תביעה ראשונה נגד חפציבה: למנוע העברת מניותיה לחברת אלקטרה בעקבות הפרת הסכם עם ניסים סגרון

בהמשך לפרסומים היום ב-TheMarker על ההערכות כי חפציבה דיור - שהינה בעלת השליטה בחברות הציבוריות חפציבה גלובל, חפציבה ג'רוזלם וחפציבה חופים - נקלעה לחובות גדולים ונמצאת על סף פשיטת רגל, ועל כך שבעלי חברת חפציבה, בועז ומרדכי יונה, מנהלים מהבוקר מגעים עם מספר עורכי דין במגמה להגיע להסדר הקפאת הליכים, מצאו האירועים את דרכם מהר מאוד גם לבית המשפט.



לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה היום בקשה דחופה למתן צו מניעה נגד חברת חפציבה דיור ונגד בועז יונה, על ידי חברת סטופי, חברה זרה המתמחה בהשקעות בתחום הנדל"ן, ועל ידי מנהלה ובעל המניות בה ניסים סגרון באמצעות עו"ד ג'ראר בנישו.



בבקשה נטען כי חפציבה ויונה הפרו הסכם עם חברת סטופי, בין היתר, בכך שמכרו באחרונה לחברת כ-90% מאחזקותיה של חפציבה, ולכן מתבקש בית המשפט להוציא צו מניעה זמני האוסר עליהם לעשות עסקה או להעניק כל זכות במניותיה של חפציבה לטובת כל צד שלישי. לחילופין, מתבקש בית המשפט להוציא צו עיקול על מניות חפציבה ועל נכסיו של יונה עד לסכום של כ-6 מיליון דולר.



על פי הבקשה, בשנת 2005, בעקבות הצעה של יונה לסגרון להיכנס כשותף ב"פרויקט חופים" הכולל בניה של 1,100 יחידות דיור באזור חדרה על ידי חברת חפציבה חופים, נחתם הסכם בין הצדדים בו סוכם כי מניותיה של חברת חופים יחולקו שווה בשווה בין חברת חפציבה לחברת ניסים סגרון, כך שלכל אחת מהחברות יהיו 50% ממניותיה של חברת חופים. כמו כן, הוסכם כי ממועד חתימת ההסכם ובמשך 4 שנים, עד לסוף 2009, לא היה רשאי אף אחד מהצדדים להסכם למכור את מניותיו לצד ג'.



לפי הנטען, במהלך חודש יולי 2006, נודע לסגרון באופן מקרי כי חפציבה ויונה חתמו עם חברת אלקטרה על הסכם עקרונות בדבר יצירת שותפות אסטרטגית ביניהם.



בעקבות הפרת ההסכם, נטען, הגיעו הצדדים להסכמה על ניתוק השותפות העסקית שביניהם, ולכן בדצמבר 2006 נחתם הסכם פרידה בין חפציבה לסטופי שהחזיקה במניותיה של חברת ניסים סגרון. בהסכם הפרידה סוכם כי תמורת כל אחזקותיה של סטופי בחפציבה חופים ובחפציבה גלובל, תקבל סטופי סכום של 7 מיליון דולר, כשסכום שזה תורגם ל-9 דירות שהיתה אמורה סטופי לקבל בפרויקטים של חפציבה בכפר יונה ובכפר גנים בפתח תקווה, ובנוסף עוד 5 מיליון דולר ב-29 המחאות דחויות.



עד למועד הגשת הבקשה, נטען, וחרף בקשותיהם החוזרות ונשנות של סטופי ושל סגרון, לא נמסרה להם החזקה ב-9 הדירות ולא התקבלו בידם ערבויות חוק המכר כמתחייב בהסכם ובחוק. בנסיבות אלה, נטען, אין תוקף להעברה של מניות חופים ושל מניות חברת חפציבה גלובל כל עוד לא שולמה לסטופי מלוא התמורה הקבועה בהסכם הפרידה.



למרות זאת, נטען בבקשה, יונה "הוסיף חטא על פשע", כשמכר לאחרונה לאלקטרה כ-90% מאחזקותיה של חפציבה.



עוד נטען בבקשה כי עם הגיע מועד פירעונם של השיקים הדחויים שניתנו לסטופי, התברר כי השיקים חוזרים בזה אחר זה בשל הוראת ביטול שניתנה לגביהם על ידי יונה. וזאת "על מנת למנוע מצב בו תוכרזנה החברות שבשליטתו כחברות חדלות פירעון ו/או כחברות שהינן מוגבלות באמצעים על כל המשתמע מכך".



על פי הנטען, לסגרון נודע כי השיקים בוטלו בשל היעדר כיסוי מספיק בחשבונותיהם של יונה וחפציבה. רק לאחר שנפתח נגדם שני תיקי הוצאה לפועל, הואילה חפציבה להעביר לחשבונו של סגרון סכום של מיליון שקל.



לטענת סטופי וסגרון, מכירת 90% ממניותיה של חפציבה לאלקטרה מהווה הפרה בוטה ויסודית של ההסכמים עליהם חתמו הצדדים ולכן הם זכאים למנוע את העברת המניות לאלקטרה. זאת עד למועד תשלום מלוא התמורה שמגיעה להם. (בש"א 6479/07)