צבי אקשטיין: "העלאת הריבית היתה החלטה נכונה - על רקע המשבר זה ברור עוד יותר"

"כשהעלינו את הריבית במשק ב-0.25% בשבוע שעבר, לא ציפינו לנפילות בשוק ההון. ההחלטה להעלות את הריבית היתה כמובן נכונה, על סמך הנתונים שהיו בידינו. ואולם כיום, על רקע המשבר, ברור עוד יותר שההחלטה היתה חכמה", כך אומר המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין.



"האינפלציה היתה הרבה זמן מתחת לתחום יעד הממשלה - 1%-3%. ב-12 החודשים האחרונים האינפלציה היתה שלילית (מינוס 0.7%), כלומר רחוקה בכ-2% מאמצע יעד הממשלה. בעקבות הורדות הריבית של בנק ישראל בחודשים האחרונים, ובגין הצמיחה החזקה במשק, האינפלציה חוזרת באחרונה לתחום היעד. זהו מסר טוב".



לדברי אקשטיין, הבנק מנהל מדיניות ריבית זהירה כדי שהאינפלציה לא תסטה כלפי מעלה, מעבר ליעד.



מרחק נגיעה מהסכם



בנק ישראל והאוצר התקרבו באחרונה כדי מרחק נגיעה מחתימת הסכם שכר חדש לעובדי הבנק. ההכרעות האחרונות נתונות בידיו של שופט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, איל אברהמי. המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, מנצל את המפנה שחל במשבר לצורך סיכומים והצגת תוכניות הבנק לעתיד הקרוב. לדבריו, אין כל ביסוס עובדתי לעמדה שהביע האוצר בתקשורת, לפיה להסכם עם בנק ישראל יהיו השלכות רוחב הרסניות על המשק. "ואני אומר את זה ככלכלן עבודה", הוא מדגיש.



"הסכם השכר של בנק ישראל מבוסס על הורדות שכר לעובדי הבנק הוותיקים (דור א') ולעובדי הבנק החדשים (דור ב'). לפיכך", מסביר אקשטיין, "לא יכולות להיות לו השלכות שליליות על הסכמים חדשים במגזר הציבורי. הסכם השכר לדור ב' שם את בנק ישראל במקום דומה, ואפילו נמוך, ביחס לגופים מקבילים בסקטור הציבורי, כמו מערכת המשפט ומערכת הביטחון. מערכות אלה מתבססות על עובדים מקצועיים וצריכות להתמודד על העובדים שלהן מול סקטורים מקבילים במגזר הפרטי".



עוד אומר אקשטיין: "בכל העולם המערבי המתקדם, בוודאי באירופה, עובד בבנק המרכזי הוא מקצוען ברמה גבוהה, עם השכלה רחבה, שנמצא במסלול קריירה לכל החיים. בהתאם לכך, גם רמת השכר שלו גבוהה - בטווח שבין השכר הממוצע בסקטור הציבורי לשכר המקובל בסקטור הפיננסי. הסכם דור ב' בבנק ישראל שם אותנו בקושי בסקאלה הזו".



"עצמאותו של נגיד בנק ישראל חשובה לא פחות מעצמאותו של בית המשפט העליון", טוען אקשטיין. לדבריו, איכות הצוות הניהולי בבנק צריכה להיות כמקובל בבנקים מרכזיים במערב. "כדי שבנק ישראל יוכל לבנות את עצמו לפי סטנדרטים גבוהים, לאחר חתימת הסכם השכר החדש, יש להעמיד לרשות ההנהלה יכולת לגייס כוח אדם מצטיין".



"הסכם השכר החדש בדור א', מסביר אקשטיין, "הוא פשרה בין המצב שהיה בבנק לפני התחלת הסכסוך, לפני ארבע שנים, ובין דרישות האוצר. צריך לזכור, שמסוף שנות ה-80 ועד היום, כוח האדם בבנק קטן ב-50% עקב שינויים בתפקידי הבנק וגם בגלל צעדי התייעלות. ייתכן שהיו במשך השנים תקלות בעניין השכר, לא הייתי אז בבנק ואיני רוצה להיכנס לזה. אבל העובדים הכירו בכך והסכימו לפשרות בהסכם דור א'.



"רוב העובדים שאני עובד אתם הם מצוינים. הם הבסיס לעבודת הבנק בשנים הבאות. לכן, חשוב שירגישו שהם שותפים להסכם. במקביל, חשוב מאוד שהסכם דור ב', שהוא פחות טוב מהסכם דור א', יאפשר לבנק לשכור עובדים ראויים, שיהיו חוט השדרה של הבנק בעתיד. מי שרוצה בנק מרכזי מתקדם, צריך לאפשר לו לקלוט עובדים כמקובל בבנקים מרכזיים בעולם".



אקשטיין מתייחס גם לעידן שאחרי החתימה על הסכם השכר החדש. הוא מתחייב כי הבנק ייערך לביצוע שורה של שינויים ארגוניים, כפי שקרה בבנקים מובילים בעולם. זאת, כדי לשפר את תפקודו של הבנק בתחום המוניטרי, בפיקוח על הבנקים ובמחקר - כך יתאימו תפוקותיו לסטנדרטים המתקדמים ביותר. לדברי אקשטיין, תוכניות העבודה הרב-שנתיות של הבנק ותקציב הפעולות שלו יוצגו לציבור. "רמת השקיפות של הבנק, שצמחה בצורה דרמטית בשנתיים האחרונות, תהיה הגבוהה בישראל בהשוואה לגופים ציבוריים מקבילים", הוא מוסיף.



"כמו הבנק המרכזי של אירופה (ECB) ובנקים מרכזיים במדינות מובילות, גם בנק ישראל צריך לפעול תחת מטרייה של עצמאות ניהולית, עם מערכות מתאימות של בקרה ופיקוח", מדגיש אקשטיין. "אם נצטרך לעבוד כמו משרד ממשלתי, שבו המנכ"ל צריך לעבור מערכת של אישורים כדי לבצע כל שינוי, לא נהיה בנק עצמאי. אני מסכים שהבנק צריך להיות שקוף ולפעול לפי נורמות ציבוריות. אבל חשוב מאוד שראש הממשלה, שר האוצר, הממשלה והכנסת יבינו את חשיבות העיקרון המקובל בעולם, של עצמאות הבנק המרכזי".



נערכים לחוק החדש



במקביל לשינויים המבניים, נערכים בבנק להעברת חוק בנק ישראל החדש בממשלה ובכנסת. אקשטיין לא מקבל את ההנחה כי כאן טמון זרע הסכסוך הממושך והקשה הבא עם האוצר. בעבר היו האוצר ובנק ישראל חלוקים ביחס להגדרת יעדי הבנק בחוק החדש. ואולם לדברי אקשטיין, יש כיום הסכמה כי החוק החדש יקבע שיעדי הבנק הם שמירה על יציבות מחירים ויציבות פיננסית, תוך התחשבות במצב הריאלי של המשק. "בכל מקרה, לא נקבל את המשפט: 'אל תדאג, יהיה בסדר'".



נקודת מחלוקת אפשרית אחרת בחוק החדש עשויה להיות בנוגע לסמכות הקובעת לגבי השכר בבנק ישראל. אקשטיין מסרב להרחיב בעניין, ואומר רק כי מי שיקבע בענייני שכר יהיה "המועצה המינהלית החדשה של הבנק". בעבר התנגד האוצר בתוקף לאפשרות זו. לא ידוע כי חל שינוי בעמדת האוצר. המלה האחרונה במחלוקות השכר בבנק ישראל נתונה כיום בידי הממונה על השכר באוצר.