משרדי עורכי הדין אינם מעוניינים לשלם שעות נוספות: "לשכת עורכי הדין החליטה לחסל את המקצוע"

מאת נורית רוט וענת רואה



"לשכת עורכי הדין, שממילא לא רלוונטית לעורכי דין, החליטה לחסל את המקצוע. הנה עוד דרך ליצור סכסוכים בתוך המקצוע: הם רוצים שכל עורכי הדין - המעבידים והשכירים - ימצאו את עצמם בבית הדין לעבודה" - במלים חריפות אלה תוקף עו"ד מוריאל מטלון, שותף בכיר במשרד גורניצקי, את יוזמת הלשכה לאכוף תשלום שעות נוספות לעורכי הדין השכירים ולמתמחים.



מאחורי היוזמה, שנחשפה בשבוע שעבר ב-TheMarker, עומד עו"ד דורון ברזילי, יו"ר ועד מחוז תל אביב והמרכז הנכנס של לשכת עורכי הדין. ברזילי, ששימש בשנים האחרונות יו"ר ועדת עורכי הדין הצעירים בלשכה, פועל לקדם מהלך שלפיו אי תשלום שעות נוספות לעורכי הדין, כנהוג כיום, ייחשב עבירה על כללי האתיקה של עורכי הדין - דבר שעלול להוביל להעמדת ראשי המשרדים לדין משמעתי.



ברזילי מסתמך על כך שאי תשלום שעות נוספות לעורכי הדין השכירים מנוגד לחוק שעות עבודה ומנוחה. המשרדים אינם משלמים שעות נוספות, בהתבסס על פרשנות שלפיה עורכי הדין השכירים מועסקים ב"משרת אמון אישי", שחוק זה לא חל עליה. פרשנות זו כשלה במבחן בית הדין לעבודה, שקבע כי עורכת דין שכירה שלא ניהלה משא ומתן עם לקוחות על שכר טרחה, לא הגישה כתבי בית דין על דעת עצמה ובאופן כללי לא היו לה סמכויות משמעותית - אינה יכולה להיחשב כממלאת משרת אמון אישי, ומעסיקה חויב לשלם לה שעות נוספות (עב 3025/01).



ואולם, מבדיקה עולה כי כבר כיום אי תשלום שעות נוספות לעורכי דין שכירים, בהתאם לחוק, מהווה עבירה אתית של בעלי המשרדים. לדברי ד"ר לימור זר גוטמן, חברה בוועדת הרוויזיה בכללי האתיקה של הלשכה, אין צורך לקבוע כלל ספציפי, כי הפרת החוק על ידי עורכי דין נכללת בעבירה של התנהגות שאינה הולמת עורך דין לפי חוק לשכת עורכי הדין. עם זאת, כיום נדרש המתלונן להציג פסק דין של בית הדין לעבודה שקבע שאי התשלום היה בלתי חוקי. זאת לעומת הצעתו של ברזילי, שאינו מתכוון לדרוש הצגת פסק דין כזה (ראו מסגרת).



לא יזיז להם בשקל אחד



"אני לא חושב שזה יזיז לי שקל אחד בסעיף של השכר", אומר עו"ד משה בלטר ממשרד בלטר גוט אלוני ושות', בתגובה ליוזמת ברזילי. לדבריו, "זה רק ישנה את דרך ההתחשבנות. השכר הבסיסי יהיה נמוך יותר והם יקבלו שעות נוספות. לדעתי, זה אפילו יפגע בהם; כיום הם מקבלים שכר כולל כמו מנהלים. אני לא חושב שאיזה משרד ישלם גם את מה שהוא משלם כיום ויוסיף לזה שעות נוספות, אלא יפחית את שכר הבסיס וישלם שעות נוספות בנוסף".



לדברי בלטר, "אצלנו עובדים עד 20:00, לא מעבר לזה בדרך כלל. אם עובדים אצלי מעבר לזה, אז אני דואג לפצות. יש משרדים שהנורמה היא עד 23:00 בלילה, אבל עורך דין שעובד במשרד כזה דואג לקבל תגמול בהתאם. לא משלמים בעבור השעות הנוספות, אבל מקבלים את זה בצורה אחרת - שכר גבוה יותר או בונוסים.



"מצד שני, יספרו לעורך הדין את השעות. אני אצטרך מעכשיו לבדוק אם באמת כשהוא הלך לדיון הוא היה כל הזמן בבית משפט ולא ישב ופיטפט, כמה זמן אכל ארוחת צהרים וכו'. אם אצטרך להתחשבן אתו במדויק, גם לו זה לא ישתלם".



אבל מה עם החוק שקובע שיש לשלם שעות נוספות?



בלטר: "אני מקיים את החוק בצורה אחרת, בכך שאני משלם לעורך דין שכר כולל - זה כולל את השעות הנוספות. לדוגמה, אחרי שעובדים קשה מאוד על פרויקט, אני אומר לעורכת דין, ורק אתמול זה קרה, 'תלכי הביתה לשלושה ימים, תיהני עם הילדים - זה על חשבוני', אז אני חושב שזה לא פחות טוב מלשלם שעות נוספות.



"איני שולל את הטיפול דרך המנגנון האתי בכל מיני דברים שצריך לטפל בהם, אבל לא כאיזה שוט כלפי המעביד", אומר עו"ד אמיר הלוי, שותף בכיר במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודר, הלוי, גרינברג. "אני לא חושב שהנושא של עבירה אתית צריך להיות כלי להקפדה על כך שעורכי דין יעמדו בכללי הקודקס האזרחי, להבדיל מנושאים פליליים. מחר יגידו שזו עבירה אתית לא לשלם לעורכי דין שכר מגובה מסוים. הנושא של תשלום שעות נוספות הוא נושא של יחסי עבודה".



לדברי הלוי, "דורון ברזילי יוצא מנקודת הנחה שאני מנצל את עורכי הדין ולא משלם להם, אבל אני אומר שאני מפצה אותם על העבודה הקשה שלהם, בין אם בשכר, בין אם בדברים אחרים - ולא בטוח שדרך ההצעה הזו זה יהיה להם יותר משתלם. איני יודע אם זה הנושא הכי חשוב שיש היום ללשכה לדון בו. כוחות השוק עושים את שלהם והכלכלה היא כלכלה חופשית. אנשים אצלי נמצאים במשרד כי טוב להם אצלי, כשלא יהיה להם טוב, הם יילכו".



הבעיה האמיתית: הצפת המקצוע



"קראנו בעיון את ההצעה של ברזילי, אבל אנחנו איננו תומכים בה", אומר עו"ד גד נשיץ, ממשרד נשיץ ברנדס ושות'. לדבריו, "עבודה של עורך דין ומתמחה היא לא עבודה של שעות. לפעמים עורכי דין עובדים מעט שעות, לפעמים צריך לעבוד יותר שעות ואי אפשר למדוד את זה".



עוד אומר נשיץ כי "ישנן משרות בודדות במשרדי עורכי דין, כמו אולי קצרניות, שאי אפשר לחשוב עליהן כמשרות של יחסי אמון. בוודאי שעורכי דין ומתמחים לוקחים בחשבון שזו עבודה שאי אפשר למדוד אותה בשעות ואי אפשר גם אחר כך לתמחר את העבודה הזו. אין לי משהו נגד רעיונות חדשניים, אבל הרעיון הזה יהרוס את המקצוע".



"אם הלשכה רוצה לטפל בשכר עבודה של עורכי דין, שתפעל לדאוג לכך שהשכר שמשלמים בכל המשרדים יהיה שכר ראוי", מגיב ליוזמה עו"ד אודי ארצי ממשרד ש. הורוביץ. "יש משרדים שהשכר הכולל שמשלמים בהם הוא נמוך, ושם צריך לרכז את המאמצים.



"הטיפול בשכר העבודה של עורכי הדין מפספס את הבעיה האמיתית של המקצוע - הצפת המקצוע שמביאה להיצע גדול מאוד של עורכי דין, וממילא לירידה בשכר העבודה של עורכי הדין הצעירים במשרדים מסוימים. זה שורש הבעיה".



בנוסף, אומר ארצי, ההצעה תביא לאותו שכר. "המעביד יגלם את השכר בהתאם. המעביד יודע שהוא מוכן לשלם עבור עורך דין שנה ראשונה סכום X וזה לא ישתנה. בנוסף, זה יחייב מערכת יחסים שונה בין עורך הדין למעביד, כגון דיווחים מתי עורך הדין עבד, כמה עבד, מאיפה עבד ויחייב פיקוח על זה - דברים שלא נעשים כיום וגם לא צריכים להיעשות".



מטלון: "פופוליזם לשמו"



"זהו פופוליזם לשמו שמעיד שראש ועד המחוז בתל אביב מחפש איך לייצר כותרות בעיתון במקום לעשות עבודה אמיתית כדי לפתור את הבעיות של המקצוע", מוסיף מטלון. "אין בדברים ממש - לא מבחינה משפטית ולא מבחינה עניינית. משפטית, יש לי ספק גדול אם כללי האתיקה יכולים לשמש מסלול לאכיפת חוקים אחרים ולייצר מנגנון כפול שבו לעובד שתהיה תביעה נגד המעביד על הפרת חוק, יוכל להתלונן על הפרה אתית".



"מי שמתקבל לעבודה במשרד כמו שלנו ומרוויח כעורך דין מתחיל 11 אלף שקל לחודש, יודע שהוא מקבל את המשכורת הזו על בסיס זה שהוא גם עובד שעות נוספות ומקבל עליהן תשלום גלובלי. הוא בקלות יכול היה להתקבל למקום עבודה ממשלתי שבו יעבוד פחות שעות, אבל הוא בא למשרד כמו שלנו כי הוא רוצה להתקדם".



רובי בכר - "לא בלתי ישים"



היחיד מבין ראשי המשרדים הגדולים אליהם פנינו, שהסכים לשקול את היוזמה, הוא עו"ד רובי בכר, ממשרד פישר, בכר, חן, וול אוריון ושות'. "איני פוסל את הגישה הזו בכלל. היא תשנה את ההתייחסות הכלכלית לשכר עורכי הדין השכירים, אבל איני פוסל את זה כאפשרות חלופית למה שעושים כיום. כיום השכר בנוי על משכורת ובמשרדים הגדולים נותנים בונוסים וכל מיני תשלומים נוספים במהלך השנה, ויכול להיות שבמשכורת הזו הבונוסים ישתנו".



באשר לפיקוח על עבודת השכירים אומר בכר: "זו עבודה שקשה לפקח עליה, אבל גם כיום אנחנו יודעים, בדרך כלל, כמה שעות עורכי הדין עובדים. אז נכון שזה יותר ביורוקרטיה, אבל עושים את זה גם במערכות יותר מורכבות מעריכת דין, שבהם העובדים עובדים מחוץ למשרד ורושמים שעות. אנחנו איננו מטילים ספק במה שהעובדים שלנו אומרים לנו - אם עורך דין אומר שהיה ארבע שעות בבית משפט - אז זה מה שנרשום. איני חושב שזה ישנה את מה שאנשים יקבלו. הרעיון הזה לא בלתי ישים ולא מופרך, אני רק חושב שבשורה התחתונה זה לא ישנה את מה שאנשים יקבלו", מסכם בכר.