בנק ישראל מסכם בנימה חיובית את המחצית הראשונה של 2007: האבטלה יורדת, הצריכה הפרטית עולה ובסך הכל המשק ממשיך לצמוח. הבעיה העיקרית נמצאת, כתמיד, בפרטים הקטנים ושם כותבים בבנק ישראל כי "המשק נמצא בשלב המתקדם של הצמיחה" - ביטוי שעשוי להעיד על התקרבותו של המשק לסיום המחזור.
בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים נרשמה ירידה, לראשונה זה תקופה ארוכה. ירידה זו משקפת עלייה בהשקעה מצד אחד וירידה בחיסכון - עקב העלייה בצריכה ולנוכח שער הריבית הנמוך - מצד שני.
מצבו של הציבור השתפר בחצי השנה האחרונה: בבנק ישראל כותבים כי ההתרחבות החדה של הצריכה הפרטית נבעה בעיקר מהשיפור הניכר בשוק העבודה, שמתבטא ברוב המדדים ובראש וראשונה בירידת שיעור האבטלה ובעליית השכר, וכמו כן מעליית העושר הפרטי עקב עליית שווי תיק הנכסים של הציבור.
"התייצבות קצב עליית הפריון, ירידה משמעותית בשיעור האבטלה, תוך עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, ועליית השכר - שהקיפה את כל ענפי המשק - תוך התייצבות עלות העבודה ליחידת תוצר, מלמדות על ניצולת גבוהה של גורמי הייצור הקיימים ועל הצורך בהגדלת כמות גורמי הייצור העומדים לרשות המשק. ההשקעה הנרחבת בהון הפיסי מעידה על הציפיות להמשך התרחבותה של הפעילות היצרנית", כותבים בבנק.
נלחמים בדולריזציה
הבעיה העיקרית נותרה כנראה האינפלציה, או ליתר דיוק התלות של המדד בשער הדולר. בבנק כותבים כי לעליית המדד תרמו המחירים המקומיים - שאינם מושפעים משער הדולר אלא מעלייה בכושר היצור - אולם מן הצד השני פעל הייסוף של השקל בתחילת התקופה להורדת קצב האינפלציה דרך ירידת מדד מחירי הדיור וירידת מחירי המוצרים הסחירים.
לקראת סוף המחצית קוזזה השפעה זו כתוצאה מהפיחות עקב התרחבות פער הריביות בין ישראל לבין ארה"ב.
בבנק ישראל מסבירים שוב את מטרתם העיקרית: "מדיניות הורדת הריבית של בנק ישראל נועדה להחזיר את האינפלציה לתחום היעד מבלי לערער את היציבות הפיננסית. מדיניות זו הגדילה את ההסתברות שקצב האינפלציה יתכנס לתחום היעד עוד במהלך שנת 2007".