שתי משאיות עמוסות מתכת שיצאו ממכרות הנחושת של גלנקור בזמביה בפברואר מעולם לא הגיעו ליעדן בנמל דרבן בדרום אפריקה. הן נחטפו על ידי פושעים שהצליחו להתגבר על הנהגים ועל מערכת המעקב הלוויינית שנועדה לשתק את מנועיהן מרחוק במקרה חירום. "המקרים האלה הם בעיה שמצויה במגמת החמרה", אמר שון סינדן, מנהל כללי של חברת המשאיות ESO ביוהנסבורג.
גלנקור, חברת המסחר הגדולה בעולם לסחורות, ניצבת בפני שלל סיכונים, בהם מקרי שוד, שביתות ולאמות ממשלתיות. החברה הפרטית, שפעילותה מתנהלת מהעיר באאר בשווייץ, פועלת בכל שש היבשות ומפיקה וסוחרת בנפט, פחם, מתכות ותבואה בשווי של מיליארד דולר מדי יום.
גלנקור היא גם בעלת השליטה באקסטרטה, חברת המכרות החמישית בגודלה בעולם לפי הכנסות, ובעלת 12% מיונייטד רוסאל, חברת האלומיניום הגדולה בעולם. "גלנקור היא אחת החברות המוצלחות ביותר ואף אחד לא שמע עליה", אומר פיל רואנטרי, שמנהל השקעות בשווי 50 מיליארד דולר בחברת ניו סטאר אסט מנג'מנט בלונדון - בהן אג"ח של גלנקור.
גלנקור הוקמה ב-1974 על ידי מארק ריץ', שמכר את השליטה בה לבעלים הנוכחיים ב-1994. נגד ריץ' הוגש ב-1983 כתב אישום על ידי התובע הכללי של ארה"ב, שנהפך אחר כך לראש עיריית ניו יורק, רודולף ג'וליאני, בשל השתמטות מתשלום מסים וקניית נפט מאיראן תוך הפרת הסנקציות של ארה"ב. ריץ' נמלט מרשויות החוק האמריקאיות במשך שנים וזכה לחנינה ב-2001 מידי הנשיא ביל קלינטון.
גלנקור מרימה את המסך
בתחילת 2007 שבתו 10,000 כורים של גלנקור בדרום אפריקה. באותה עת הלאימה ממשלת בוליוויה מכרה בדיל של גלנקור. ברוסיה נפתחה חקירה נגד שותף של גלנקור במיזם נפט בשווי מיליארד דולר בחשד לפעילות עסקית בלתי חוקית. גלנקור, הואשמה ב-2005 על ידי האו"ם בהפרה של הסנקציות שהוטלו על עירק והעברת תשלומים חריגים לסדאם חוסיין תמורת נפט ב-2001-2002. החברה ממתינה למסקנות של חקירה פלילית בשווייץ בעניין, ומכחישה את כל ההאשמות.
"גלנקור מחזיקה את הקלפים קרוב לחזה", אומר ג'ונתן פיטקנן, אנליסט בקרן ההשקעות מורלי של חברת הביטוח הבריטית אביבה בלונדון, המנהלת השקעות אג"ח בשווי 110 מיליארד דולר, כולל אג"ח של גלנקור. "העובדה שהם לא חושפים כמעט מידע היא נקודה לרעתם".
ואולם עתה מורם המסך מעט, מכיוון שגלנקור מעוניינת להבטיח כי מקורות המתכת, הפחם והנפט שלה יובטחו. והיא עושה זאת על ידי קניית חברות המייצרות אותם, ומממנת זאת באמצעות הנפקות אג"ח. גלנקור גייסה 6.5 מיליארד דולר בשוק האג"ח מאז 1996 ומכיוון שהיא מעונינת לשפר את דירוג האג"ח שלה כעת, היא נאלצת לחשוף פרטים פיננסיים בפני המשקיעים וחברות דירוג האשראי.
האג"ח וההלוואות הבנקאיות של גלנקור מקבלים את דירוג האשראי הסולידי הנמוך ביותר אצל מודי'ס, בשל הסיכונים שהחברה נוטלת ברוסיה, בשל החשאיות הכרונית שלה ובשל הקצאת רוב רווחיה לתוכנית חלוקת רווחים שפוגעת בתזרים המזומנים שלה.
"נעים במהירות באפס ביורוקרטיה"
הרווח הנקי של גלנקור ב-2006 היה 5.3 מיליארד דולר, והמכירות הגיעו ל-116 מיליארד דולר. הרווח הנקי זינק ביותר מפי חמישה מאז שאיוואן גלזנברג, 50, נכנס לתפקיד נשיא החברה לפני חמש שנים.
גלנקור (global energy commodity resources), מעסיקה 2,000 עובדים ב-50 משרדים ביותר מ-40 מדינות. החברות הבנות התעשייתיות שלה מעסיקות 50 אלף עובדים, והחברה מפעילה יותר מ-100 ספינות ו-50 מכליות נפט וסוחרת ב-3% מכלל הנפט בעולם. בין לקוחותיה אפשר למצוא את סוני ופולקסווגן.
העובדה שגלנקור היא חברה פרטית מאפשרת לה לבצע פעולות מסחר ורכישות במהירות. "הם לא מבזבזים זמן בפגישות עם בעלי מניות", אומר מנכ"ל בנק ההשקעות מורגן סטנלי, ג'ון מאק. "הם עושים עסקים. הם נעים במהירות באפס ביורוקרטיה". מאק, 62, היה מנכ"ל הבנק השווייצי קרדיט סוויס ב-2001-2004 והוא מכיר את גלזנברג הדרום אפריקאי מהתקופה הזאץת.
המנהלים הבכירים של גלנקור בולטים בגילם הצעיר. סמנכ"ל הכספים, סטיבן קלמין הוא בן 36 והוא עובד בחברה כבר שמונה שנים. ראשי חטיבת האלומיניום, סטיבן בלומגרט וגרי פגל הם בני 34. חטיבת הנפט מנוהלת על ידי אלכס בירד בן ה-39.
"המנהלים בגלנקור הם האנשים האינטליגנטים והבקיאים ביותר בתחום", אומר דייט אנדרסון מייסד קרן הגידור אוספרי, הסוחרת באותם שווקים כמו גלנקור. "יש להם תרבות שאינה סובלת בינוניות". החברה אינה מגייסת אנשים מבחוץ לתפקידים בכירים, אלא מגדלת אותם לתפקיד".
במשך יותר מעשר שנים התמקדה גלנקור ברכישת נכסים. היא הוציאה 10 מיליארד דולר על רכישות מאז 1995, בעיקר בשנה האחרונה. הרכישות האלה הן בין הנימוקים לדירוג האשראי הנמוך יחסית שמעניקות לה סוכנויות דירוג האשראי. נימוק אחר הוא תוכנית חלוקת הרווחים שלה - שמחלקת אותם ל-450 עובדים בעלי נתח בעלות. לפי תוכנית זו מוקצים 85% מהרווח הנקי לבעלים.
12 המנהלים הבכירים ביותר מחזיקים ב-31% מהתוכנית, שמכילה עתה 12.6 מיליארד דולר. השאר מחולק בין המנהלים של החברה. אם יעזבו הבכירים את החברה מחר, הם יקבלו 325 מיליון דולר בממוצע, ואחרים בקבוצת המשתתפים ברווחים יקבלו 20 מיליון דולר בממוצע. הסכום אכן משולם למי שעוזב, בתשלומים שנמשכים חמש שנים לאחר עזיבתם.
ואולם ביולי העלתה סטנדרד אנד פור'ס את תחזית האשראי של גלנקור מ"יציב" ל"חיובי", בזכות שיפור השקיפות של החברה, העלייה במחירי המתכת ושיא בתזרים המזומנים של גלנקור - יותר ממיליארד דולר ברבעון הראשון. ואולם הסוכנות לא העלתה את דירוג האשראי של החברה. גם כך משקיעים שקונים אג"ח של גלנקור זוכים בפרמיית סיכון עסיסית - כלומר ריבית גבוהה יותר על אג"ח שהם קונים מגלנקור, בהשוואה לאג"ח בטוחות יותר. אג"ח שהונפקו באוקטובר 2006 עם ריבית קופון 5.25% נמכרו בתשואה הגבוהה ב-1.69%, אך ביוני השנה הצטמצם מרווח זה ל-0.92% בגלל הירידה בסיכון.
במארס מיזגה גלנקור את פעילות האלומיניום שלה ברוסיה עם חברת סואל, והקימה את יונייטד רוסאל, שבראשה עומד המיליארדר הרוסי אולג דריפסקה. ביוני היא רכשה 12% מניקנור, המפעילה מכרה בקונגו שיספק לגלנקור נחושת וקובלט.
החברה האחות של גלנקור, אקסטרטה, ביצעה גם היא רכישות רבות בשנתיים האחרונות. מנייתה של אקסטרטה, הנסחרת בבורסת לונדון, עלתה פי חמישה מאז הנפקתה ב-2002 וב-21% מתחילת השנה.
חוששים מהרשויות ברוסיה
הבעיות של גלנקור עם הרשויות לא הסתיימו עם עזיבתו של ריץ'. ב-2005 השקיעה גלנקור בחברת הנפט הרוסית רוסנפט (Russneft), ואף הלוותה לה חצי מיליארד דולר. ואולם השנה הקפיא בית משפט ברוסיה את מניות רוסנפט, שנמצאת בשליטתו של המיליארדר מיכאיל גוטסרייב, בשל דרישת רשויות המס ברוסיה להחרים מניות של החברה. כמו כן הועמדו לדין מנהלים ברוסנפט בשל חשדות לחריגה ממכסת תפוקה ממשלתית.
הסכסוך של גלנקור עם הרשויות ברוסיה מעורר חששות בחברה על רקע העובדה שמדובר במדינה שחברת הנפט הגדולה ביותר בה, יוקוס, הולאמה על ידי המדינה, והמנכ"ל והבעלים שלה, מיכאיל חודורקובסקי, נכלא לתקופה ממושכת בתואנה של עבירות מס.
הסיוט של הלאמה התגשם בסופו של דבר בבוליוויה, כשהממשלה שם החרימה מידי גלנקור את המכרה בתחילת השנה. אוו מוראלס, נשיא בוליוויה, אמר כי גלנקור לא שילמה מספיק לממשלה עבור המכרה. בעזרתה של ממשלת שווייץ מנסה גלנקור עתה למצוא להשיג בחזרה את הבעלות על המכרה.
"זה קורה בהרבה שווקים מתעוררים", אומר דניאל לינסקר, אנליסט בקונטרול ריסקס הלונדונית, המייעצת לחברות בענייני סיכונים פוליטיים וביטחוניים. "הממשלות נותנות זכיונות לחברות כדי למשוך את השקעותיהן כשמחירי הסחורות נמוכים. כשהמחירים עולים, השלטון מאשים את החברות בניצול לרעה".
בשווייץ ממתינים בכירי גלנקור לסיום חקירה פלילית בעקבות דו"ח ועדת וולקר שבדקה שחיתויות בתוכנית נפט-תמורת-מזון של האו"ם (תוכנית שבה האו"ם איפשר לעיראק ליצא נפט בתמורה ליבוא מזון, והוטלו סנקציות על מכירת נפט בכל מסגרת אחרת). 33 חברות נחקרות על מתן תשלומים לממשלת עיראק, תוך הפרת הסנקציות של האו"ם. גלנקור היא אחת מארבע חברות מסחר בנפט שדו"ח וולקר נוקב בשמן במפורש כחברות ששילמו תשלום נוסף, לא חוקי, לסדאם חוסיין, בתמורה לגישה לנפט העיראקי. בדו"ח נפרד שפורסם על ידי ה-CIA ב-2004 נאמר כי גלנקור שילמה 3.2 מיליון דולר לחוסיין.
גלנקור מסרה בתגובה בעניין זה: "מלבד חוזים שאושרו באופן רשמי למסירת נפט תחת תוכנית נפט-תמורת-מזון של האו"ם, לא היה לגלנקור כל מגע עם ממשלת עיראק או נציגיה".
"פינקי" והנקודה הישראלית: פרס, ברק, מוזס-בורוביץ' וגרנית הכרמל
גלנקור הוקמה לפני 33 שנה בתור מארק ריץ' אנד קומפני על ידי מארק ריץ', סוחר שעבד 21 שנה בפיליפ ברדרס, סוחרי הסחורות הגדולים בעולם באותה עת. תוך כמה שנים נהפכה חברת מארק ריץ' למתחרה על תואר זה. במרוצת השנים נרכשה פיליפ ברדרס על ידי סיטיגרופ.
ריץ', 72, נמלט לשווייץ לאחר שהוגש כתב האישום נגדו ב-1983 ומעולם לא הועמד למשפט. לפי אתר האינטרנט של ריץ', שתי חברות שבהן פעל הודו בתחמקות ממס ועבירות פשע מאורגן ושילמו קנסות של 200 מיליון דולר.
ריץ' המשיך לסחור משוויץ עד שמכר את החברה ב-1994 תמורת סכום לא ידוע לסוחרים הבכירים שעבדו בה. הוא הקים חברה חדשה, מארק ריץ' הולדינגס, שמשקיעה בקרנות נדל"ן ובקרנות גידור.
בניגוד לריץ', ששמו ידוע היטב לציבור, שותפו בגלנקור, שלו קשר מעניין לישראל, אינו מוזכר עם חשיפת של גלנקור לציבור - פינקוס "פינקי" גרין. גרין הואשם ביחד עם ריץ' לפני 19 שנה בהעלמת המס ועסקות הנפט עם איראן, וכמוהו קיבל חנינה מהנשיא קלינטון.
גרין, אחד מ-400 האנשים העשירים בארה"ב, מחזיק בית בישראל, ושהה בה כשהיה מבוקש על ידי רשויות ארה"ב. הוא שווה 1.2 מיליארד דולר, לעומת עושר מדווח של 1.5 מיליארד דולר שיש לריץ' (לפי "פורבס"). גרין, כמו ריץ', הוא יהודי שומר מסורת, והשניים עדיין מופיעים לתפילות בבית הכנסת בצוג, עיר מגוריהם. גרין פרש מעסקים לאחר ניתוח לב ב-1992.
בחנינה של ריץ' וגרין היו מעורבים אהוד ברק, שמעון פרס וראש המוסד לשעבר שבתאי שביט, שהעידו לטובתם בפני הממשל האמריקאי. ריץ', לפי דיווחים שונים, תרם יותר מ-80 מיליון דולר לבתי חולים ומוסדות בישראל.
קשר ישראלי נוסף של גלנקור הוא באמצעות שותפה גדולה וידועה: קבוצת בורוביץ-מוזס. השתיים מחזיקות בשותפות שווה בחברה בשם בורוגלן, שהיא בעלת שליטה ב-53.2% ממניות גרנית הכרמל, חברת האחזקות שלה מניות בסונול, סופרגז וטמבור - כך לפי הנתונים באתר האינטרנט של גרנית הכרמל. בורוגלן ניסתה למכור את גרנית הכרמל ב-2006, אך הרוכשת המיועדת, קופר ריבר, לא השלימה את העסקה. גרנית הכרמל היתה הבעלים של קלאבמרקט.
שירות TheMarker
גלנקור - שהואשמה ב-2005 על ידי האו"ם כי שילמה לסדאם חוסיין תמורת נפט - ממתינה למסקנות חקירה פלילית בעניין
בלומברג
10.8.2007 / 9:50