בעשור האחרון עלה חלקו של העשירון העליון בחלוקת ההכנסות במשק ב-0.7%. לעומת זאת, חלקו של העשירון התחתון לא השתנה. כך עולה מתוך סקר הכנסות משולב לשנת 2006 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מהסקר עולה עוד כי הכנסת שני העשירונים העליונים מהווה כמעט כמחצית מסך ההכנסה ברוטו למשקי בית באוכלוסייה (44.9%). זאת, לעומת שני העשירונים התחתונים שחלקם בסך ההכנסה ברוטו של משקי הבית באוכלוסייה הוא 5.7%.
בהשוואה לשנת 2005, ההכנסה הממוצעת של כלל משקי הבית בשנת 2006 עלתה ריאלית ב-3.5% ועמדה בממוצע ברוטו לחודש על 12,345 שקל; ההכנסה הממוצעת של משקי הבית שבראשם שכיר עלתה ריאלית ב- 1.1% ועמדה על 14,468 שקל. ההכנסה הממוצעת של משקי בית שבראשם עצמאי עלתה ב-9.9% ועמדה על 17,687 שקל.
הפער המגדרי נשמר
הסקר מביא את מאפייני השכירים בישראל על פי הכנסות ומאפיינים עיקריים. על פי הנתונים 52% מהשכירים הם גברים ו-48% נשים. בשנת 2006, ההכנסה החודשית של גבר שכיר הייתה 8,712 שקל - ב-58% גבוהה מההכנסה של אישה שכירה - 5,521 שקל.
חלק מהפער המגדרי בהכנסה החודשית נובע מהבדל בין מספר שעות העבודה של גברים ונשים (45.4 שעות עבודה בשבוע לגבר ו- 34.8 שעות עבודה לאישה). לכן, בחישוב ההכנסה לשעת עבודה הפער מצטמצם. כך, ההכנסה לשעת עבודה של גבר שכיר - 45.8 שקל, ושל אישה שכירה - 38.3 שקל. כלומר, הכנסת גבר היתה גבוהה ב-20% מזו של אישה. פער זה נשאר יציב משנת 2003.
אוכלוסיית הסקר כוללת את כל היישובים למעט קיבוצים ובדווים הגרים מחוץ ליישובים. מדגם הסקר כולל 14,582 משקי בית, מתוכם 9,270 משקי בית שבראשם עומד שכיר, 1,492 משקי בית שבראשם עומד עצמאי ו-3,820 משקי בית שבהם ראש משק הבית לא עובד.