עסקים בלי עין הרע

לכאורה, אנשי עסקים אמורים להיות סופר-ריאליים, כאלה שכל הזמן נמצאים עם האצבע על הדופק של המציאות, חותכים עניינים במהירות מתוך שיקולים קרים ופרגמטיים ונסמכים על ניתוחי שוק רציונליים להחריד. לא הייתם מצפים שהכרעות עסקיות הרות גורל ועתירות מזומנים יתקבלו, למשל, על סמך הספרות המרכיבות את התאריך ביום מסוים או לפי טעמו של קפה נמס. אבל זה קורה - פעמים רבות יותר משנדמה. אמונות טפלות, מתברר, הן ענף משגשג בעולם העסקים.

כבר דובר רבות על ערבוב הגשמי והרוחני בהקשר של אנשי עסקים ידועים כמו נוחי דנקנר (שמתייעץ עם הרב יעקב איפרגן, "הרנטגן"), משפחת ספרא (שמחשיבה את דעתו של הרב פינטו) או שרי אריסון. ואולם נראה כי מרבית אנשי העסקים דווקא מעדיפים להצניע את פנייתם לכוחות עליונים.

רבים מהנמענים סירבו להודות ולו באמונה טפלה קטנה אחת, אך שמחו לנדב אינפורמציה על מתחרים ועמיתים. אחרים הסכימו להסגיר כמה מאמונותיהם לאחר שהופעל עליהם מכבש לחצים כבד, כל עוד לא יוזכרו בשמם.

"אני מגיע למקום ותמיד מבקש כוס מים ונס קפה", מודה איש עסקים מתחום החיתום. "זו האמונה הטפלה הקטנה שלי. אם הנס קפה טוב - תהיה עסקה. אם לא טוב - לא תהיה".

לאחד מאנשי המכירות הוותיקים יש שיטה מעט שונה להבטחת הצלחתה של עסקה: "למעמד חתימה של עסקות גדולות אני מגיע תמיד עם אותה חולצה. זו חולצה שסייעה לי בעסקה הראשונה הגדולה שעשיתי. תמיד יש לי תחושה שאם היא לא שם - העסקה לא תיחתם. זה טיפשי אולי, אבל מאוד מרגיע".

אביב צידון, מייסדה ובעליה של חברת ההיי-טק BVR, טוען כי אינו מכיר אמונות טפלות בסביבתו הקרובה, אך נזכר במפגש מוזר עם לקוחות בסינגפור. "היינו אמורים לחתום על עסקה בשווי 20 מיליון דולר", הוא משחזר. "התאריך נקבע ל-14 בחודש. לנו לא היתה שום בעיה, אלא שהסינגפורים חששו מעט. לדברי המקומיים, לספרה ארבע לא היה מזל ואנחנו נאלצנו לחכות בחיבוק ידיים עד לתאריך הנכון - 18 בחודש". ההסכם נחתם והעסקה יצאה לדרך. עם זאת, לא ברור אם ההצלחה הגיעה בעקבות התאריך ששונה.

גם בחברת הסלולר פרטנר מספרים על ספרות וצבעים שנהפכו, לבקשת השותפים הסינים, לחלק מן המורשת העסקית. "אורנג' הוא לא רק צבע במסורת הסינית ובאסיה בכלל", מבהירה הדוברת עמליה גלזר. "מבחינתם הוא מסמל רוגע, אהבה, אחווה ותקשורת בין-אישית. לא לחינם נבחר דווקא הוא לשם החברה וללוגו".

האגדה מספרת כי בהנפקת החברה ביקשו הסינים כי מספר המניות יכלול את הספרה שמונה.

דני אלדר, סמנכ"ל פרטנר: "לפי האמונה הסינית, הספרה שמונה היא ספרת מזל ולכן בנובמבר 1999 - כשהיינו צריכים לקבל החלטה מה יהיה מספר המניות המונפקות - החלטנו, מתוך כבוד לשותפינו הסינים, להנפיק מספר הכולל הרבה מאוד שמיניות. מספר המניות הסופי היה 188,888,888".

ממש כמו הסינגפורים, גם אנשי עסקים מהמגזר הדתי והחרדי בודקים היטב את לוח השנה. "בתשעה באב לא נחתמים חוזים וגם לא במהלך ספירת העומר", מודה הפרסומאית החרדית רחל בולטון, שמקפידה להגיד בלבה את המשפט "אלוקים כרצונך יעשה" לפני כל פרזנטציה או פגישה מלחיצה. "זה לא כתוב בשום מקום, אבל איש עסקי דתי-חרדי יודע שמדובר בתאריכים ללא חוזים. אני, למשל, הקמתי בעבר שותפות שהצריכה המון עבודת ניירת משני עורכי הדין שהיו חילונים. אמרנו להם: 'אם אתם רוצים לקדם את העניין, תדאגו לעבוד קשה ולגמור אותו עכשיו, כי מפסח עד שבועות - לא חותמים'".

יום שלישי, לעומת זאת - הידוע כיום מועדף לחתונות - הוא גם יום מועדף לחתימת עסקות. "לא מכוונים לשם באופן מפורש", מבהיר איש עסקים ידוע, "אבל אם זה מצליח - מה טוב".

מיום שישי שזוכה לתאריך 13 בחודש מעדיפים אנשי העסקים להתרחק. "בימי שישי ממילא לא חותמים על יותר מדי חוזים או עסקות", מספר עו"ד ותיק. "אני יודע שזה נשמע שטותי ולא רציונלי, אבל ביום הזה אני מעדיף לא לגעת בעבודה. כל חוזה אצלנו הוא עניין ארוך טווח ממילא. אז שיחכה עד יום ראשון".

מקומה של הנומרולוגיה לא נפקד גם הוא ממערך המתכונים להצלחה בעסקים. "ידוע על קבלן ישראלי מפורסם מאוד שהקים מתחם נדל"ני מפואר וקרא לו בשם", מגלה קבלן מקומי. "אחר כך הוא החליף את השם כי נומרולוג קבע שהוא לא יסייע להצלחה".

גם בעסקי הספנות והיאכטות יש אמונות טפלות הקשורות בשמות. "כל מי שפועל בתחום יודע כי ליאכטה חדשה מעניקים בדרך כלל שם של אשה", אומר רועי קליימן מבעלי חברת Stream. "ידוע גם כי אם קנית יאכטה מיד שנייה - אסור לשנות את השם שלה".

ענף הנדל"ן הוא אחד התחומים המשופעים ביותר באמונות טפלות. באחרונה, לדוגמה, גילה הקבלן נחשון קיוויתי, כי לאחר שוא מחליט על רכישת אדמה, הוא נשכב עליה ומנשק אותה. ואולם גם אם לא כל הקבלנים נוטים למעשים דרמטיים מסוג זה, חלקם מקפידים על התנהגויות משעשעות שמטרתן לעודד את השפע הפוטנציאלי.

"האמונה הכי נפוצה קשורה באיסור לשים מפתחות על השולחן בסיטואציה של סגירת עסקה", מספר אדם העוסק בתחום. "מפתח על השולחן הוא סימן רע ויש להחביאו במהירות. באותה מידה אסור להשאיר סרגלים גלויים במהלך ישיבות, זה סימן לוויכוח קרוב. במהלך יציקת היסודות מקפידים קבלנים מכל עדה להביא סוכר מהבית ולשפוך לתוך היציקה, לפעמים שופכים גם מטבעות כסף.

"אם יורד גשם ביום הראשון לבנייה מדובר בסימן טוב - גם אם באותו יום העבודה מושבתת. אם מדובר במבול, זה סימן מצוין. קבלנים מקפידים מאוד להיכנס למשרד מכירות ברגל ימין ובודקים היטב מזוזות בכל פעם שנדמה שיש האטה. קבלנים דתיים ישתדלו לא למכור דירה לזוג לא נשוי, כי החיים בחטא מביאים מזל רע למכירת הדירות בכל הבניין".

לאמונה הבאה כדאי להתייחס בתשומת לב מיוחדת: "מאוד משתדלים לסגור עסקה בתחילת חודש עברי, כי זה סימן לכל החודש. קבלנים לא רוצים שיידעו את זה, אבל בתחילת חודש עברי הם הרבה יותר גמישים ולעתים יסכימו לתנאים שלא היו נותנים בהמשך, רק כדי 'לפתוח' טוב את החודש".

היהלומן הוותיק, רפי חן, הוא מהבודדים שלא מהססים להיחשף ולספר על האמונות הטפלות שמלוות אותו ואת חבריו בדרך אל הבנק. "סביב סגירת עסקה בתחום היהלומים יש מן האמון והאמונה הטפלה", הוא מסביר. "במקום לחתום על חוזה, אומר הקונה 'מזל', והמוכר עונה 'וברכה', והעסקה סגורה לחלוטין בתקווה שהמזל והברכה אכן ישרו עליה".

לדבריו, גם בכל הקשור למקום העבודה מקפידים היהלומנים לבדוק אם "יש מזל". "במשך שנים התנהל העסק שלי במשרד קטנטן", נזכר חן. "היו לי חמישה עובדים שעבדו בשיטת הכיסא החם. היה צפוף נורא, אבל אני התעקשתי לא להחליף את המקום כי היה לי בו מזל טוב. אחרי שכנועים רבים הבנתי שהמזל הוא בי ובעובדים שלי ולא בקירות, ועברתי למשרד גדול יותר.

"באותה תקופה רציתי לקנות משרד. עברתי על כל ההיסטוריה שלו ובדקתי מי ישב בו. אף שהמחיר שלו היה טוב וגודלו היה נכון, ברגע שגיליתי שישבו שם שני אנשים שפשטו רגל - ויתרתי. אין שם מזל".

כדי להביא את המזל למשרד החדש קיים חן טקס שמקובל בעיקר בין אנשי עדות המזרח. "אשכנזי יעשה 'לחיים'", הוא אומר. "מזרחי יביא למשרד קוסקוס, יפזר קצת בפינות החדרים ואת השאר יאכלו כולם יחד. עד עכשיו זה עבד לא רע".

כמו בתחומים אחרים, גם כאן משחקות הספרות תפקיד חשוב - במיוחד כשהאבנים הטובות יוצאות לחו"ל. "אבנים נמדדות לפי משקל", מסביר חן. "משקל שיש בו ארבע הוא לא טוב במזרח, לעומת משקל שנושא את הספרה שמונה. אז מלטשים עוד טיפה כדי שהאבן תימכר".

לפי אנשי ענף היהלומים, המשופע בחובשי כיפות, המזל שורה במעונו של מי שסוגר את המשרד בימים ספציפיים, אך ידועים לכל. "עמדתי בפני סגירת עסקה גדולה מאוד עם קונה בניו יורק", אומר חן החילוני. "משום שהמשא ומתן התרחש בתשעה באב, ביקשתי מהקונה הגוי שיעכב את התשובה וייתן לי אותה למחרת. במקרה אחר היה לנו פחות מזל: עובד שלי נשדד בבלגיה בערב שמחת תורה והרבה אנשים אמרו לי שזה קרה כי עבדנו בימים שלא כדאי לעבוד בהם - חול המועד, סוכות ופסח. בימי בין המיצרים אני מקפיד רק לסיים עסקות שעליהן עבדנו קודם ולא להתחיל שום דבר חדש.

המשפחה שבה גדלתי היתה משופעת באמונות טפלות. עד היום אני מסתובב בבית שלי והופך נעליים כדי שלא יהיה מזל רע - אם לא יועיל, בטח לא יזיק".