איך הוציא יונה את הכסף?

מי שקרא אתמול את דו"ח החקירה המדהים שפירסם משרד רואי החשבון בר לב ושות' על חברת חפציבה ג'רוזלם גולד לא היה יכול להישאר אדיש לנוכח ההפקרות שבה מטופלים כספי המשקיעים בקרנות הנאמנות, בקופות הגמל ובתוכניות ביטוחי המנהלים, ולנוכח הקלות שבה סובב בועז יונה את הבנקים.

186 מיליון שקל גייסה "ירושלים של זהב" של יונה בסוף 2006, ורוב הכסף כבר זלג החוצה. חלק מהכספים הוצאו באופן כשר (אך מסריח) - כמו למשל פירעון של 91 מיליון שקל לבנק הפועלים שהוא גם בעל מניות גדול בחתם שהוביל את ההנפקה (פועלים אי.בי.אי); דיווידנד מיידי של 15 מיליון שקל; ומכירת קרקעות שהיו בבעלותו הפרטית של יונה לחברה הציבורית שגייסה.

לאחר כל אלו נותרו בסוף מרץ בקופת ג'רוזלם 69 מיליון שקל בלבד, אבל יונה רצה גם אותם, ולכן הוא החל במשיכת כספים שיטתית יומיומית עד שרוקן לגמרי את קופתה. בתוך חודשיים הצליח יונה להוציא 70 מיליון שקל מחשבונות החברה בבנק לאומי, בבינלאומי ובדיסקונט (ולא מהחשבון בהפועלים). חלק מהכספים, טוען החוקר, רו"ח צבי איציק, כנראה הוברחו לחו"ל, ייתכן שתחת מצג שווא של השקעות בפעילות חו"ל.

איך יונה הוציא את הכסף? הוא פשוט ביקש להוציא אותו מהחברה, על אף שהיה מותר לו להעביר כסף רק בין חשבונות החברה עצמה. "הבנקים כיבדו את חתימתו ואיפשרו את הברחת הכספים", כתב החוקר והוסיף שהוצאת הכספים נעשתה תוך חריגות מחוק איסור הלבנת הון, וכי אותרה מעורבות גופים בשוק האפור.

בדיקה קצרה של יומיים בסוף השבוע הספיקה לגלות שהכסף שלנו מוזנח. הוא מוזנח כי מרוב גופים שגוזרים מיליוני שקלים מההנפקות - חברות חיתום, עורכי דין, רואי חשבון ויועצים למיניהם - נראה שאף אחד לא מבצע את תפקידו. הוא מוזנח כי ועדות ההשקעה והדירקטוריונים בגופים המוסדיים כנראה לא בודקים מספיק במה הכפופים להם משקיעים. הוא מוזנח כי הבנקים לא מקפידים על ההוראות. חפציבה היא מקרה מבחן חשוב, כי הוא רק ראשון בסדרה. זהו מבחן לכל אותם גופים שמחויבים לשמור על חסכונות הציבור. זהו מקרה מבחן לרשות ני"ע שהכריזה שעידן הבורקסים בדירקטוריון נגמר ושהיא החליטה לשים דגש על שומרי הסף - רואי החשבון ועורכי הדין.