בית המשפט העליון: השמטה בפסק דין של פסיקת שכר טרחה והוצאות ניתנת לתיקון באמצעות בקשה לתיקון טעות סופר

בית המשפט העליון קבע השבוע עמדה במחלוקת המשפטית האם השמטה בפסק דין של פסיקת שכר טרחה והוצאות ניתנת לתיקון כטעות סופר, לפי סעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט, או שמא יש צורך לשם כך בהליך ערעור.



על פי פסק דינה של השופטת אסתר חיות, אליה הצטרפו הנשיאה דורית ביניש ואשר גרוניס, כאשר מדובר בפסק דין השותק לחלוטין בשאלת שכר הטרחה וההוצאות, ניתן לתקן את פסק הדין באמצעות המסלול של תיקון טעות סופר שבסעיף 81.



השאלה עלתה אגב דיון בערעורם של יוסף ועזה גופר, באמצעות כונס הנכסים עו"ד ויקטור פישר, על פסק דינה של השופטת שרה דותן מבית המשפט משפט המחוזי בתל אביב, בו נתקבלה חלקית עתירה שהגישו להגדלת סכום הפיצוי שנפסק להם בשל פגיעה במקרקעין שבבעלותם, אך לא נפסקו להם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.



בעקבות זאת הם הגישו למחוזי בקשה לתיקון פסק הדין לפי סעיף 81 לחוק, אך השופטת דותן דחתה את הבקשה בנימוק שאין מדובר בתיקון טעות כהגדרתה בסעיף זה. על כך הגישו המערערים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, וזה הסכים לתת להם רשות רק ביחס לשאלת היקף התיקון האפשרי במסגרת סעיף 81.



השופטת חיות קבעה כי יש להבחין היטב בין מקרה זה בו בית המשפט שתק בעניין ההוצאות, לבין מקרים שבהם בית המשפט נתן דעתו לשאלה אך סירב לפסוק הוצאות. במקרה האחרון, מדובר בהשגה על עניין מהותי שלגביו הדרך היחידה להעלות השגה היא בהגשת ערעור. לעומת זאת, במקרה הראשון של פסק דין ששותק בשאלת ההוצאות, עמדת בית המשפט העליון איננה אחידה.



השופטת פסקה כי אין כל מניעה להשקיף על חוסר התייחסות לשאלת שכר הטרחה והוצאות בפסק דין כעל השמטה מקרית הניתנת לתיקון על ידי בית המשפט שנתן את פסק הדין, מכוח סעיף 81 לחוק, ולא כעניין מהותי המצריך הגשת ערעור.



זאת משום שעל פי תקנות סדר הדין האזרחי חייב בית המשפט לתת דעתו לסוגיות אלה בכל החלטה שיפוטית, ולכן ישנה חזקה כי הימנעותו מלעשות כן נובעת מהיסח הדעת ומהשמטה מקרית.



לדעתה, סיווג זה נכון גם מטעמים של מדיניות משפטית, שכן ראוי לאפשר לבית המשפט שדן בתיק לבאר מהי עמדתו בשאלת ההוצאות. כן, יש בכך כדי לייעל את ההליך המשפטי ולחסוך בהליכי ערעור שכל עניינם בסוגיה זו בלבד.



לפיכך קיבל בית המשפט את הערעור והחזיר את הדיון בבקשה למחוזי על מנת שידון בה מכוח סעיף 81 לחוק (בר"ם 5720/05)