במטה החירום של נפגעי חברת הבנייה חפציבה, במגדל משרדים בלב תל אביב, ניכרת תכונה רבה. שיחות הטלפון זורמות ללא הפסקה, ומספר הרוכשים המבקשים להצטרף למאבק עולה בהתמדה. החברים, נרגשים ומותשים, מנסים לגייס כסף כדי למצוא מקום גדול יותר, כמו הסינרמה, שבו יהיה אפשר לקיים אירוע לכל רוכשי הדירות שנפגעו.
ניר נגר, אחד הפעילים במטה, עסוק ברישום ממוחשב של המצטרפים. "אני מכין רשימה מסודרת שאותה נוכל להעביר לכל המטות", הוא מסביר. "חשוב לנו לעבוד כיחידה אחת מאורגנת, רק כך יהיה לנו כוח להשיג את המטרות". המטרה הסופית, כפי שמצהירים פעילי המטה, היא לקבל את הדירות שהבטיחה החברה כאילו זו לא קרסה - לא פחות מזה.
נגר (35), אב לשלושה, הוא אחד ממאות הרוכשים שכבר העבירו לחברה חלק מהתשלומים על הדירה או את כולם, אך לא קיבלו את הערבויות הנדרשות ולכן אינם מבוטחים. "אני לא אידיוט ולא רמאי. שירתתי בצנחנים ואני מהנדס תעשייה וניהול עם שני תארים. כל חיי נהגתי בתבונה עם כספי. מעולם לא הייתי במינוס, ואפילו ניהלתי תיק השקעות אישי", מספר נגר בהתרגשות.
"זאת הדירה הראשונה שאני רוכש, ונעזרתי לשם כך בעורך דין שכנראה לא היה מוצלח כל כך. בגלל אי-סדרים ורמאויות שביצעו אנשי חפציבה, חלק מהכספים ששילמתי לא הגיעו לחשבון המלווה, כנדרש לפי חוק מכר הדירות. אני משלם כיום שכר לימוד על זה שהאמנתי באנשים, והוא יקר מאוד".
"זה יכול היה לקרות לכל אחד", מסביר רוכש אחר. "הצ'ק הראשון בסך 100 אלף שקל ששילמתי, היה רשום למוטב בלבד והיה אמור להגיע ישירות מהבנק למשכנתאות לבנק המלווה (בנק הפועלים), אבל הצ'ק לא הגיע ליעדו. מעבר לזה, לפני כחודשיים התקשרה אלי נציגה מהנהלת חשבונות של חברת חפציבה והאיצה בי לשלם 200 אלף שקל כדי לחסוך לי את העלייה הצפויה במדד תשומות הבנייה. כדי לסייע בידי היא נתנה לי מספר חשבון שבו עלי להפקיד את הצ'ק.
"מתקשרת נציגה ממחלקת החשבונות של החברה שבונה את ביתי, לא היתה לי שום סיבה לחשוד שמשהו לא בסדר. לתחושת הביטחון שלי הוסיפה העובדה שקצב הבנייה בפרויקט היה משביע רצון. הדירוג של חפציבה בדן אנד ברדסטריט עלה מהמקום העשירי למקום השלישי מבין חברות הבנייה בישראל, והבנייה הופקדה בידי דניה סיבוס, חברה ותיקה ובטוחה מקבוצתו של לב לבייב".
הרוכש מוסיף ומספר: "למרות הביטחון, החלטתי לוודא שהכל בסדר והתקשרתי לבנק, אמרתי את מספר החשבון, שאלתי אם זה רשום על שם חברת חפציבה, ונענתי בחיוב. האמנתי אז שהכל בסדר. רק בתחילת השבוע הבנתי שהכסף הזה לא הגיע לחשבון הסגור, ולמעשה אין לי ערבות עליו. הבדיחה העצובה היא שביום ראשון קיבלתי מחפציבה קבלה על הסכום. כיום כולם חכמים, אני הפכתי ממש למומחה. מי שרוצה לרכוש דירה בלי להיפגע - שיבוא אלי".
עופר רפפורט (30), יוזם ההתארגנות, מקשיב לסיפור, ולא בפעם הראשונה. "הוא לא היחיד. יש הרבה אנשים עם סיפורים עצובים על כך שהחברה פשוט רימתה אותם", אומר רפפורט. "יש כאלה שהצ'קים שנתנו הוסבו ישירות לחשבונו הפרטי של יונה. יש אחד שהסבו צ'ק שלו על סך 550 אלף שקל מחשבון הבנק המלווה לחשבון אחר", מוסיף רפפורט ומציג העתקים של הצ'קים.
"יש בחור ממעלה אדומים שהגיע לאתר החברה וביקש לרכוש דירה. נתנו לו מחיר טוב במיוחד, אבל הוא אמר שאין לו תלושי משכורת, מכיוון שאינו עובד. בחפציבה אמרו לו לא לדאוג, הפנו אותו לפקידת הבנק ואמרו לו שהיא תעזור, וכך היה. הוא הלך לבנק הביא חוזה וקיבל משכנתא בגובה 600 אלף שקל. כל זה, בלי שהם בדקו אם יש לו יכולת החזר".
חוק המאכער
קשה להעריך לכמה רוכשי דירות אין ערבות בנקאית. ההערכה היא שמתוך כ-4,000 המשפחות שרכשו דירה מהחברה - ולא קיבלו אותה עדיין - יש כמה מאות שאין להם הביטחון הנדרש לפי חוק מכר הדירות. החוק מחייב את הקבלן להעניק לרוכש הדירה ערבות בנקאית כנגד כל סכום העולה על 15% ממחיר הדירה. לפי החוק, יכול הקבלן להציע חלופות אחרות לאבטחת כספי הרוכשים, כמו לשעבד את הדירה לטובת הקונה, לרשום הערת אזהרה על הדירה או להעביר על שם הקונה את הבעלות עליה. עם זאת, הערבות הבנקאית היא הפופולרית מכולן. כך או כך, קבלן או יזם שאינו מבטח את כספי הרוכשים עובר בפועל על הוראות החוק וצפוי למאסר.
משלל העדויות עולה כי חברת חפציבה פעלה בכמה שיטות כדי לעקוף את החוק. בוודאי סייעה לכך העובדה שהחברה התמקדה לאורך השנים בבנייה למעמד הביניים ולזוגות צעירים באזורים המרוחקים ממרכזי הביקוש, כמו מעלה אדומים, חדרה וכפר יונה, ובבנייה למגזר החרדי קשה היום. עוד מתברר מהעדויות כי עבור רוכשים לא מעטים היתה זו הדירה הראשונה, וההבנה שלהם בכל הנוגע לתהליך הרכישת היתה מוגבלת - דבר שאיפשר לחברה לכאורה לבצע את העוקץ ביתר קלות.
לפי אחת השיטות, הוצע לרוכשי דירות לשלם את יתרת הסכום או את כולו במזומן לחשבון בנק של החברה, ובתמורה קיבלו הנחה משמעותית - בתנאי שלא ידרשו ערבות בנקאית. רוכשי הדירות שביקשו לחסוך, ומן הסתם סמכו על החברה הוותיקה, נענו בשמחה להצעה המפתה. השיטות הבאות כבר היו מתוחכמות יותר. בכמה מהמקרים צ'קים הוסבו לרשות החברה בלי ליידע את הלקוחות. "היתה מישהי שהתקשרו אליה מהבנק ואמרו לה שהמוטב בצ'ק שונה. היא הריחה שמשהו חשוד וביקשה מיד לבטל את הצ'ק, אבל היו אחרים, פחות חשדנים, שנפלו בפח", מספר רפפורט. השיטה נוספת היא זו שהפעילה הנהלת החשבונות של חפציבה.
"מערכת הבנקאות שיתפה פעולה עם החברה", אומרת תמר, רוכשת דירה בפרויקט בכפר יונה. "הציעו לנו דירה בהנחה משמעותית על הריבית, ובסופו של דבר, התברר כי חלק מהכסף הועבר ישירות לבנק למשכנתאות, ואני לא מבוטחת עליו. אף אחד לא יידע אותי קודם לכן שזה המצב".
רפפורט אומר כי יש מקרים רבים כאלה. "אנחנו פועלים כדי לעזור לכולם. מדובר באלפי משפחות, ויש לנו כוח רק כיחידה מאורגנת. מדובר בבעיה לאומית, ואנחנו פועלים בכל החזיתות, משפטית, תקשורתית ופוליטית. המטרה הסופית היא שכל אחד מהחברים ישלם את יתרת חובו וייכנס לביתו החדש במהירות האפשרית".
האבא של משפחת הנפגעים
רפפורט מעיד על עצמו כי מצבו יחסית לאחרים טוב יותר: "התחתנתי בדצמבר שעבר, ואז רכשתי את הדירה בפרויקט בכפר יונה. זו היתה התגשמות החלום - דופלקס בן חמישה חדרים תמורת כמיליון שקל. שילמתי עד היום כ-70% מהמחיר, ויש לי ערבות בנקאית על כל הסכום. הפרויקט כמעט הושלם, והכניסה נקבעה לחודש דצמבר. אני מאמין שבסופו של דבר יהיה בסדר".
מתי שמעת על הקריסה?
"ביום חמישי בבוקר טילפן אלי חבר הקשור לענף הנדל"ן. הוא סיפר לי שיש בעיות באתר של חברת חפציבה במודיעין עילית. התחושה שלי אז היתה שמדובר באירוע נקודתי על רקע פוליטי, וזה לא קשור אלי. הרגשתי צער על הרוכשים המסכנים והמשכתי בשגרת יומי. במשך היום קיבלתי עוד עדכונים שהעידו על כך שהבעיה מתעצמת ומתרחבת, אבל רק אחר-הצהריים הבנתי שיש פה בעיות קשות, ונראה שזה מתגלגל לפתחה של אוכלוסייה רבה. הבנתי שיש בעיה, ומצד שני אין התארגנות, למרות שמדובר באלפים שנפגעו".
כמו לא מעט צעירים נמרצים לפניו, נהפך רפפורט מצעיר אלמוני, במקרה שלו גם חסר עבודה ("עד לפני כמה שבועות שימשתי מנכ"ל אתר האינטרנט LOCAL, קודם לכן הייתי סמנכ"ל "ג'רוזלם פוסט" ולפני כן סמנכ"ל כנען פרסום בתנועה"), למנהיג חברתי עסוק מאוד. מיום שישי שעבר הצטרפו למאבק בראשותו כ-1,000 רוכשים. בחלק מהמקרים הוא דאג, יחד עם חבריו למאבק, להקים מטות מקומיים, ובמקומות שבהם נוצרה התארגנות מקומית באופן עצמאי, יצר שיתוף פעולה עם המטה המרכזי. הטלפון של של רפפורט לא מפסיק לצלצל לאורך השיחה.
מדוע החלטת לארגן את הרוכשים?
"ההבנה שלי היתה שאין משמעות ליחיד, אלא רק לקבוצה. אבל לא הכרתי רוכשים אחרים, ולא היה לי קצה חוט. בתקופה האחרונה עבדתי על הקמת אתר באינטרנט שיפיץ במהירות הודעות יח"צנות לתקשורת ולכתובות אחרות ברשת. החלטתי להשתמש בתשתית הזאת, למרות שאינה מושלמת, וביום שישי בבוקר הפצתי מייל שבו כתבתי כי מתארגנת קבוצה של נפגעי חפציבה, ואפילו צירפתי טופס הרשמה. נתתי את המייל הפרטי שלי וגם את מספר הטלפון הנייד.
"אתרי החדשות העלו ידיעה על כך עוד באותו היום, וזמן קצר לאחר מכן החלו הטלפונים. אחר-כך המשכתי עם שיווק באינטרנט באמצעות פורומים וטוקבקים על ידיעות בנושא. מאותו הרגע כדור השלג התחיל להתגלגל. אין לי ניסיון ב'מגה פיגוע' מהסוג הזה, ולא תיארתי לעצמי שהטלפונים ימשיכו עד לשעות הקטנות של הלילה".
נגר היה אחד הפונים הראשונים לרפפורט, ואחריו הגיעו עוד. 15 מהם, גרעין כפר יונה, נפגשו בשבת אחר-הצהריים בביתו של רפפורט כדי להחליט על הצעד הבא. לפגישה הראשונה הוזמנו גם נציגי התקשורת, כמה מהם הגיעו. זמן קצר לאחר מכן החל סבב פגישות עם עורכי הדין - רמי בובליל, נאשיץ ברנדס ("הצלחנו להוריד שליש מהמחיר שדרשו - מ-6,000 שקל למשפחה ל-2,000 שקל"), יגאל ארנון ("נפגשנו עם האנשים שלו"), ואפילו דב ויסגלס. כרגע מיוצגים נפגעי חפציבה באמצעות משרד עוה"ד גזית-שחם, שם הוקם המטה.
"נכון לעכשיו, ההחלטה היא שלכל פרויקט צרכים משלו. לכן לא ניקח עורך דין אחד משותף, אלא לכל פרויקט בנפרד. ויסגלס, שנתן לנו עצות מועילות מאוד בחינם, רצה מסה קריטית של מרבית הרוכשים כדי לייצג אותנו, ולכן כרגע זה ירד מהפרק", אומר רפפורט.
עובדים בפריסה ארצית
למרות הפילוג בייצוג המשפטי, הם עובדים בפריסה ארצית. "יש מטות מרכזיים בכל המדינה, וכולנו משתפים פעולה כדי שיהיה מסר אחיד, טיפול תקשורתי ופוליטי מאורגן ומטרה אחת משותפת", אומר רפפורט. "אנחנו בקשר תמידי עם כולם. ההתארגנות בכמה מהמקומות היתה ספונטנית. איתרנו את ראשי המטות חלקנו מידע, ומאז אנחנו עובדים יחד".
בימים הראשונים להתארגנות הגיעה שיחה מוזרה. "התקשר מישהו שהציג עצמו כיוסי יונה ואמר שאין לו שום קשר למשפחה ושהוא רוצה לעזור", מספר רפפורט. "מאז הוא מתקשר אלי כל הזמן. הוא אמר שיש לו חברת אנרגיה ושהוא עזר גם לפליטי דרפור. הוא סייע לנו להיפגש עם ויסגלס, לא לפני שהפנה אותנו לעורך דין אחר שלא נראה לנו, אבל כסף עדיין לא ראינו ממנו".
כיצד פעלתם מול התקשורת?
"זה התחיל אחרי הפגישות עם עורכי הדין, ביום ראשון או שני, אני כבר לא זוכר. בקצב האירועים המטורף, כשאנחנו בקושי ישנים כבר כמה ימים, הכל מתערבב. בכל מקרה, לפגישה בשבת הגיעו נציגים של ערוץ 1 וערוץ 2. ביום ראשון הייתי אצל עודד בן עמי, התראיינתי לערוץ הכנסת, ואז זה התפשט בכל כלי התקשורת. בהתחלה הובלנו על ידם, וכיום אנחנו מנסים לשלוט באירועים ולהוביל אותם. הכל בקצב מטורף".
עם החברה דיברתם?
"ניסינו להתקשר, אבל אף אחד לא עונה שם".
ומה עם בועז יונה, אתם יודעים איפה הוא?
"לא, וזה גם לא מה שיעזור".
אתם זוכים לשיתוף פעולה מהפוליטיקאים?
"ביום ראשון היינו בוועדת הכספים. לאחר הדיון, עשינו קצת מינגלינג עם חברי הכנסת, גלעד ארדן, שלי יחימוביץ', רן כהן וסטס מיסז'ניקוב. כולם הביעו נכונות לעזור. יש פה 4,000 משפחות, 20 אלף איש - כלומר, מנדט שלם".
ומה אתכם? נהפכתם מזרים גמורים לשותפי גורל
"הפכנו להיות כמו משפחה. דואגים זה לזה, לאוכל וכאלה. מה שבטוח זה שכאשר הפרויקט יושלם - נהיה השכונה הכי מגובשת בישראל".
ומה עם אלה שנתנו ליונה יד?
המרדף אחר בועז יונה - אם יישא פרי ואם לאו - מדחיק את הדעת במידה מסוימת מהעדויות המצטברות והולכות בנוגע להתנהלותה של חברת חפציבה, שלפיהן יונה לא פעל לבד: מערך השיווק והנהלת החשבונות של החברה גויסו במטרה להונות את הקונים ולפתות אותם לשלשל במהירות כספים לחשבונו של יונה.
בקהילה החרדית כבר מבינים זאת. אתר האינטרנט "חברה, בחדרי חרדים" עמוס בתגובות נזעמות על מה שהם מכנים שיתוף פעולה של אנשי השיווק החרדים עם יונה. הנה דוגמה אופיינית: "זה ברור כשמש שהמשווקים החרדים של הפרויקטים היו שותפים מלאים למעשי השחיתות של חפציבה, ועכשיו הם מנסים לרחוץ בנקיון כפיהם. כאילו רק עכשיו גילו את מעשי ההונאה של בועז יונה, "עאלק", כתב "משה הזועם", בתגובה לחשיפה של עיתון "המודיע", לפיה כמה מהדירות ששווקו בבית שמש היו על קרקעות שרכישתן עדיין לא הושלמה.
ואכן, עד כה העדויות שהצטברו על הונאה, לכאורה, מגיעות בעיקר מאתרי החברה המיועדים לחרדים. ניסיון לשוחח עם איש שיווק של אחד האתרים העלה הכחשה גורפת שהוא עובד או עבד עבור חפציבה, לא כל שכן באתר ההוא. באתרים אחרים הפעילה החברה חברות שיווק חיצוניות, ובהן דר"א ואמבסדור; בשתי החברות הכחישו נמרצות כי פעלו בצורה כלשהי בניגוד החוק, או שקיבלו הנחיות כאלה.
ומה עם סמנכ"ל השיווק של החברה, אודי הררי? האם הררי לא היה אמור לדעת על הנעשה באתרי המכירות של החברה? ניסיון לשמוע את גרסתו של הררי לאירועים באתרי המכירות שקדמו למפולת - לא צלח. מאז יום חמישי שעבר לא ניתן להשיגו. מקורביו אומרים כי הוא מודר בכל הנוגע לשוק החרדי, וכי לא ידע על הנעשה. עם זאת, ברור שרבים אחרים ידעו.
_________
עופר רפופורט
גיל: 30
מגורים: נתניה
מצב משפחתי: נשוי
תפקידים קודמים: מנכ"ל אתר אינטרנט וסמנכ"ל "ג'רוזלם פוסט" מובטל זה כמה שבועות
עוד משהו: רכש את הדירה מחפציבה בדצמבר 2006, אחרי חתונתו