שעבוד אינו שעבוד, נאמן אינו נאמן, והמלה הכתובה בתשקיף אינה שווה את הנייר שעליו היא כתובה - אלה שלושת הממצאים העיקריים שעלו אתמול מאסיפת בעלי איגרות החוב של גולד. נדמה אמנם כי הכל כבר נאמר על בועז יונה ועל מושב הליצים שאסף סביב חפציבה שבשליטתו, אבל החברה הרעועה שלו ממשיכה להפתיע כל פעם מחדש.
האסיפה כללה מפגשים של מחזיקי שלוש הסדרות - א', ב' וג' - ובאסיפה השלישית כבר היה ברור כי מרבית המוסדיים, ובהם אנליסט ודש אייפקס שהשקיעו באג"ח של יונה, מחזיקים בשלוש הסדרות. את האסיפה הנחו גיורא לופטינג ממשרד רואי החשבון זיו האפט ששימש נאמן לסדרות א' וג', ודן אבנון, הנציג של חברת הרמטיק קרנות נאמנות, הנאמן של סדרה ב'.
חפציבה ג'רוזלם גולד גייסה בדצמבר 2006 186 מיליון שקל במניות ובשלוש סדרות של אג"ח. על פי התשקיף היתה הסכמה בעל פה בין בנק לג'רוזלם גולד שלפיו היא היתה אמורה להחזיר לו את החוב של 90 מיליון שקל בעבור בניין בזק בירושלים. בנוסף התחייבה החברה בתשקיף לרשום שעבוד על בניין בזק לטובת מחזיקי האג"ח מסדרה א'. באותו מועד היה אמור להירשם גם שעבוד שני על הבניין לטובת מחזיקי האג"ח של סדרה ג'. האג"ח מסדרה ב' היה להמרה, ולכן לא היה עליו שעבוד.
כל זה בתשקיף, אבל ביום שאחרי הדברים נראים אחרת לגמרי: בסדרה א' הכסף הועבר לנאמן ויושב שם עד עכשיו. מדובר בכ-90 מיליון שקל שהיו אמורים לשמש החזר לבנק הפועלים. בסדרה ג' התמורה לא עברה דרך נאמן. אבל הטענה של מחזיקי האג"ח היא כי למרות זאת, הנאמן היה צריך לדאוג לרישום השעבוד השני, כלומר לשעבד את הבניין בשעבוד שני לטובתם.
הסערה העיקרית התחוללה במפגש של מחזיקי האג"ח מסוג ג', שכן העברת כ-40 מיליון שקל לעסקה לכאורה ברוסיה מחקה כמעט לחלוטין את יכולת ההחזר למחזיקי אג"ח זה. מחזיקי האג"ח טענו כי לא ייתכן ש-40 מיליון שקל הוצאו מהקופה בלי שהנאמן רשם שעבוד לטובתם.
סלע המחלוקת - בניין בזק
בניין בזק הוא סלע המחלוקת הגדול ביותר בכל הנוגע לגיוסי האג"ח של חפציבה ג'רוזלם גולד בדצמבר 2006. מסתבר כי הבניין משועבד לטובת לא מעט פרויקטים פרטיים של בעז יונה וגם של אביו, מרדכי יונה, שעד כה נטען כי אינו מעורב כלל בפרשה.
על פי התשקיף היתה הסכמה שהחוב של 90 מיליון שקל יוחזר לבנק הפועלים ובניין בזק ישועבד, אבל לאחר קריסת החברה פירסם לפתע הבנק מסמכים שלפיהם החוב הקשור לבניין מגיע לכ-300 מיליון שקל. הטענה היא שמרדכי יונה שיעבד את הבניין כערבות לפרויקטים פרטיים אחרים.
מחזיקי האג"ח שאלו את הנאמן לופטינג מדוע בתשקיף ההנפקה לא מצויה דרישת הבנק לתשלום של 300 מיליון שקל, והוא השיב כי הבנק טוען שלא אישר את עניין החלפת החוב של ה-90 מיליון שקל עם שעבוד הבניין. הנאמן גם אמר כי הבנק אישר שניהל מגעים עם בועז יונה כדי שג'רוזלם גולד תחזיר לבנק 110-120 מיליון שקל (ולא 300 מיליון שקל). לדברי הבנק כפי שהוצגו על ידי לופטינג, יונה אמר כי יחשוב על כך. הוא כנראה עדיין חושב על כך בנכר, לשם ברח עם התפוצצות הפרשה.
במלים אחרות, הבנק טוען כי מה שנכתב בתשקיף אינו נכון. קשה להבין כיצד הבנק טוען עכשיו שהוא לא אישר את העסקה עם ג'רוזלם גולד ובמקביל הוא בעל מניות עיקרי ב, חברת החיתום שחתומה על התשקיף כמובילת ההנפקה.
על פי הערכות שמאי, בניין בזק בירושלים שחולש על כ-14 קומות, שווה כ-140 מיליון שקל. לטענת מחזיקי אג"ח ג', תשלום של 110 מיליון שקל לבנק "שורף" לחלוטין את מחזיקי אג"ח ג'. זאת מכיוון שמלבד זאת יש להחזיר לבזק 20 מיליון שקל בגין חוב ועוד לשלם מס.
מחזיקי האג"ח גם הפנו את תשומת הלב של לופטינג לניגוד עניינים העשוי להיווצר מכך שהוא מטפל גם בסדרה א' וגם בסדרה ג'. זאת שכן למחזיקי סדרה א' יש אינטרס לקרוא לפירעון מיידי של האג"ח ולקבל את החוב שלהם, ואילו למחזיקי סדרה ג' יש אינטרס להביא להטבת מצבה של החברה.
אחד ממחזיקי האג"ח שהשתתפו באסיפה טוען כי הנאמנים דרשו בעבור המשך הטיפול באג"ח 250 אלף שקל בעבור כל סדרה, וזאת מכיוון שהמאמץ וההוצאות הנדרשים מהם כעת שונים מנאמנות שבשגרה עבור חברות. "מחזיקי אג"ח א' מכוסים", אמר בעצב, "אבל מה איתנו, מחזיקי אג"ח ג', מאיפה נביא את הכסף?".