הפרקליטות: שופט שהגיע מהפרקליטות לא צריך לפסול עצמו מלדון בעניינים שבהם מייצגת הפרקליטות את המדינה

שופט שהגיע מן הפרקליטות לא צריך לפסול עצמו מלדון בעניינים שבהם מייצגת הפרקליטות את המדינה או את בעלי הדין, כך טוענת הפרקליטות. הדברים באים בתגובה לבקשת פסלות שהגיש משה הלוי שתבע את המדינה בתביעה אזרחית נזיקית, ולאחר זמן מה התברר לו שהשופט היושב בדין - יהושע רטנר - הוא שופט שעד לא מכבר שימש עו"ד במדור האזרחי של פרקליטות מחוז חיפה, אותו מדור שמייצג את המדינה בתביעה.



בתגובה מפורטת שהגיעה לידי TheMarker, שאותה הגישה פרקליטות מחוז חיפה, על דעתם של היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה והנהלת בתי המשפט, מנמקת הפרקליטות מדוע סעיף 15 לכללי האתיקה החדשים - הקובע כי שופט שעבד כעו"ד במשרד עו"ד, לא יישב בדין אם אותו משרד מייצג בעל דין, באם לא עברה תקופת צינון של חמש שנים מאז התמנה לשופט - לא חל על שופטים שהגיעו מן הפרקליטות.



לדברי הפרקליטות, בין הפרקליטים לבין המדינה המיוצגת על ידם לא מתקיימים יחסי עו"ד-לקוח במובן המקובל של המונח "לקוח". לטענת הפרקליטות, האיסור האתי הקבוע בסעיף 15 לא חל על שופט שכיהן בעברו כפרקליט בשירות המדינה.



בפרקליטות גורסים כי קבלת הבקשה היא בעלת השלכות מרחיקות לכת, והדבר יוביל למצב שבו רבים משופטי ישראל, לרבות שופטים המכהנים בבית המשפט העליון, יהיו מנועים מלשבת בדין בתיקים שבהם המדינה היא בעלת דין, במשך חמש שנים לאחר מינויים.



באם תאומץ הפרשנות, אומרים בפרקליטות, "תיגזר מכך גם הקביעה ולפיה כל שופט שלו בן משפחה בפרקליטות יהיה מנוע מלשבת לדין בתיקים שבהם המדינה היא בעלת דין. גם לכך יהיו השלכות מרחיקות לכת על השופטים בערכאות השונות במדינת ישראל".



בתגובתה טוענת הפרקליטות כי תכלית השימוש במונח "לקוח", בהקשר האתי שבו מדובר, היא לגונן על הגינותו של הליך השפיטה מפני הטייה או חשש להטייה העשויים כביכול להתרחש עקב משקעים שנותרו בתודעתו של כל שופט - משקעים שיסודם באופיו של שירות אישי ובדרך כלל מסחרי שניתן על ידי השופט ללקוח פלוני קודם להתמנותו.



יחסי עו"ד-לקוח שונים



ואולם, לפי הפרקליטות, בסיס הקשר בין פרקליט ובין עניינה של המדינה שאותו הוא מייצג בפני ערכאות, אינו בעל אופי שכזה, ואינו כפוף, בהתאמה, לכל הדינים החלים על מתן שירות אישי על ידי עו"ד או לקוח פלוני. משכך, גם לא מוצדק כי תקום בגינו חזקה בדבר קירבה ממשית שסופה פסול אתי.



לעמדת הפרקליטות, המדינה, בניגוד ללקוח פרטי, אינה בוחרת לעצמה את עוה"ד שייצג אותה. כך גם פרקליט המכהן בפרקליטות אינו בוחר את הגופים שאותם הוא מייצג, ובהתאם אין הוא נבחר על ידם.



עוד נטען כי המדינה אינה אישיות משפטית רגילה ככל בעל דין, והפרקליט מהפרקליטות אינו עו"ד רגיל בייצגו אותה. "למדינה", נכתב, "ובהכרח לפרקליטי הפרקליטות המייצגים אותה, מערך שיקולים ערכיים וציבוריים שמעבר לאלה המוכתבים מן האינטרסים הישירים של הצדדים להתדיינות המשפטית".



בתגובה אף נאמר כי ככלל, פרקליטים המייצגים את המדינה אינם נשכרים לפי משימה אישית, כעו"ד פרטיים, אלא הם עובדי מדינה בשירות המשפטי של מדינת ישראל, ובכך הם ממלאים תפקיד שלטוני של ייצוג המדינה בערכאות השיפוט.



עם זאת, בפרקליטות מציינים כי "אין לשלול כי נכון יהיה ששופט, שהיה בעבר פרקליט בפרקליטות, יפסול עצמו מלשבת בדין בתיק או תיקים ספציפיים, וזאת כאשר המדובר בעניינים שבהם טיפל הוא עצמו בעברו בפרקליטות".



בפועל, כך טוענים בפרקליטות, אכן נהוגה תקופת צינון של כשנה, במהלכה מנוע ככלל שופט חדש, שכיהן בפרקליטות לפני מינויו, מלשבת בתיקיה של אותה פרקליטות. זאת, לא מכוח האיסור שבסעיף 15 אלא מכוח עקרונות כלליים הנובעים מן הצורך להבטיח את אמון הציבור במערכת המשפט.



(א (13721/06)