מחקר ופיתוח: להשקיע בחדש או בחדשני?

מאת ג’ים סינטה



חברות אמריקאיות משקיעות כיום יותר בתחום המחקר והפיתוח (מו"פ) לעומת שנים עברו, אך מחקרים מוכיחים כי הן משקיעות את הכסף בעיקר בפיתוח פרויקטים חדשים, ומזניחות תחומים אחרים החשובים למאמצי החדשנות בטווח הארוך.



מסקר של המכון למחקר תעשייתי IRI, שבדק 99 חברות, הודו כשליש מהחברות כי הן מגדילות את ההשקעה במו"פ על פרויקטים חדשים השנה לפחות ב-5%. רק 14% מן החברות דיווחו על הגדלת ההשקעות במחקר בסיסי מכוון (directed basic research) - מחקר של עקרונות יסוד המודרכים על ידי היעדים האסטרטגיים של החברה. דגש מוגבל זה על מחקר נרחב אינו משקף ירידה תקופתית ל-2007 בלבד - זוהי מגמה מתמשכת שהחלה יותר משבע שנים קודם לכן.



מחקר בסיסי מכוון הוא מחקר הכרחי לחדשנות בטווח הארוך. הוא פותח אפיקים לחקירה שתישא פירות בזמן מאוחר יותר, אפילו אם המידע הנאסף אינו בר יישום באופן ישיר על פרויקטים עכשוויים. לדוגמה, ענקית הנפט קונוקו-פיליפס צברה במהלך שנים ארוכות של מחקר ידע רב בנושא כימיה גופרתית והתפקיד של זרזים מסוימים בתגובות זיקוק. הידע נאסף בלי שהחברה הציבה לעצמה יעד הכולל פיתוח טכנולוגיה טובה יותר להסרת גופרית. ב-2000 המחקר השתלם - ממשלת ארה"ב הורתה על הפחתת שיעור הגופרית בדלק עד 2004 כדי להשיג פליטות נקיות יותר ולרשות החברה כבר עמד הידע לפיתוח ולמסחור הטכנולוגיה, שגם עמדה בתקנים הפדרליים וגם היתה יעילה יותר מהטכנולוגיה הקונוונציונלית.



פריצות דרך בלתי צפויות הן הטבה משמעותית נוספת בתהליכי מחקר בסיסי מכוון. תהליך זה מעודד חדשנות לטווח הארוך שהתגלתה באקראי, מאחר שאינך יודע בדיוק מה אתה מחפש כאשר אתה עורך את המחקר, או כיצד תיישם את תוצאותיו בעתיד. קחו לדוגמה את התרופה החדשה לטיפול בסרטן של פייזר - סוטנט. סוטנט אושרה לשימוש בשנה שעברה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). התרופה חייבת את קיומה לתגלית המפתיעה שקבעה כי חסימת התפתחות כלי דם בגידולים מאיטה ואף מבטלת את צמיחתם. תגלית זו נבעה ממחקר תיאורטי שנערך לפני יותר מעשור במכון מקס פלאנק לביוכימיה, לפני שסוטנט היתה אפילו שביב מנצנץ של רעיון.



במהלך חמש שנים ברציפות, חברות המשתתפות בסקר IRI טענו כי "הרחבת העסק באמצעות חדשנות" היא הבעיה הגדולה ביותר שלהן. בעיות אחרות שצוינו כללו את "קצב החדשנות המואץ" ואת ה"איזון בין יעדי דגש המו"פ בטווח הקצר מול הטווח הארוך". עם זאת, מדיניות ההשקעות של החברות לא תאמה את תשוקתן להשיג איזון בין הטווח הקצר לארוך. בעוד חברות אשר מתמקדות באופן לא שווה בפרויקטים חדשים עשויות אמנם להשיג כמה מיעדיהן העסקיים, גבוהה הסבירות כי חברות אלה ייכשלו בטיפוח הידע הרחב והבסיסי שאותו יצטרכו כדי להגשים את היעד המוביל לצמיחה באמצעות חדשנות.



-



הכותב הוא יו"ר ועדת מחקר על מחקר במכון למחקר תעשייתי