירושלים, לבין שוקי הנדל"ן ביתר חלקי המדינה. וכך, בעוד מחירי הדירות באזורי ירושלים, תל אביב והשרון ממשיכים לעלות, מחירי הדירות יד שנייה באזורים האחרים נותרו על עומדם ואף הוסיפו לרדת, כמו בתקופות המיתון. אבל שם גם קיימים ביקושים פחותים.

כשמדובר בדירות החדשות, מדד תשומות הבנייה אינו מביא בחשבון את עליית מחירי הקרקעות באזורי הביקוש. באזור הצפון החדש של תל אביב האמירו מחירי הקרקעות מרמות של 150 אלף דולר ליחידת דיור ל-250 אלף דולר ואף יותר; ברמת צהלה ובתל ברוך נרשמה עלייה מרמות מחיר של 220 אלף דולר ל-300 אלף דולר ויותר; בשוהם עלו מחירי הקרקעות בכ-10% בתוך שנה, לרמה של 150 אלף דולר; בחולון המחירים עלו בכ-30% בשלוש השנים האחרונות, והגיעו לרמות של 120 אלף דולר לקרקע ליחידת דיור; ובבאר יעקב עלה מחיר הקרקע ליחידת דיור מ-30 ל-40 אלף דולר בתוך שנה וחצי. כל אלה מבשרים על עלייה צפויה במחירי הדירות יד ראשונה.

ואכן, מחברת שיווק הדירות אלדר נמסר כי מחירי הדירות עלו הרבה יותר ממדד תשומות הבנייה: מחירי דירות חדשות בצפון החדש של תל אביב, ובמרכז הרצליה בפרויקטים החדשים, עלו בכ-10%; בקרית אונו מחירי הדירות החדשות גבוהים ב-8% מבשנה שעברה; ובשכונת אם המושבות בפתח תקווה המחירים עלו "רק" ב-5%, עקב התחרות הגדולה בין הקבלנים.

בקיצור, בשקט בשקט רושמים גם מחירי הדירות עליות מחירים לא מבוטלות.

ב-12 החודשים שהסתיימו במרץ2007 נרשמו עליות גבוהות במחירי היבוא, שכבר הובילו לעליות קלות במחירי מוצרי צריכה שונים - בעיקר בענפי המזון והעץ - כך עולה מנתוני הלמ"ס שעיבדה מנהלת המחקר הכלכלי בהתאחדות התעשיינים, דפנה אבירם-ניצן. בין מאי 2006 למאי 2007 נרשמו עליות בענפי המזון (כ-5%), העץ ומוצריו (8%), הרהיטים (3%), הנייר ומוצריו (5%), מוצרי המתכת (5%), המשקאות החריפים (2%) ומוצרי הטבק (2%).

אלא שעליות אלה שיקפו בחלק מהענפים רק מקצת מהתייקרויות חומרי הגלם המיובאים. כך, בין מארס 2006 למארס 2007 עלו מחירי חומרי הגלם המיובאים לתעשיית המזון ב-22.8%, לתעשיית העץ ב-17.2%, חומרי הגלם לחקלאות התייקרו ב-25.3%, מחירי הברזל והפלדה לתעשיית הבניין עלו ב-16.4%, אל-מתכות לתעשיית הבניין התייקרו ב-16.5%, המחירים של מתכות יקרות לתעשיית התכשיטים עלו ב-22% ומחירי הנייר ב-9.7% (כל הנתונים אינם משקללים את השינוי בשער המטבע הרלוונטי מול השקל).

"כשחומר הגלם מתייקר, זה רק עניין של זמן עד שההתייקרות מתגלגלת לצרכן", אמרה אבירם-ניצן. "גם אם היצרנים סופגים את השלב הראשון של ההתייקרויות, זה לא הגיוני שאם הן נמשכות, הן לא יתגלגלו לצרכן. בענפים מסוימים כבר מזהים את הלחצים לעליות מחירים - בענפי המזון, המתכות, הברזל והפלדה והמתכות היקרות.

"מחירי מוצרי המזון התייקרו בכ-5% לעומת מאי 2006", אומרת אבירם-ניצן, "ואילו מחיר חומרי הגלם לתעשייה הזאת התייקר בתקופה זו כמעט ב-23%. כאן כבר מזהים את הלחצים להתייקרויות שיבואו".