מי שעיין בספר התקציב שהוציאו במשרד האוצר בוודאי פסח על החצי התחתון על עמוד 13 המופיע תחת הכותרת "פנסיה תקציבית". על פי החישוב שערכו באוצר, בסוף שנת 2006 נאמדה החבות האקטוארית של ממשלת ישראל לבד, לעובדיה המבוטחים בפנסיה תקציבית ובכלל זה חיילים המשרתים בשירות קבע ונושא משרה בפנסיה תקציבית, בערך נוכחי של כ-367 מיליארד שקל - לא כולל זכויות שעתידות להיצבר בגין האוכלוסיה הקיימת.
הערך הנוכחי הכולל זכויות העתידות להצבר נאמד ב-470 מיליארד שקל - ב-55% יותר מתקציב המדינה לשנת 2008. הסכומים הללו אינם כוללים רשויות מקומיות, אוניברסיטאות ועוד.
על פי הגרף שמצרפים באוצר, צפויה המדינה לסיים את התשלום רק בשנת 2086. הדברים האמורים אינם תאורטיים: בשנת 2016, עוד פחות מ-10 שנים, תיאלץ המדינה להפריש כ-15 מיליון שקל עבור תשלומי פנסיה תקציבית בלבד כאשר השיא יגיע בשנת 2035, אז יעמדו תשלומי הפנסיה על לא פחות מ-25 מיליארד שקל. בשנת 2008 תשלם המדינה כמעט 12 מיליארד שקל רק עבור פנסיה.
אם נוסיף לכך את המנהג הצה"לי הנפוץ לפיו גיל הפרישה מהצבא עומד על 46 (לעומת 67 בקרב שאר האוכלוסייה) ניתן להניח כי הסכומים הללו גדלים עוד יותר. מעניין לציין כי הסכום אמור לגדול עוד יותר לאור הסכם השכר שנחתם מול המגזר הציבורי שכן את התוספת של 5% יש להכפיל בעשרות שנים.
מהו גירעון אקטוארי
המבנה המקובל בשוק הפנסיה כולל שלושה רבדים: הרובד הראשון הוא קצבת הזקנה האוניברסלית הניתנת על ידי המוסד לביטוח לאומי; הרובד השני הוא הביטוח הפנסיוני (קרנות פנסיה, פנסיה תקציבית, ביטוח מנהלים וקופות גמל); הרובד השלישי הוא חיסכון עצמאי (חסכונות פרטיים, נכסים וכד').
עד סוף שנת 2003 נהנו עובדי המדינה מפנסיה תקציבית שהבטיחה להם קצבה חודשית הישר מתוך תקציב המדינה וללא שהפרישו ולו שקל אחד במשך כל חייהם. החל מ-2003 מפרישים עובדי המדינה, כמו שאר העובדים במשק, כסף לקרנות הפנסיה כאשר מתוך הכסף הזה, תשולם להם קצבת הפנסיה. אי לכך, החישוב כולל גם את ההפרשה הפנסיונית עבור (למשל) עובד שהתקבל לעבודה בשנת 2002 בהיותו בן 25 ואשר צפוי לפרוש רק בעוד 42 שנה.
התשלום האקטוארי הוא סיכום כל הכסף שתיאלץ המדינה לשלם לגמלאיה בהווה ולכל הגמלאים שיווצרו בעתיד ואשר נהנים מפנסיה על חשבון תקציב המדינה. החישוב נעשה על פי תוחלת החיים (שהולכת ועולה) וכך קובע כמה כסף יקבל כל עובד.
מי משלם? חינוך, בריאות, רווחה
מעבר לסכומים האדירים בהם מדובר, הסכומים המיועדים לפנסיה הולכים וגדלים בקצב מהיר יותר מקצב הגידול בתקציב כך שהתוצאה הסופית היא שחלק ההוצאה לגמלאות הולך ועולה. באוצר לא מסתירים וכותבים במפורש כי תקציב זה יגיע "על חשבון חלקם היחסי של נושאים אחרים בעלי חשיבות כמו: חינוך, בריאות, רווחה, תשתיות ואחרים".
ההוצאה הגדולה ביותר של המדינה: התחייבות הפנסיה התקציבית לשיא של 470 מיליארד שקל; 55% יותר מתקציב המדינה
טל לוי
6.8.2007 / 10:48