בית המשפט קבע: אגד תפצה בעשרת אלפים שקל נוסף ש"כמעט נחטף" על ידי נהג אוטובוס של החברה

אירוע יוצא דופן של "כמעט מעשה חטיפה" שאירע לנוסע באוטובוס של חברת אגד, גרם לבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה לחייב את החברה ונהגה לפצות את הנוסע בעשרת אלפים שקל.



הנוסע, מיכאל גרוסברגר, עלה ביום שישי בצהרים עם בנו הקטן על אוטובוס של אגד שיצא מהעיר אלעד. כפי שצוין בפסק הדין, היה בדעתם לנסוע נסיעה מקומית אך הנהג, יוסף דווידוב, אמר להם שקו זה נוסע לירושלים בלבד.



על פי כתב התביעה, בשעה שבה עלו האב ובנו לאוטובוס, הקווים הפנימיים של אגד כבר לא היו פעילים ובמקומם מבוצעות הנסיעות הפנימיות בעיר על ידי הקווים הבין-עירוניים. גרוסברגר ביקש לשלם עבור הנסיעה באמצעות כרטיסיה לנסיעות פנימיות, ואולם הנהג, כך נטען, הודיע לו כי אינו מוכן להסיעו בנסיעה פנימית - מבלי לנמק מדוע. גרוסברגר עמד על זכותו לנסוע באוטובוס ואז הודיע לו הנהג כי כ"עונש" ייקח אותו ואת בנו עד לירושלים.



על מנת לממש את ה"עונש", נטען, הנהג המשיך את מסלול נסיעתו באלעד מבלי לעצור בתחנות האיסוף בעיר, ואף דילג על התחנה הסמוכה לביתו של גרוסברגר. זאת, בכדי למנוע ממנו לרדת מהאוטובוס. בשלב זה החל גרוסברגר להפציר בנהג כי יאפשר לו ולבנו לרדת מהאוטובוס, אך הנהג סירב. "גם בכיו של בנו הקטן של התובע, ואף הפצרות ובקשות של נוסעים נוספים אשר היו באוטובוס... לא ריככו את ליבו של הנתבע", אשר עמד בסירובו והבהיר להם כי ייקח אותם עמו עד לירושלים.



טענת גרוסברגר היתה כי הנהג כלא אותם באוטובוס בעל כורחם והסיע אותם בכפייה ובניגוד לרצונם לירושלים. כל זאת, ביום שישי, שעות ספורות לפני כניסת השבת, כאשר גרוסברגר הוא שומר שבת.



לפיכך הוא נאלץ לקחת מונית ספיישל לביתו על מנת להגיע לפני כניסת השבת, ואכן הגיע לביתו זמן קצר מאד לפני כניסתה, דבר שפגע בשמחת השבת שלו ושל בני משפחתו, מאחר שלא הספיק לערוך קניות לשבת ואף נאלץ לחפש חלות לשבת אצל שכניו.



בכתב הגנתה הכחישה חברת אגד את טענות גרוסברגר וטענה כי התביעה משוללת יסוד עובדתי או משפטי ומטרתה - ניסיונו של התובע להתעשר על חשבון החברה. לטענתה, הנהג הסביר לגרוסברגר כי הוא אינו מבצע שירות פנימי בתוך אלעד וכי מייד אחריו מגיע אוטובוס אחר שנועד לשירות פנימי, אך גרוסברגר התעקש לעלות לאוטובוס והחל להתווכח עם הנהג, תוך שהוא מקלל אותו ומסרב לשלם עבור הנסיעה.



עוד טענה אגד כי הנהג דווקא עצר במספר תחנות בתוך אלעד, ואולם גרוסברגר בחר שלא לרדת בתחנות אלה, מה שמתיישב עם המסקנה שרצה להגיע לירושלים מבלי לשלם עבור הנסיעה.



בנוסף, במכתב ששלחה אגד למקומון "חדשות אלעד" בו פורסם המקרה, טענה כי מדובר בנוסע אלים, בעל רקע בעייתי ידוע אשר נוטר טינה לאגד בעקבות אירוע אחר, וכי גם בנסיעה האמורה הוא סירב לשלם בשל "רצונו לנסוע לירושלים ללא תשלום". בכתב ההגנה טענה אגד כי פנייתו של גרוסברגר לא הותירה בידיה ברירה אלא להשיב לו ולפרסם את תגובתה, במטרה להקטין את הנזקים שנגרמו לה "בפרסום תלונתו השקרית".



ואולם בניגוד לאמור, בתחילת הדיון בבית משפט הודיע נציג אגד, שהצדק עם גרוסברגר ושההודעה שאגד פרסמה לגבי יעדי נסיעת האוטובוסים שלה באלעד עלולה היתה להתפרש שלא כהלכה, כגירסת גרוסברגר.



פסק הדין ניתן על דרך הפשרה, בהתאם להסכמת הצדדים. השופט (בדימוס) גבריאל שטרסמן ציין בפסק דינו כי בהתחשב בתוצאת הדיון, הוא אינו מרחיב את הדיבור על "אירועי אותה נסיעה שגרמו עגמת נפש ובזבוז זמן לתובע", ואולם הוסיף כי הוא חייב לציין "שבפועל מדובר כמעט במעשה חטיפה, מעבר לכליאה שלא כדין שנגרמו לתובע ולבנו. אין זה מעשה של יום יום, שאדם עולה לאוטובוס, מבקש לנסוע תחנות ספורות ונאלץ לנסוע עם בנו בן הארבע מאלעד לירושלים כך שהספיק לחזור לביתו לפני כניסת השבת במונית מיוחדת".



השופט הוסיף כי במכתבה של אגד לעיתון "חדשות אלעד" נאמרו על גרוסברגר דברים קשים. לפיכך, בנוסף לפיצוי, חויבה אגד לשלוח לו מכתב התנצלות, עם העתק למערכת עיתון זה (תק 1526/07)