אך לשרוד את הימים האחרונים של הקיץ מבלי להשתגע מהילדים?

מאת הילארי צ’ורה, ניו יורק טיימס



להורים רבים בארה"ב נמאס לשלם 15 דולר לשעה לתלמידי תיכון כדי שישמרו על ילדיהם. בתקופה האחרונה הם מצאו פתרון אחר: התאגדויות שמרטפות, המספקות השגחה על הילדים בחינם ובאיכות גבוהה יותר.



הרעיון, שהוא גרסה פורמלית יותר למנהג של השגחה על הילד של השכן בזמן שההורה יוצא לסידורים, הביא להקמתן של קבוצות בייבי-סיטינג. קבוצות של אימהות, שמחליפות ביניהן מועדי שמרטפות ומשגיחות על ילדיהן של משפחות אחרות בחינם, צמחו בערים ובפרוורים ברחבי ארה"ב.



קואופרטיב של שמרטפים



הרעיון שעליו מבוססים הקואופרטיווים החדשים פשוט: אחת המשפחות המעורבות משאירה את ילדיה בהשגחת הורים אחרים, ואלה בתורם יודעים שיוכלו לבקש טובה דומה אם וכאשר יזדקקו לכך. מאחר שלהורים יש לוח זמנים עמוס פחות משל תלמידי תיכון, הם נתקלים בפחות קשיים ותסכולים כשהם מנסים לתאם ביניהם תאריכים.



חלק מהחברים בקואופרטיווים משתמשים בהם באופן קבוע לצורכי עבודה או נסיעות, אחרים משתמשים בשירותי השמרטפות למטרות ספציפיות, למשל אם ברצונם לתפוס תנומה או לבלות זמן איכותי עם בן או בת הזוג. אחרים רואים בקבוצות השמרטפות דרך טובה להכיר שכנים ולטפח אווירת קהילתיות, שמסייעת להם להתמודד עם האתגרים השוטפים של ההורות.



קשה לאתר מתי החלו להיווצר ההתאגדויות ההוריות. קבוצות שמרטפות היו קיימות גם בתקופה שבה מחזור ההורים הנוכחי היה צעיר מספיק כדי להזדקק להשגחה בעצמו. כמו כן, בלתי אפשרי לספור כמה קואופרטיווים שכאלה פועלים בארה"ב. עם זאת, לדברי גארי מיירס, מחבר הספר "מדריך האמא החכמה לקבוצות שמרטפות", ספרו נמכר לפני שש שנים באותו מספר עותקים כמו היום.



הקואופרטיווים משתנים בגודלם, ועשויים לכלול אפילו 30 משפחות או יותר, מהורים לפעוטות ועד אימהות למתבגרים. הקבוצות הגדולות נוטות לקיים מבנה סמכותי יותר, המנוהל באופן ממוחשב, וכולל מיונים והמלצות, ביקורי בית, חוקי עזר כתובים ואפילו אימהות שמתנדבות לשמש מזכירות ומארגנות את משמרות השמרטפות. חלק מהקבוצות עורכות בדיקות רקע לחברים, דורשות מילוי טפסים רפואיים ומפעילות אתרים פנימיים שהכניסה אליהם מוגנת בסיסמאות. קואופרטיווים אחרים גובים דמי חברות צנועים.



ברוב המקרים, הילד נשאר בביתה של המשפחה המשמשת כשמרטפית. לחלק מהקבוצות יש שיטות ניקוד שונות. למשל, נקודה לשעת השגחה לכל ילד, שבה אפשר להשתמש מאוחר יותר כדי לקבל שירות שמרטפות מהורה אחר. שיטת התשלום הזו, ללא כסף, גורמת לכך שכל אחד תורם את חלקו בהתאם למידת השימוש שלו בקואופרטיב.



חלק מהמועדונים מעניקים נקודות בונוס אם השמרטף אוסף את הילד, מכין לו ארוחה או נאלץ להשגיח עליו אחרי חצות. במועדונים מסוימים המזכירה היא שקובעת את משמרות השמרטפות, באחרים - ההורים מתאמים ביניהם.



על פי רוב, בבית המשפחה התורנית נשאר ילד אחד, אך אימהות אחדות מוכנות להשגיח על כמה ילדים בו זמנית, בידיעה שיוכלו להשאיר את ילדיהן אצל אחת מהמשפחות האחרות בהמשך השבוע. לפעמים, משגיחים הורה אחד או שניים על ילדיהם של כל ההורים האחרים, בזמן שההורים בקבוצה יוצאים לבילוי משותף.



"הילדים אוהבים את זה משום שיוצא להם לשחק עם החברים שלהם, ואתה לא מרגיש רע כשאתה מבקש טובה, משום שהאימהות האחרות מקבלות נקודות על כך. ברוב המקרים, הן ממש רוצות להשגיח על הילדים. בפגישות החודשיות הן כמעט מתחרות ביניהן על הזכות לעשות בייבי-סיטינג", מספרת ושתי מקולום לוזייה ממינסוטה, שהצטרפה לפני שנים אחדות לקואופרטיב שמרטפות בשכונתה, מכיוון שהיא גרה רחוק מבני משפחתה.



כריס פוץ, עקרת בית מאוהיו ואם לשתי ילדות, בנות ארבע ושנה, חברה בקואופרטיב שכזה. בשלוש שנות חברותה בקבוצה, הכוללת כיום עשר משפחות, היא נאלצה להזמין רק פעם אחת שמרטף בתשלום. חלק מהאימהות האחרות החברות בקואופרטיב הן עקרות בית, כמו פוץ, אחרות עובדות במשרה מלאה או חלקית, חלקן מנהלות עסקים משלהן ואב אחד הוא עקר בית.



"אפילו כשאתה מוצא משפחה שגרה באזור, לא תמיד הם יכולים לבוא ולהשגיח על הילדים לכמה שעות כשיש לך תור לרופא. כשיש 10 או 15 משפחות לבחור מתוכן, ברוב המקרים תמצא מישהו", מסבירה פוץ.



כמו חברים אחרים בקבוצות דומות, גם פוץ אוהבת את הרעיון שלפיו כמה משפחות חולקות ביניהן בחובות השמרטפות. "כשמישהו עושה בייבי-סיטינג בשבילי הוא מקבל על כך נקודות, ובפעם הבאה אני עשויה לעשות בייבי-סיטינג בשביל מישהו אחר לחלוטין. בדרך זו אתה לא חש חובה לעשות טובה לאותו אדם בשבוע שלאחר מכן".



חוסכים 15 דולר בשעה



קארי טורטורלה, מורה מוירג'יניה, סייעה לייסד קבוצת בייבי-סיטינג כשהתגוררה בקליפורניה ב-2002. בנה האנטר היה באותה תקופה בן שישה חודשים, והיא נזקקה לשקט מדי פעם, כדי לערוך שיחות ועידה לצורך עבודתה. כיום, במדינה אחרת ובהריון עם בנה השני, טורטורלה מייסדת קואופרטיב נוסף ומחפשת הורים המעוניינים להצטרף, באמצעות עלונים שהיא מפיצה בשכונתה ובאמצעות האינטרנט.



עד כה גייסה טורטורלה עשר משפחות. לדבריה, אפילו השמרטפים הלא אמינים הפועלים באזור שלה דורשים תשלום של 5 דולרים לשעה, ותלמידי תיכון עשויים לדרוש גם 15 דולר לשעה, בערים כמו ניו יורק.



אך לבד מהיתרון הכלכלי, החברות בקואופרטיב עשויה להתברר כקלה יותר ממציאת מעון יום או בייבי-סיטר שניתן לסמוך עליו. במטרה להפיג מעט את החשש הטמון בהשארת ילד בבית שבו מעולם לא היה בעבר, חלק מהקואופרטיווים מבקשים ממצטרפים חדשים למלא שאלונים שבהם הם נדרשים לפרט אם הם מעשנים, אם ביתם חסין מפני סכנות האורבות לילדים, אם הם בעלי חיות מחמד או אם הם מחזיקים רובים בבית.



משום שלא כל החברים מכירים זה את זה באותה מידה, עורכים קואופרטיבים רבים פיקניק שנתי, או ארוחות ערב חודשיות, שבהם ההורים מוזמנים להיפגש. חלק מהנשים אף נפגשות לעתים לבילוי בערב, כשאחד האבות נשאר להשגיח על הילדים.



הפתרון הישראלי: קייטנות הורים באוגוסט

מאת רוני לינדר-גנץ



בישראל, שכונה אחת גדולה, אפשר למצוא לא מעט מקרים, לרוב ספונטניים ולא מאורגנים, של הורים ששומרים על ילדים של חברים, בלא תמורה כספית: "אני עושה את זה עם שכנה", כותבת לנו אחת הגולשות בפורום הורים לתינוקות בתפוז, "שמרי לי ואשמור לך. שעתיים בשבוע הבן שלה אצלי ושעתיים בשבוע הבן שלי אצלה. זה נובע מהצורך לבייבי-סיטר לכמה שעות בלי ההוצאה הכרוכה בכך".



גולשות אחרות כתבו כי בעבר היה מדובר במנהג נפוץ הרבה יותר, שבו שכנים וקרובי משפחה שמרו זה על ילדיו של זה. "זה היה קיים המון בילדותי", כותבת אחת הגולשות, "אמי היתה שומרת על ילדי השכנים, והשכנים היו שומרים עלינו כשאמי היתה צריכה. היום זה תלוי ביחסי החברות שיש בין האמהות שגרות באותה שכונה". עם זאת, למרות החיסכון הניכר בכסף, לא כולם ממהרים לקפוץ על המציאה: "אני מעדיפה לשלם לבייבי-סיטר, ולא להטריח הורים אחרים אחרי יום עבודה. בטח ובטח שאני לא מעוניינת לעזוב את המשפחה שלי בערב כדי לשמור על ילדים של מישהו אחר", כותבת גולשת אחרת. אמא נוספת מסכימה אתה: "גם אני סיימתי את עידן הבייבי-סטינג שלי בגיל 18 ולא מתכננת לחזור אליו. כמובן שיש יחסים טבעיים שמתפתחים עם אמהות אחרות, אבל עם הזמן אני מגלה שהכי טוב זה למצוא בייבי-סיטרית אמינה, נחמדה וזמינה, ולא לשגע את כל העולם בכל פעם שצריכים או רוצים לצאת".



עם זאת, תופעה נפוצה בישראל, אפילו נפוצה מאוד, היא קייטנות ההורים, שמטרתן להקל במעט על ייסורי "אוגוסט הנורא" - אז אין בית ספר או גן וחלק מהקייטנות נגמרות. קייטנות ההורים מספקות פעילות לילדים מבלי להידרש להוצאה כספית נוספת או למימוש ימי חופשה יקרים. את קייטנות ההורים ניתן למצוא בכל מקום, מתל אביב ועד ליישובים קהילתיים קטנים.



איך זה עובד? כמה משפחות, בדרך כלל הורים לילדים מאותה כיתה או גן, מתארגנות ביניהן ומחלקות את השבוע כך שבכל יום הורה אחר יארח אצלו את ה"קייטנה הנודדת". ביתר הימים, ההורים חופשיים לחזור לעבודה, או לנוח מתלאות הקייטנה שעברה עליהם. כמובן שבגלגול המודרני של קייטנת ההורים ניתן גם "לקנות" את היום החופשי מהורה אחר, ועדיין לצאת מורווח ביחס לקייטנה רגילה.



איריס, אם לשני ילדים בני חמש ושמונה מתל אביב, סיימה השבוע את קייטנת ההורים שהיא מקיימת יחד עם הורים של עוד ארבעה ילדים מהכיתה של בנה (כיתה ב'), זו השנה השלישית. הקייטנה נמשכה חמישה שבועות, כל יום מ-8:00 עד 16:00. "היוזמה נולדה כבר לפני שלוש שנים, כמובן מתוך ההוצאה הכספית הגדולה שנאלצנו להוציא מדי שנה על קייטנות, וגם כי הילדים עצמם לא כל כך מתלהבים מקייטנות רגילות ולא רוצים ללכת אליהן. שמעתי על הרעיון של קייטנה משותפת להורים בפורום שהייתי בו באינטרנט, דיברתי עם עוד כמה הורים ויצאנו לדרך".



ההצלחה היתה גדולה: "ההורים נרתמו לכך בכל המרץ, ויש המון השקעה בפעילויות. למשל, אמא אחת עשתה הפעלה של חפש את המטמון בדיזינגוף סנטר, אמא אחרת אפתה עם הילדים עוגיות והם הלכו למכור אותן, אמא אחרת שעוסקת במחשבים יצרה עמם סרטי אנימציה, וכמובן שבין לבין יש הרבה ים, פארקים, הצגות, לונה פארק, וספארי".



עם זאת, לדברי איריס, הורים שבוחרים בכך צריכים לקחת בחשבון שהדבר דורש השקעה והוא לא פשוט. כמובן, שגם צריך לקחת בשביל זה יום חופש בשבוע. "אבל גם הרווח הוא גדול מאוד", היא מבטיחה. "הילדים מרוצים, ההורים יודעים שהילדים בידיים טובות, וכמובן שאלפי שקלים נחסכים".



התארגנות משמעותית נוספת בישראל היא "קישורי אמהות". במסגרתה, מתקיימים מפגשי אמהות מאורגנים יותר או פחות, המכונים מעגלים, וכן חילופי שמרטפות. "כל העניין התחיל בחילופים שנערכו ביני לבין חברה שלי", מספרת יפעת רגולר מצוות קישורי אמהות, "היא שמרה על בתי במשך יום ואני על שלה במשך שני חצאי ימים. לאחר כמה חודשים שכנה שלי כתבה על זה באינטרנט, ובתוך 24 שעות היו לנו מעל 20 פניות של אמהות שרצו לשמוע עוד".



מכאן ואילך הכדור התגלגל מהר למדי: "קיבלנו פניות רבות, והתחלנו לעשות שידוכים בין אמהות. הדבר עבר מפה לאוזן, בפורומים, בפארקים, ודי מהר הפך להתארגנות ארצית", אומרת רגולר. כיום רשומות בהתארגנות מעל 5,600 חברות, מאילת ועד רמת הגולן.



חילופי השמרטפות דרך הארגון יכולים להיעשות בשתי צורות: בצורה הישירה - כשאמא פונה לאתר האינטרנט (m4m.co.il) ומחפשת אמהות אחרות למטרה זו בלבד, או דרך היכרות אינטימית עם אמהות אחרות במעגלי האמהות באתר. "הגענו לתובנה שהחילופים הכי מוצלחים הם לאו דווקא בהיכרויות שנעשות באמצעות שידוך שלנו, אלא דווקא בין אמהות שהכירו קודם לכן במעגלים, והחליטו למי מתאים להן להתחבר. מניסוננו, קל להן יותר להשאיר את הילד עם מישהי שהן מכירות מאשר אמא מהגינה או שמרטפית זרה".