הבעיה: רוב חברי הדירקטוריון אינם אנשים טכנולוגיים ומעדיפים לא לדון בנושא החשוב והוא נזנח - אז מה עושים?

מאת: שחר ברי ורחלי בן משה



ב-2007, לאן שלא נפנה, הטכנולוגיה מכתיבה את סדר היום - מהאדם הפשוט שקם בבוקר ועד ליושב במגדל השן בראש תאגיד גלובלי, מן החנות בפינת הרחוב לתאגיד חובק עולם. כל עובד ומנהל שעיניו בראשו מבינים כי יש להתמקד בניצול הטכנולוגיה והמידע כדי להשיג את היתרון התחרותי לו זקוקים ארגונים כדי לשרוד.



תפישה זו לא נעלמת מעיני חברי הדירקטוריונים - אותם אנשים שאחראים לקידום האינטרסים ארוכי הטווח של בעלי המניות תוך פיקוח צמוד על ניהולו של הארגון, החל מבחירת היושב בראשו, דרך קביעת המדיניות וכלה בפיקוח על מגוון רחב של תחומים כאסטרטגיה, פיתוח, תפעול ועמידה בחוקים ותקנות.



למרות ההבנה הבסיסית בדבר חשיבותה של הטכנולוגיה, הרי שגם כיום, בעידן נשיאת האחריות, כשכל צעד ושעל נבחנים בדקדקנות על ידי המשקיעים, המחוקקים והתקשורת, קיים פער עצום בין המקום לו זוכה הנושא בעולם העסקי לבין ההבנה, ההכרה וההתייחסות שלהן הוא זוכה בישיבות דירקטוריון.



במלים אחרות: על אף שבין חברי דירקטוריונים ברחבי העולם אין עוררין על כך שהטכנולוגיה קריטית לקיום תאגיד ועל כך שהמידע נהפך לחלק אינטגרלי מהשירות המוצע (אם לא לחלק העיקרי שבו), הרי שהזמן שמוקדש לדיון בנושא ה-IT (טכנולוגיית מידע) בישיבות הדירקטוריון במרבית החברות הוא זעיר, אם בכלל, כמו גם ההבנה והיכרות של חלק מחברי הדירקטוריון עם הנושא.



מסקירה של דיוני דירקטוריונים בישראל ובעולם ניתן לראות שדיונים בנושאי מערכות מידע תופסים חלק מזערי יחסית לכלל הנושאים הנדונים, וכי החלטות הנוגעות למדיניות אבטחת המידע של הארגון ולפן התפעולי הקשור למערכות המידע לרוב מתקבלות ברמת הנהלת הארגון, ואינן מוצאות את דרכן כלל לשולחן הדירקטוריון.



הפתרונות: ועדה והקצבת זמן



ההסבר הנפוץ ביותר לתופעה שנתנו חברי דירקטוריון שנשאלו בנושא נגע בחוסר ההבנה הבסיסי של החומר המוגש להם לעיון. לפיכך, במקום שיתנהל דיון ממשי, חברי הדירקטוריון ניצבים מול החלטות דה פקטו, מתוך הנחה שההנהלה יודעת מה היא עושה ושכל השיקולים הנכונים נלקחו בחשבון.



שורש נוסף של הבעיה, טענו חברי דירקטוריון מכובדים, נעוץ באופן שבו החומר מוצג לחברי הדירקטוריון ובעיקר בגורם המציג.



לטענת חברי הדירקטוריון, רוב מנהלי מערכות המידע (CIO - Chief Information Officer) הם אנשים בעלי רקע טכנולוגי והנדסי שכמעט לא נתקלו בדירקטוריון, בעבודתו ונחיצותו במהלך הטיפוס שלהם בשלבי החברה, ונתקלים בו בראשונה בתפקידם החדש.



אנשים אלה רגילים לדבר בשפה משלהם וקשה להם לעשות את המעבר לתפקיד ניהולי בכיר ולהבין את המשמעויות העסקיות הכרוכות בקבלת ההחלטות ובהעברת המידע לאנשים בעלי רקע שונה והבנה מוגבלת של הנושא. חוסר ההבנה הבסיסי של חברי הדירקטוריון המשתלב עם הקושי בהסברת הדברים הופך את הנושא החשוב לזניח ברמת הדיון.



כמו כל בעיה, גם כאן הדרך לפתרון ארוכה ומפותלת, אך מאחר שאת השלב הקשה שהוא השלב התודעתי (כלומר, ההבנה שיש בעיה) עברנו, ניתן להתמקד בפתרונות אפשריים. לאור ההתפתחות המהירה של עולם העסקים והדינמיות שבו הוא נמצא, גם עבודת הדירקטוריון צריכה להשתנות בהתאם לתנאים החדשים וכל דירקטוריון חייב להקדיש את הזמן ולזהות באיזה שלב הוא נמצא ומהם הכלים להם הוא זקוק כדי להתקדם לשלבים הבאים.



אחד הפתרונות, שהוא אולי הקל שבהם, אך לא בהכרח המעשי שבהם, הוא להקים ועדה שתהיה אחראית על נושא ה-IT ותבדוק מבעוד מועד כל הצעה שתועלה בפני הדירקטוריון ותגיש לו את מסקנותיה. ועדה זו תשמש כאסמכתא מקצועית לחברי הדירקטוריון.



פתרון נוסף הוא הגדרה ברורה של פרק הזמן שמקדיש הדירקטוריון לעיסוק בנושא הטכנולוגי בישיבותיו. מאחר שמגוון הנושאים והחלטות העוסקות בנושא הוא רב מבעבר, חשוב שחברי הדירקטוריון ידונו ארוכות בנושא תקציב ה-IT, המהווה חלק ניכר מתקציב החברה, כמו גם בקביעת תוכנית רב שנתית לפעילות ה-IT.



כאשר מדובר בהחלטות הדורשות שינויים חוצי ארגון וקריטיות להמשך פעילותה של החברה (כמו הטמעת מערכות ERP), מחויבות החלטות מעין אלה באישור הדירקטוריון, שיינתן רק אחרי דיון ארוך כשחברי הדירקטוריון יהיו בקיאים בחומר, יבינו את השיקולים העומדים מאחורי ההחלטה ואת הסיכונים הכרוכים בפעולה כזו. הדיונים בנושא כזה אינם יכולים להיות קצרים ושטחיים.



דרושים: חברי דירקטוריון שמסוגלים להתפתח



על דבר אחד אין עוררין, ממש כפי שבעבר נבחרו חברי דירקטוריון בעלי יכולות והבנה בתחום הפיננסי, הרי שכיום נדרשים חברי הדירקטוריון בארגונים מסוימים להיות גם בעלי הבנה טכנולוגית.



ממש כפי שתאגיד מתפתח ומתקדם לכיוונים חדשים, כך גם יכולות חברי הדירקטוריון צריכות להתפתח בהתאם - כדי לשמור לאורך זמן על יכולתו להוות חלק אינטגרלי ממערך קבלת ההחלטות ומפעילות החברה.



מה שהתאים לעידן הקודם אינו רלוונטי בימינו, ועבודת הדירקטוריון צריכה לעבור שינוי תפישתי נרחב מאחר שהתפקיד שאותו הוא נושא עבר לקדמת הבמה ונמצא תחת אור הזרקורים.



-
שחר ברי הוא יועץ; רו"ח רחלי בן משה היא מנהלת בכירה מקבוצת ניהול הסיכונים בחטיבת הייעוץ דלויט-בריטמן-אלמגור



nihul@themarker.com