גוגל השיקה בסוף השבוע את שירות היסטוריית האינטרנט ב-26 שפות חדשות - כולל עברית

גוגל עשתה בשבוע שעבר צעד נוסף שנועד לשפר את תוצאות החיפוש אך גם תורם להעמקת הידע של החברה באופן ששוב מעורר חשש לפרטיות המשתמשים. היא השיקה את שירות היסטוריית האינטרנט ב-26 שפות חדשות, כולל עברית, והבטיחה דיוק ושליטה טובים יותר בתוצאות.



המשתמשים מצדם יכולים לבחור אם הם מעוניינים שהחברה תשמור את היסטוריית החיפושים או גם את היסטוריית הגלישה שלהם. כדי שתוכל לשמור את היסטוריית הגלישה עליהם להתקין את סרגל הכלים של גוגל ולהפעיל את אפשרות PageRank.



בהחלטה מודעת בחרתי להקריב את פרטיותי, ולו לזמן קצר, כדי לבחון את השירות החדש. אינני יכול להעיד עדיין על שיפור תוצאות החיפוש, אבל השירות עצמו התגלה כנוח להפליא - היסטוריית החיפוש והגלישה מאורגנת היטב לפי מועד החיפוש ודפים קשורים נפתחים בלחיצת כפתור.



מובן שניסיון לדפדף בהיסטוריה, אפילו בת יום אחד, עלול להיות מסובך. אבל גוגל הקלה על הפעולה וחסכה לא מעט בלגן בעזרת חלונית החיפוש. כלי נוסף לברירת הבר מהתבן מספק הכוכב שמופיע לצד כל לינק, המאפשר לשמור בקלות את הלינק במועדפים של גוגל. דווקא התמיכה בקידוד עברי התגלתה כבעייתית מעט.



חוקרי האינטרנט אוהבים לספר כמה האנונימיות ברשת היא פיקציה שנעלמה לבלי שוב. בתחרות בין האנונימיות לחיים ברשת, האנונימיות הפסידה. לא בהכרח בגלל חקיקה פרנואידית, שגם היא אינה חסרה, כפי שמעידה הצעת החוק של ש"ס לצנזורה של הרשת. אבל ברוב המקרים אנחנו מוותרים מרצוננו על האנונימיות, כי אין בה צורך בהתנהלות היום-יומית ברשת.



חוקרת התרבות דנה בויד סיפרה בעת ביקורה בארץ בחודש שעבר כי צעירים מעדיפים לנהל את התכתובת האישית ביותר שלהם, כמו פרידה מחבר או חברה, מעל גבי הדפים האישיים במייספייס, למשל. כששאלה צעירים לפשר הדבר, הסבירו כי הם מפחדים שיעוותו את דבריהם. אולם צריך לזכור שבעוד צעירים רבים התרגלו לכך, רוב המשתמשים הבוגרים עדיין מאמינים בקיום של מעטה אנונימי. שימוש בכלי החדש של גוגל עשוי להוסיף סדק חדש למעטה הזה.



פיטר פליישר, היועץ של גוגל לענייני פרטיות, הודה בפה מלא כי הצעד עלול לפגוע בפרטיות הגולשים. במאמר ב"פייננשל טיימס" כתב כי "חיפוש מותאם אישית אכן מעלה סוגיות של הגנה על הפרטיות. כדי שזה יעבוד, מנוע החיפוש חייב לקבל גישה להיסטוריית החיפוש, וייתכן שיש אנשים שלא ירצו לחלוק סוג כזה של מידע כי הם חושבים שהוא אישי מדי".



במדיניות הפרטיות של החברה נכתב: "אנו עשויים לחלוק מידע עם גורמי צד שלישי, בנסיבות מגבילות, לרבות בעת ציות לתהליך משפטי". רק בשבוע שעבר דווח כי השופטת סיגל דוידוב-מוטולה התירה שימוש בתכתובת אלקטרונית, שהועברה בזמן העבודה, כראיה בבית הדין לעבודה.



בעקבות הפסיקה אמר עו"ד דן חי, יו"ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין: "כיום עדיף לעובד להתנהג כאילו אין לו פרטיות במקום העבודה. אם הוא רוצה להיות מאוד זהיר, כדאי שכך יתייחס לדברים".



האם היסטוריית הגלישה בזמן העבודה אינה שייכת לקטגוריה דומה? אין צורך להרחיק עד בית המשפט. עובד חסר מזל ששכח את חשבון גוגל שלו פתוח בעבודה עלול לגלות שכל היסטוריית הגלישה שלו, כולל חיפושי העבודה, פתוחים לעיני כל.



כחלק מהגנת הפרטיות גוגל מציינת כי היא מאפשרת לערוך את הפריטים, להקפיא או למחוק אותם. אפשר גם להפסיק להשתמש בהיסטוריית האינטרנט בכל זמן נתון ולמחוק את כל המידע שנצבר עד כה. פליישר אף טרח להדגיש כי ההצטרפות לשירות אינה חובה.



אולם מה יקרה כאשר התביעה בסין תגיש לגוגל צו בית משפט ותדרוש את היסטוריית החיפוש של עיתונאי מקומי, שיוגדר כחשוד בטרור, ובאיזה שלב תדרוש ישראל גישה לנתונים של מי שהוגדרו כסיכון ביטחוני, דוגמת מרדכי ואנונו וטלי פחימה?