ועדת ערעורים: לא הוכח קשר בין תנאי השירות הצבאי לצליאק

ועדת ערעורים (לפי חוק הנכים) בבית משפט השלום בראשון לציון דחתה ערעור של צעיר על החלטת קצין התגמולים שלפיה אין קשר בין כרסת (צליאק) ממנה הוא סובל לתנאי שירותו הצבאי.



כרסת היא רגישות לחלבון בשם גלידאין, המרכיב יחד עם חלבון נוסף את הגלוטן, המצוי בדגנים מסוימים.



מההחלטה עולה כי הצעיר שירת במשך שלוש שנים כימאי על סטי"ל בשייטת 3. לאחר שחרורו הוא הגיש תביעה להכרת זכות לפי חוק הנכים, שבה ביקש לקבוע כי לקה במחלת הכרסת תוך ועקב שירותו הצבאי, שהיה כרוך ב"לחצים פיסיים ונפשיים גדולים" ובשינוי בהרגלי התזונה.



על פי עדותו, במהלך שירותו הצבאי על הסטי"ל חל שינוי הן בהרגלי האכילה והן מבחינת כמויות המזון שצרך, טיבו וגיוונו. לדבריו, "במשך היום התבטא הדבר בוויתור על ארוחות מסודרות עקב בחילות והקאות, בקיצור זמן הארוחות בגין הפעילות השוטפת וב'פיצוי' הגוף על כך באכילה מוגברת לאחר מכן, הן בארוחות מסודרות והן באכילת החטיפים שרובם מוצרי מאפה".



בעדותו הוסיף הצעיר: "במשמרת לילה אין ארוחות מסודרות. כל הזמן, כחלק מהווי הסטי"ל, ואפילו כדרך להישאר ערים, 'זללנו' למכביר טוסטים, כריכים, פיתות, לחמניות ומוצרי מאפה מתוקים. כדי שתופיע כרסת, לפי התובע, יש צורך בשלושה גורמים: רקע גנטי מתאים, אכילת מאכלים המכילים גלוטן וטריגר המתחיל את התגובה החיסונית הבלתי תקינה.



הוועדה שוכנעה כי השירות החמיר את הרגישות. ואולם, לדבריה, בהעדר אינדיקציה קלינית ומעבדתית להחמרה, אין בידה לקבוע אם אותה החמרה שחלה במהלך השירות הצבאי נותרה קבועה.