"אנו מוצאים פערים בין הממצאים שחברת חפציבה הגישה בבקשתה לבית המשפט להקפאת הליכים לבין המצב בפועל. תמונת המצב שמצטיירת בחברת חפציבה היא די עגומה. קיבלנו לעשות את הפעולות ההכרחיות והדחופות, לראות מה קורה ולהביא תמונה ברורה לבית המשפט כדי שיוכל לכלכל את צעדיו" - כך אמר בצהריים כונס הנכסים הרשמי, שלמה שחר, לוועדת הכלכלה. שחר מונה על ידי בית המשפט להיות נאמן רשמי עד מחרתיים (יום חמישי).
"אתמול השתלטנו על המחשבים, הספרים והתיקים. אנו בודקים את כל המידע, יושבים עם עורכי הדין כדי לפלח את אותם רוכשים שהם הבעיה. אנו לא ערוכים לנהל את החברה אבל בהחלט נהיה במצב בו נפקח על ההליך וככל שיהיה לנו את הקשר עם חברי הכנסת, על מנת לתת את פתרון ציבורי", אמר שחר.
שחר הוסיף כי "קשה לנו במסגרת הקיימת לדאוג לכך שקונה ששילם ממיטב כספו לחברה יידע שיש לו דירה והוא יכול להיכנס אליה. הכסף הזה לא הגיע לבנק שליווה את התהליך - והיום אומר לו הבנק 'הכסף לא אצלי'".
עוד אמר שחר כי "ככל שאנו נמצאים במסלול בו הבנקים דואגים למשק סגור ודואגים ללקוח שיש לו ערבויות, ייתכן שתהיה ישועה לדיירים בבניין שבו לרוב הדיירים יש ערבויות. לכאורה, הבנקים יצאו עם מחצית תאוותם בידם. לקוחות רבים לא מאושרים, אבל יש להם ערבות. קבלני המשנה יגיעו להסדר ויזרמו. אין ספק שישנו מאגר די גדול של לקוחות שאין להם ערבויות".
שחר הדגיש שעד כה לא גיבש את המלצתו והוסיף כי "מבלי לנקוט עמדה, צריך לומר שלפעמים בקשת הקפאה היא כיסוי נוח מפני כניסה של גורם זר".
לגבי ההצעות לרכישת החברה אמר שחר כי "מבחינתנו יש רק הצעת רכישה אחת על הפרק, שנשמעה באולם בית המשפט. איני יודע מי עומד מאחורי ההצעה והאם יש קשר לבעלי עניין. זה שוק עסקי, אף אחד לא תורם כספים אם הוא לא מרוויח".
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), מאיים בחקיקת חוק שיחייב את הממשלה למצוא פתרונות לרוכשי הדירות בחברת חפציבה, שקרסה. ארדן ציין כי "ככל שאחריות המדינה תתברר, אם הממשלה לא תקבל החלטה - הוועדה תחוקק חוק שיגרום לממשלה לדאוג ללקוחות".
ארדן מחה על העדרם מהדיון של נציג מטעם חברת חפציבה ונציג של משרד רואי החשבון קוסט פורר, המייצג את החברה. בוועדה נכחו כמה עשרות מרוכשי הדירות בחברה.
"יש צורך שיעבור מסר חד וברור מכנסת ישראל, מהממשלה וממקבלי ההחלטות אל הבנקים ולכונס הנכסים הרשמי - שהכנסת לא תרפה עד שלא יימצא פתרון לאחרון רוכשי הדירות שהשקיע כל כספו בקורת גג".
לדבריו, "גם אם ימונה כונס הנכסים הרשמי של ישראל ככונס קבוע לחברה, מי שצריך לפעול אינו הבנקים, אלא מדינת ישראל. אם צריך שהכונס הרשמי ייקח את כל בעלי המקצוע ויפעל, כך צריך להיעשות".
נציגי משרד הבינוי והשיכון התנערו מאחריות כלשהי לפיקוח על חברות הבנייה. שרה צימרמן, מנהלת אגף האכלוס, אמרה כי "למדינה נגיעה קטנה בפיקוח על קבלנים, ברמות מינימליות. אין לנו פיקוח על מה שקורה בין הרוכש לבין החברה. זוהי מערכת יחסים ביניהם, בשוק חופשי. פיקוח על הבנייה לא בהכרח הביא תוצאות טובות בעבר. הבנייה בשוק הפרטי, העסק עובד, יש חוקים".
לדבריה, שר הבינוי והשיכון - זאב בוים - הקים צוות שיבחן שינויים בחוק המכר, ועוד. "השר בוחן כמה אפשרויות והוא צריך להיוועץ עם שרי האוצר והתמ"ת".
היועצת המשפטית של המשרד, ציפי בירן, אמרה כי "יש רעיונות לתיקון החוק ואנו יושבים על המדוכה. אנו רוצים שכתב הערבות יהיה חלק בלתי נפרד מהוראות החוק, כדי שלא כל בנק יהיה לו נוסח ערבות משלו".
יוסי זכאי, ממלא מקום רשם הקבלנים במשרד השיכון, אמר כי רק 2 תלונות הוגשו נגד חפציבה בגין אי קבלת ערבות - וכי לאחר התערבותו העניין הוסדר.
ארדן זעם עליו, היות שבשל המקרים הללו לא הוגשה תלונה כנגד החברה בגין עבירה על החוק. זכאי השיב "אי אפשר משני המקרים להסיק על הכל. יתכן שיש מקום לרוויזיה".
זכאי הוסיף כי "במצב הקיים עד כה, לא היה מתפקידנו להתחיל לנבור בכל מיני מקומות. אנו לא מבצעים פיקוח פיננסי ויש לנו רק 12 עובדים".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו), פנה אתמול במכתב אל מפכ"ל המשטרה - דוד כהן - בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד חברת חפציבה. מיסז'ניקוב אמר כי מדיווחים שנמסרו לוועדה קיים חשש לעבירה על חוק מכר דירות. עוד תבע מיסז'ניקוב לבדוק את "כשלי המערכות השונות".
במקביל פנה מיסז'ניקוב אל שר הבינוי והשיכון, זאב בוים, בבקשה שינחה את נציגי משרדו לספק לוועדה נתונים על כמות הנפגעים מקריסת חפציבה עד לשבוע הבא, לבדוק מהו היקף המקרים שבהם לא ניתנו ערבויות, ולהציג בפני הוועדה תוכנית סיוע לרוכשי הדירות.
כונס הנכסים הרשמי שלמה שחר: ישנם פערים בין הממצאים שהגישה חפציבה לבית המשפט לבין המצב בפועל
צבי זרחיה
7.8.2007 / 17:14