יום ראשון הקרוב צפוי להיות דרמטי למדי עבור חברות סטארט אפ וחברות טכנולוגיה ישראליות השוקלות לפנות למדען הראשי או להגיש את הפרויקטים שלהן לחממות הטכנולוגיות.
במסגרת הדיונים על תקציב המדינה לשנת 2008, צפויה הממשלה לדון גם בתקציב המחקר והפיתוח. את אורנה ברי, לשעבר המדענית הראשית במשרד התמ"ת, וכיום יו"ר איגוד קרנות הון הסיכון ושותפה עצמאית בקרן הון סיכון ג'מיני, מדאיגה מאוד העובדה ששיעור היקף תקציב המו"פ נטו בשנת 2008 צפוי לפי הצעת האוצר, לעמוד על 900 מיליון שקל. זאת בעוד שהצורך הוא בשני מיליארד שקל בכדי להפעיל כהלכה את התוכניות השונות של המדען הראשי.
ברי מעלה חשש גם לתקציב החממות הטכנולוגיות ולאפשרות שלא ניתן יהיה להפעיל ארבעה פרויקטים חדשים מדי שנה. "בשורה התחתונה תקציב המדינה הפך להיות תקציב פוליטי. מקצצים ופוגעים ביכולת של החברות הישראליות להתחרות".
גם מאהוד אולמרט, ראש הממשלה, לא שובעת ברי נחת. "אולמרט לא דאג להגדלת תקציב המחקר ופיתוח. הוא צריך להתמודד עם סוגיות שרידות". היא מבהירה וטוענת כי האחריות כרגע נופלת על כתפיהם של המדען הראשי, משרד התמ"ת והאוצר, מלבד ראש הממשלה.
"האזרחים בישראל משלמים מסים. קשה לעבוד כאן לעומת מקומות אחרים בעולם. חברות טכנולוגיה בינלאומיות שבוחרות לעבוד כאן לא מצליחות לקבל תשובה ברורה מהמדינה לגבי מה הן יכולות לקבל. ללא שיפור התחרות, המצב יביא את ישראל למדינת עולם שלישי", מזהירה ברי.
ברי מציינת כי בניגוד לפרסומי התמ"ת והאוצר, תקציב המדען הראשי נטו עמד השנה בפועל על 815 מיליון שקל בעוד שאזכור תקציב של 1.2 מיליארד שקלים משקף נטו של 815 מיליון שקל ותמלוגים, החוזרים מן התעשיה, בסך 450 מיליון שקל. מדובר בצניחה דרמטית בהשקעות המו"פ של ישראל, כאשר בשנת 2001 התקציב נטו עמד על 1.3 מיליארד שקל. בחשבון פשוט, מדובר בצניחה של קרוב ל-40%.
גם תקציב החממות הטכנולוגיות לא ברור. אם היתה תשקיף לפי הפעלת ארבעה פרויקטים בשנה בכל חממה יש צורך ב-190 מיליון שקל לשנה, כעת מדובר על קיצוץ של 15% בתקציבן. זאת בעוד שבשנת 2006 התקציב עמד על 147 מיליון שקל.
למעשה, מדינת ישראל פוגעת באחד מענפי היצוא העתידיים שלה - מוחות והיזמות הטכנולוגית הישראלית ששמה הולך לפניה בעולם.
רנה פרידור, מנהלת תוכנית החממות הטכנולוגיות, מסבירה שתקציב החממות הקיים מעמיד בסכנה את היכולת של החממות לטפל ולטפח את הרעיונות החדשניים הקיימים, זאת מכיוון שבסכום התקציב הנתון לא ניתן לקבל יותר משני פרויקטים חדשים בחממה לשנה. היקף פעילות של שני פרויקטים חדשים בלבד בחממה לשנה, מעמיד בספק את הכדאיות לבעלי החממות להשקיע בחממות.
ברי מעלה טענה לא קלה: המדינה ממשיכה להישען משנה לשנה על תמלוגים שמתקבלים מחברות גדולות שזוכות לסיוע במו"פ ומתנערת מאחריותה לתקצב את הפרויקטים הטכנולוגיים בחברות גדולות כמו גם בחברות הסטארט אפ.
היקף התמלוגים מחברות הגיע בשנת 2007 לסכום של 450 מיליון שקל והמדינה תיקצבה את סך כל המענקים בסכום של 815 מיליון שקל. בשנה שעברה המצב היה חמור במידה שווה כך שלא מסתמן כל שיפור במגמה.
שיעור המימון הממשלתי למו"פ ירד מ-22% ב-1994 ל-6% בשנת 2004 ועודו ממשיך לרדת. האוצר נכנס להסדר רב שנתי כדי לאפשר תכנון ארוך טווח בשנת 2005 עם לשכת המדען הראשי. הסדר זה היה אמור להביא את תקציב המדען הראשי ברוטו בשנת 2007 ל-1.5 מיליארד שקל. משרד האוצר לא קיים את התחייבותו בתכנית זו.
ממשרד המדען הראשי נמסר בתגובה: "תמלוגי החברות הגדולות מהווים השנה פחות מ-17% מהתקציב המדען הראשי. יש היום 16 חברות גדולות בתכנית המו"פ ארוכת הטווח החדשה של לשכת המדען הראשי שאינן משלמות תמלוגים כלל".
בכל הנוגע להיקפו של תקציב המדען נאמר בתגובה: "שר התמ"ת והמדען הראשי נלחמים להגדלת תקציב המדען כולל תקציב החממות. המדען הראשי נאבק להגדלת תקציבו ברמה רב שנתית כדי להגיע לתקציב של 1.5 מיליארד שקל. נכון לעכשיו הצעת האוצר אשר מכיר בחשיבותו הרבה של המו"פ הנה להגדיל את תקציב המדען ב-150 מיליון שקל".
אורנה ברי על הקיצוץ הצפוי בתקציב המדען הראשי: ישראל תהפוך למדינת עולם שלישי
גיא גרימלנד
9.8.2007 / 18:26