משרד האוצר דורש לייקר ב-2008 את תעריפי המים בשיעור של 10%-11% - כך נודע ל-TheMarker. המדובר בדרישה לגלם במחיר המים את עלות רכישת המים המותפלים הנאמדת ב-400 מיליון שקל בשנה. במשרד התשתיות מתנגדים לייקור הצפוי, ודורשים לכלול בתעריפים רק את הרכישות העתידיות של המים המותפלים.
מאז 2001 קיבלה ממשלת ישראל כמה החלטות בעניין הגדלת היצע המים באמצעות התפלה, שבמסגרתם מימשה עד כה יעד של כ-230 מיליון מ"ק מים מותפלים לשנה. המדובר בפרויקטים שבהם מתחייבת המדינה לרכוש מן הזכיינית את המים המותפלים בתעריף קבוע מראש (2.6-2.9 שקל למ"ק) - הגבוה יותר מעלות הפקת המים בידי חברת מקורות (0.7 שקל למ"ק). את הפער, המוערך ב-400 מיליון שקל, מסרבים באוצר לממן מתקציב המדינה, ודורשים לגלם בתעריפי המים. הייקור מגיע ל-40-50 אגורות למ"ק.
רק לפני חודש אישרה הממשלה החלטה להגדלת היצע המים המותפלים בשנים הקרובות ל-505 מיליון מ"ק. כך, ב-2009 תידרש המדינה בתשלום עודף של 750 מיליון שקל. במשרד התשתיות מתנגדים לשקלול את עלויות רכישת המים המותפלים של הפרויקטים הקיימים בתעריף.
מישהו צריך לשלם
לפני שנתיים ימים בדיוק נחנך ברוב טקס והדר מתקן ההתפלה הגדול והמתקדם מסוגו בעולם באשקלון. ההצלחות, עם זאת, נטו להשכיח מזיכרון החוגגים כי מישהו ייאלץ בסופו של יום לשלם עבור התענוג שביצירת יש מאין.
מחירי המים המותפלים עדיין יקרים מעלות הפקתם והולכתם של מי הכנרת והאקוויפרים המתוקים. יתרה מזו, מהפכת המים של אגף התקציבים באוצר נועדה לפתוח בהליך ארוך טווח של יצירת שקיפות במשק המים, ובגילום מדויק של עלויות הפקת המים, הולכתם וחלוקתם בתעריף. מהפכה שבצדה תזכורת למרכיב נשכח בבחינת הכדאיות של מיזמי ההתפלה העתידיים: הכיס הציבורי.