נסים סגרון תובע את מרדכי יונה: בועז הוא רק כלי שבאמצעותו מנהל מרדכי את הקונצרן שלו

לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה תביעה על ידי שותפו לשעבר של בועז יונה, נסים סגרון, נגד מרדכי יונה וחברת ונגד מספר חברות פרטיות בקבוצת חפציבה. בתביעה מתבקש בית המשפט להרים את המסך בין החברות לבין בעלי מניותיהן מרדכי וחפציבה ולחייבם באופן אישי בחובות החברות.



בתביעה טוען סגרון כי "עמוד השדרה" של כל קונצרן חפציבה הוא לא אחר מאשר מרדכי יונה. לטענתו, יונה "נטל חלק פעיל ונתן גושפנקה לכל החלטה שהתקבלה על ידי בנו בועז", וכי "ניסיונותיו ליצור רושם של קשיש אשר העביר את שרביט הפיקוד לבנו מזה זמן רב הוא פסול ורחוק מאוד מהמציאות". לטענתו, בועז הוא רק כלי אשר באמצעותו מרדכי יונה מנהל את הקונצרן שלו.



תביעה זו, שהוגשה על ידי סגרון וחברת סטופי שבבעלותו - חברה זרה המתמחה בהשקעות בתחום הנדל"ן - באמצעות עו"ד ג'ראר בנישו, מהווה המשכה של תביעה קודמת שהוגשה לפני כשבועיים על ידם נגד בועז יונה.



לפי התביעה, בשנת 2005, בעקבות הצעה של יונה לסגרון להיכנס כשותף ב"פרויקט חופים" הכולל בנייה של 1,100 יחידות דיור באזור חדרה על ידי חברת חפציבה חופים, נחתם הסכם בין הצדדים בו סוכם כי מניותיה של חברת חופים יחולקו שווה בשווה בין חברת חפציבה לחברת ניסים סגרון, כך שלכל אחת מהחברות יהיו 50% ממניותיה של חופים.



כן הוסכם כי למן מועד חתימת ההסכם ובמשך 4 שנים, עד לסוף 2009, לא היה רשאי אף אחד מהצדדים להסכם למכור את מניותיו לצד ג'. ואולם, לפי הנטען, במהלך חודש יולי 2006, נודע לסגרון באופן מקרי כי חפציבה ויונה חתמו עם חברת על הסכם עקרונות בדבר יצירת שותפות אסטרטגית ביניהם.



בעקבות הפרת ההסכם, נטען, הגיעו הצדדים להסכמה על ניתוק השותפות העסקית שביניהם, ולכן בדצמבר 2006 נחתם הסכם פרידה בין חפציבה לסטופי שהחזיקה במניותיה של חברת ניסים סגרון.



בהסכם הפרידה סוכם כי תמורת כל אחזקותיה של סטופי בחפציבה חופים ובחפציבה גלובל, תקבל סטופי סכום של 7 מיליון דולר, כאשר סכום זה תורגם ל-9 דירות שהיתה אמורה סטופי לקבל בפרויקטים של חפציבה בכפר יונה ובכפר גנים בפתח תקווה. בנוסף לכך, עוד 5 מיליון דולר ב-29 המחאות דחויות.



עד למועד הגשת התביעה, נטען, וחרף בקשותיהם החוזרות ונשנות של סטופי ושל סגרון, לא נמסרה להם החזקה ב-9 הדירות ולא התקבלו לידם ערבויות חוק המכר כמתחייב בהסכם ובחוק. בנסיבות אלה, נטען, אין תוקף להעברה של מניות חופים ושל מניות חברת חפציבה גלובל, כל עוד לא שולמה לסטופי מלוא התמורה הקבועה בהסכם הפרידה.



עוד נטען בתביעה כי עם הגיע מועד פירעונם של השיקים הדחויים שניתנו לסטופי, התברר כי הם חוזרים בזה אחר זה בשל הוראת ביטול שניתנה לגביהם ככל הנראה על ידי מרדכי יונה. לפי התובעים, ברור כי השיקים אשר נחתמו היו של חפציבה בניה פיתוח והשקעות וכי הם הוצאו בידיעתו ובהסכמתו המלאה של מרדכי יונה.



לכן, טוענים התובעים כי יש להרים את מסך ההתאגדות המפריד בין החברות לבין בעלי המניות מרדכי וחפציבה יונה. זאת, לאור העובדה שמרדכי ובועז יונה "התכוונו ביודעין לקפח את זכויותיהם של התובעים ולהתעשר על גבם והכל שלא כדין ומתוך ניצול לרעה של עקרון האישיות המשפטית הנפרדת", וכן משום שמרדכי יונה "פעל בחוסר תום לב ו/או במרמה עת הוציא המחאות והתחייבויות מחברות שבבעלותו כשידע ו/או היה עליו לדעת כי אותן חברות לא תכבדנה את ההמחאות ואת ההתחייבויות".