פתרון לבעיית זיהום הפחמן? טכנולוגיה חדשה תקבור את פליטות הפחמן מתחת לאדמה

פרנק שילינג עמד ליד בור באדמה, הרים אבן חולית ושפך אליה מים. המים חדרו לתוך הנקבוביות באבן החולית, ונעלמו. ספיגת המים המהירה, אמר שילינג, מלמדת כמה קל יהיה לאחסן פחמן דו חמצני באדמה, לאחר שהוא וצוות המדענים שעובד עימו יתחילו להעביר את הפחמן באמצעות מעלית מיוחדת שתרד לתוך האדמה.



"כולם מניחים שאנחנו הולכים לאחסן פחמן דו חמצני במנהרה תת קרקעית גדולה, אבל המפתח לאחסון התת קרקעי הוא החורים הקטנים באבנים, אמר שילינג, פרופסור לפיסיקה של מינרלים וסלעים. "אנחנו הולכים לדחוף את הפחמן הדו חמצני לתוף הנקבוביות ולהוציא משם מים מלוחים שנמצאים שם כיום".



הפרוייקט של שילינג יכול לשנות את הדרך שבה התעשייה נפטרת כיום מהפחמן הדו חמצני - הזיהום הנפוץ ביותר כיום - למשך דורות. אפילו בימים אלה, כאשר המאמצים להביא להורדת גזים - המעודדים את אפקט החממה וקשורים להתחממות הגלובאלית - מתגברים, ישנן מדינות מתפתחות שמשתמשות בפחם כמקור עיקרי לאנרגיה.



ייצור הפחם מתגבר בשל ביקוש מסין, חלקים מסויימים באירופה ובארה"ב, והוא מביא את הממשלות לחשוב על דרכים יצירתיות להיפטר מהפחמן הדו חמצני - תוצר לוואי מזהם של בעירת הפחם.



ישנן מדינות שקוברות כיום פחמן דו חמצני באתרים מיוחדים. בנורווגיה, קוברת חברת סטאטאויל פחמן דו חצמני שנוצר על ידי בעירת גז טבעי באקוויפרים, כדי להימנע מתשלום מס על זיהום האוויר. בשדות נפט שונים בעולם קוברים פחמן דו חמצני כחלק מהמאמצים להגיע לפחמימנים בבארות נפט ישנות.



אבל בארות נפט ישנות יכולות לאכלס פחמן דו חמצני בכמות שזהה לכמה עשורים של דחיסה, ואחסון הפחמן הדו חמצני באקוויפרים דורש הקמתם של צינורות ארוכים.



לפי הניסוי בן שלוש השנים של שילינג, תחת השם CO2Sink, ניתן יהיה לאגור את הפחמן הדו חמצני באדמה בפנים היבשת, שבה שטח האחסון התת קרקעי עשוי להיות אין סופי. אם הפחמן הדו חמצני יישאר במקוו, כפי שצופה שילינג, יהווה הדבר דחיפה אדירה לטכנולוגיה ששמה CCS - אגירת פחמן דו חמצני והפקעתו.



באמצעות טכנולוגיה זו יוכלו חברות המייצרות אנרגיה לעמוד בתקני הזיהום המוקצים להן ולהישאר פועלות למשך שנים על גבי שנים. "אני לא אגיד שזה לא רעיון מסוכן, אבל הוא הרבה פחות מסוכן ממה שאנשים חושבים", אמר שילינג."הפרויקט הזה עשוי אפילו להירשם בדפי ההיסטוריה".



חלק מפעילי איכות הסביבה נוטים להעדיף את הטכנולוגיה של שילינג, מכיוון שהיא עשויה להיות הדרך היחידה להילחם בפליטת הפחמן הדו חמצני. "קצב הצמיחה של מפעלי פחם הוא פשוט מפחיד", אמר סנג'יב קומאר, מומחה לפליטת פחמן דו חמצני של קבוצת WWF בבריסל. "אם אנחנו יכולים להפוך את פליטת הגזים לירוקה ככל שניתן, אנחנו חייבים לנסות את הטכנולוגיה הזו ברמה גלובלית".



עם זאת, ישנם פעילי איכות הסביבה שדואגים שמא פיתוח הטכנולוגיה הזו תעודד חברות וממשלות להמשיך ולהסתמך על בעירת פחם. לטענתם, המימון הממשלתי צריך להתרכז במציאת מקורות אנרגיה אלטרנטיווים.