שוק הסטארט-אפים המקומי בתחום קלינטק וטכנולוגיות ירוקות עדיין מדשדש, בוודאי כשמשווים אותו לתחומים אחרים בהיי-טק. ב-2006 זכו רק שלוש חברות ישראליות בתחום בהשקעות מקרנות הון סיכון: אטלנטיום (17 מיליון דולר); בלו איי (2.5 מיליון דולר); וביו פטרול קלין (3 מיליון דולר).
מספר ההשקעות הנמוך הזה עלול להטעות. מנהל תחום הקלינטק בארנסט אנד יאנג, איתי ז'טלני, מסביר כי בשנה החולפת התבצעו עשרות השקעות בחברות סטארט-אפ בתחום הקלינטק - אלא שאלה היו השקעות בסכומים קטנים של כמה מאות אלפי דולרים. בנוסף, יש כרגע כמות לא מבוטלת של מיזמי טכנולוגיה בתחום, כמו גם יזמים שמגיעים מהאקדמיה או מחממות טכנולוגיות. ואולם, עדיין לא נוצרה מסה קריטית.
כמעט כל מנהלי קרנות ההון סיכון שקפצו למים והחליטו להשקיע בתחומים אלה, מעריכים כי ישראל והעולם נמצאים רק בראשיתו של הגל הנקי. בארה"ב נחשב הקלינטק כבר זמן רב לאחד ממנועי הצמיחה החדשים בהיי-טק, ולא מעט קרנות הון סיכון אמריקאיות מכוונות את הזרקור לתחום זה.
המצב בישראל קצת יותר קשה, אבל גם כאן מתחילים לראות לא מעט חברות השקעה וקרנות שמתמחות בהשקעות בקלינטק: במרקסטון, קרן הפרייבט אקוויטי, משקיעים בקלינטק; גאון אגרו, המשקיעה בתחום תעשיות המים, מקימה קרן בהיקף של 100 מיליון דולר; קרן טנא השקעות משקיעה בחברות קלינטק, אך מעדיפה חברות בוגרות על פני סטארט-אפ.
מי שמתמקדת בהשקעות בחברות צעירות היא Israel CleanTech Ventures, שבינתיים גייסה 30 מיליון דולר מתוך קרן מתוכננת של 60 מיליון דולר. קרן נוספת בשם Terra Ventures מתמקדת אף היא בקלינטק, ועד כה גייסה 15 מיליון דולר מתוך 50 מיליון דולר. קרן נוספת בשם H2Tech משקיעה בטכנולוגיות מים.
חמישייה ירוקה
אלה חמש חברות הסטארט-אפ הירוקות, המעניינות והבולטות בישראל:
אטלנטיום. סטארט-אפ שזכה בהשקעה של 17 מיליון דולר מאלרון מקבוצת אי.די.בי. של נוחי דנקנר ומהקרן של המיליארדר מוריס קאהן. החברה פיתחה מכשיר לטיהור מים על ידי העברת המים דרך צינור זכוכית המוקרן בקרני UV. שבירת הקרניים בצינור מאפשרת טיהור מקסימלי של המים מחיידקים ובקטריות. מדובר בשיטה ידידותית לסביבה, המסוגלת לטהר כמות גדולה של מים בזמן קצר ובצריכה נמוכה של אנרגיה.
אטלנטיום היא אחת משתי חברות שחתמו על הסכם לביצוע ניסוי במתקני חברת המים מקורות. סמנכ"ל להנדסה ולטכנולוגיה במקורות, רפי איפרגן, מציין כי החברה השנייה - אקוואפיור - ביצעה באחרונה סדרת ניסויים מוצלחים בטיהור זיהומי מי תהום בחומרים הקשורים לדלק, כולל טיהור חומר בשם MTBE, האחראי כיום לזיהום של 14% ממי השתייה העירוניים בארה"ב. שתי החברות נוטלות חלק ב-WaTech, מרכז היזמות ושיתופי הפעולה של מקורות עם חברות סטארט-אפ.
אקוויז. אלרון משקיעה גם בחברת אקוויז הישראלית, שנחשבת גם היא למבטיחה. אקוויז עוסקת בפיתוח ייצור ושיווק טכנולוגיות לטיהור ביולוגי של שפכים.
החברה זכתה באחרונה במכרז להקמת מתקן טיהור ביולוגי לשפכי הרפת הגדולה באירופה, הממוקמת בסמוך לעיר סרגוסה בספרד. במקביל, היא משלימה בימים אלה פרויקט רחב היקף לתכנון והרחבת המכון המרכזי לטיהור שפכים של העיר מונקוטובה שבמקסיקו, בהיקף של כ-5 מיליון דולר. לחברה מתקנים גם בישראל (יבנה, כרמי צור, בריכות הדגים כפר רופין) ומתקנים נוספים בשלבי התקנה באיטליה וצ'ילה.
מטרולייט. מטרולייט היא חברה נוספת שלא מעט ממנהלי קרנות הון סיכון ומומחים לתחום ציינו כבולטת בתחום. מדובר בחברה חברה ותיקה, שהוקמה ב-96' על ידי יגאל ינאי כחברה המתמחה בתאורה למתקנים רפואיים ומקרני וידאו, הוסבה בהדרגה לתחום הקלינטק ופיתחה מוצרים החוסכים לפחות 40% מהאנרגיה בתחום תאורות רחוב ותאורות מסחריות (כמו מרכולים וחנויות כלבו).
קוונטום ווינד. שותף בקרן Terra Ventures, ד"ר הרולד וינר, מציין את חברת QuantomWind, שבה השקיעה הקרן, כחברה נוספת שלטעמו עשויה להפוך לסיפור הצלחה. החברה מפתחת טכנולוגיה שתאפשר ייצור אנרגיה יעיל מטורבינת רוח.
לוז II. שותפו של וינר, ד"ר אסטורה מודנה, סבור שדווקא לחברת לוז II של היזם ארנולד גולדמן, יש פוטנציאל להצליח. בשנות ה-90' סיפקה חברת לוז הראשונה תחנות כוח סולאריות בקליפורניה. "החברה השנייה מסתמכת על הטכנולוגיה של לוז הראשונה עם שינויים ושיפורים טכנולוגיים", מסביר מודנה.
יש לאן להתפתח
לפני כמה חודשים הודיעה קרן הון סיכון בלו ראן ונצ'רס על השקעה משותפת עם קבוצת DGF אלמנט, בסך של 14 מיליון דולר, בחברת פטרה סולר הירדנית. מול פטרה סולר התחרו על ההשקעה יזמים ישראלים משתי חברות קלינטק אחרות - והפסידו. הדוגמה הזאת מוכיחה עד כמה קשה למנהלי קרנות הון סיכון ישראלים להצליח למצוא כאן חברות שמסוגלות להפוך את ההמצאות של המדענים הישראלים למוצרים מסחריים מלאים. וינר מסכים עם גישה זו וטוען שלמרות שהקרן שלו רואה חברות רבות, "קשה מאוד למצוא עסקות השקעה איכותיות".
בכל זאת, הוא עדיין אופטימי: "אנשים טוענים שכפי שהגל הביו-טכנולוגי בא והלך, כך יהיה גם עם גל הקלינטק. ואולם, אני משוכנע מעל לכל ספק שלא כך הדבר. איכות הסביבה היא כבר לא עניין של מטורפים. כולם מבינים את ההשלכות מרחיקות הלכת שיש לכך. ארה"ב מובילה את השינוי הגדול כי היא לא מעוניינת להיות תלויה בנפט הערבי ובמדינות הערביות. ישראל התמחתה במשך שנים בטכנולוגיות מים, אבל כעת אנחנו רק בתחילת הגל בכל הקשור לקלינטק".
ניר בלצר, שותף בקרן גאון אגרו, שגייסה כבר 40 מתוך 100 מיליון דולר להשקעות בקלינטק, טכנולוגיות מים ואנרגיה סולרית, סבור שיש עתיד גדול לתחום. גאון אגרו משקיעה בחברות שיכולות להציג פיילוט ראשוני ולא רק טכנולוגיה. לדבריו, תחום מעניין הוא תחום המזון והחקלאות והוא מציין את הפיתוחים הקשורים להפקת ביו-דיזל משמן תירס כדוגמה לקשר שבין תעשיית המזון לקלינטק המסורתי.
אריאל הלפרין מקרן טנא השקעות סבור גם הוא שלקלינטק יש פוטנציאל גדול לשיעורי צמיחה גבוהים. הוא מציין את עניין הרגולוציה בעולם לגבי כל הקשור לאימוץ אנרגיות נקיות. אחת החברות שבהן השקיעה טנא היא לא אחרת מאשר נטפים, אשר עוסקת היום בטכנולוגיות השקיה לגידולי חקלאות שישמשו להפקת תחליפי אנרגיה נקיים. חברה נוספת שבה השקיעה הקרן היא כרומגן, יצרנית דודי השמש. הלפרין מציין כי תחום הפקת חשמל מקולטי שמש הוא תחום נוסף שעדיין לא התפתח בישראל. הוא מוסיף כי "גם בתחום גידולי מזון להפקת אנרגיה, כמו דלקים נקיים, עדיין יש לישראל לאן להתפתח".
שוק הסטארט אפים המקומי בתחום הקלינטק טכנולוגיות ירוקות עדיין מדשדש - אך לא לזמן רב
L'EXPRESS INTERNATIONAL
8.8.2007 / 8:53