דיון בהקפאת הליכים לחפציבה: SIG הציעה לרכוש את החברה הקורסת; השופט הציע פירוק

חברת הנדלן SIG מציעה לרכוש את חברת חפציבה הקורסת; כך התברר במהלך דיון ארוך בביהמ"ש המחוזי בירושלים, בשאלה האם לתת צו הקפאת הליכים נגד החברה.



לקראת סוף הדיון ציפתה לנוכחים הפתעה כאשר עו"ד יוסף וקנין מטעם SIG, שהגדירה עצמה כחברה בינלאומית העוסקת בנדל"ן, הודיע כי היא מבקשת לרכוש את החברה, ולהיכנס לצורך כך להליך קצר של מו"מ מול נציג אחד שימנה בית המשפט, ובתמורה תזרים לחברה עשרות מיליוני שקלים בתקופה קצרה.



לפי דברי עו"ד וקנין, SIG מתעקשת לרכוש את חפציבה כעסק חי ולכן היא עומדת על כך שהבקשה להקפאת הליכים תתקבל. לפי הנאמר, תוך יומיים-שלושה תתן החברה הצעה יותר קונקרטית, והיא הביעה נכונות עקרונית להעמיד מימון לתקופת הביניים.



הדיון בביהמ"ש טרם הסתיים, כאשר השופט דוד חשין ציין כי הוא מסתייג ממתן צו להקפאת הליכים בשלב זה, ומעדיף לתת צו לעיכוב הליכים שמשמעותו פחותה. השופט הרבה להשתמש בביטוי "עזרה ראשונה" כתרופה הנדרשת למצב שיצרה קריסת החברה.



על פי ההצעה להעניק צו לעיכוב הליכים, הבנקים שמלווים את הפרויקטים השונים ימונו או ככונסי נכסים או כמנהלים מיוחדים, כדי לנסות ולשמר את המצב מבחינה משפטית ומבחינת המצב בשטח. כל זה יעשה, אם יינתן צו כזה, תחת פיקוח כונס הנכסים הרשמי.



כונס הנכסים הרשמי, עו"ד שלמה שחר, שהתייצב אתמול בעצמו לדיון בביהמ"ש, נשאל על ידי חשין מהו הפתרון הראוי לטעמו. שחר אמר שלדעתו צריך להתייחס לשני מצבים: לטווח הארוך ולטווח הקצר.



לדבריו, לטווח הארוך, בהליך של הקפאת הליכים יש בעיה לבדוק טענות של תרמית כפי שהועלו במקרה הזה ולכן יש לקחת זאת בחשבון. מאידך, ציין כי להליך פירוק ישנה תדמית לפיה "העסק כולו בקריסה", וכי זהו שיקול נוסף שיש לשקול אותו.



שחר ציין כי הוא אינו מכריע בין החלופות וכי יקבל על עצמו כל מה שבית המשפט יחליט. עוד הוסיף כי הוא מסכים עם הטענה שהועלתה במהלך הדיון לפיה הכונס הרשמי אינו יכול בעצמו לנהל הליך פירוק בסדר גודל כזה, אך אמר כי אם בית המשפט יחליט על כך, הכונס הרשמי יעזר בבעלי תפקידים חיצוניים שישכרו. "מה שחשוב הוא שימור המצב הקיים ומיפוי מה שקורה בשטח כי כרגע עולה שיש חוסר אמון כלפי התמונה שהציגה החברה".



עו"ד אמיר ברטוב, ממשרד ליפא מאיר, המייצג את החברות ואת רו"ח חיים קמיל ממשרד שלמה נס שהוצע לתפקיד נאמן בהקפאת הליכים, אמר בדיון כי "צריך לעצור את הכאוס שהתחיל להשתלט על החברות הללו ולכן ביקשנו הקפאת הליכים". לדבריו, "אנחנו סבורים שהליך קולקטיווי של הקפאת הליכים עדיף על הליכים עצמאיים שיגזרו לגזרים את החברות לכיוונים שונים ומנוגדים. ולכן, הליך קולקטיווי של הבהרה יכול להביא תועלת לסוג רחב של נושים שלא ימצא פתרון בהליכים עצמאיים".



כדוגמה, ציין ברטוב כי ישנם רוכשי דירות שלא שילמו את כספם לחשבונות הליווי או שלא היה סיפק להמציא להם ערבות מכר, ולדבריו בהליך של הקפאת הליכים "אנחנו סבורים שכל הדיירים עד האחרון יכול לקבל את הדירות".



עו"ד אילן שביט, שמייצג את בנק הפועלים המתנגד להקפאת הליכים אמר כי הסיטואציה שנוצרה היא כזו בה ביהמ"ש אינו צריך לתת צו להקפאת הליכים. "כשמדברים על קבוצות דיירים יש הבדל בין דיירי כל פרויקט, יש פרויקטים שעומדים על סף השלמה כדוגמת הפרויקטים שליווה הפועלים ויש שנמצאים רק בתחילתם".



לדבריו, "עמדת הבנק הינה שהפרויקטים המשועבדים לטובתנו יש לנו עניין לסיים אותם כמה שיותר מהר. עדיף לנו לממן במקצת את הסכומים הדרושים להשלמה ולו בכדי שהדיירים יחזירו לנו את הערבויות. אני יודע לנהל את הפרויקטים האלה לבד, אני לא צריך בשביל זה את החברה", אמר. לשאלת השופט מה רוצה הבנק באופן מיידי השיב שביט "תן לי סמכות לתפוס את הפרויקטים על ידי כינוס מטעם הבנק".



במהלך הדיון שבו ונשמעו הטענות לפיהן יש חשד למרמה באופן בו פעלה החברה. נציג בנק ירושלים ובנק דיסקונט למשכנתאות, עו"ד חגי אולמן, אמר שאם השופט ישווה בין הנתונים הידועים לבנקים לבין מה שהחברה טענה בבקשה להקפאת הליכים, יתברר כי היו "מצגים כוזבים שקריים ומסולפים לאור דרך ארוכה ומעילה בכספים".