בית המשפט העליון אישר לכלל פיננסים להגיש בקשה מתוקנת לביטול פסק הבורר שניתן לטובת אלי ארוך

בית המשפט העליון אישר שלשום את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב להתיר להגיש בקשה מתוקנת לביטול פסק הבורר של השופט המנוח יעקב מלץ מפברואר 2006 - אשר חייב את כלל לשלם לארוך כ-100 מיליון שקל.



בערעורו לעליון על ההחלטה להתיר את התיקון, טען ארוך, המיוצג על ידי עו"ד פנינת ינאי, כי קבלת ההחלטה על תיקון הבקשה התקבלה על סמך מסמכים חסויים שלא הובאו לעיונו. בכך התייחס ארוך למעטפה שצורפה לבקשתה של כלל שטענה לחיסיון תוכנה, שבתוכה העתקי מסמכים המוכיחים, לפי כלל, את הטענות שארוך זייף ראיות שהוגשו לבורר, ולפיכך פסק הבורר הושג במרמה. לטענת ארוך, לולא מעטפה זו היה דוחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, ואולם בנסיבות אלה היה על בית המשפט להתחשב באינטרסים כגון זכות הטיעון וזכות העיון שלו, ולדחות את הבקשה.



השופטת עדנה ארבל דחתה את הבקשה. "אכן, אין חולק כי מדובר במהלך חריג אשר יש בו משום פגיעה בזכות הגילוי והעיון של המבקשים". קבעה, אך עם זאת, יש לאזן בין זכויות אלה לבין האינטרס בגילוי האמת והחשש משיבוש הליכי משפט. לדעתה, אין צורך להתערב באיזון שנעשה על ידי בית המשפט המחוזי.



השופטת הוסיפה כי אף לגופו של עניין ישנם שיקולים רבים שתומכים באיזון שנעשה: ראשית, משום שמדובר בבקשה לתיקון כתב טענות, ובשלב מקדמי ביותר בהליך שבין הצדדים, ולפיכך יוכל ארוך להתמודד עם הטענות שהוספו לבקשה וכן עם המסמכים שהוגשו במהלך ההליך עצמו. שנית, משום שהפגיעה בזכות הגילוי של ארוך היא זמנית ומצומצמת, שכן כיום המסמכים גלויים בפניו וגם במהלך הדיון בבקשה לתיקון ידע ארוך מהו תוכנם הכללי ואילו טענות הם אמורים לבסס, כך שלא נשללה ממנו לחלוטין יכולת ההתגוננות.



שלישית, הטענות שביקשה כלל פיננסים להוסיף לבקשה לביטול פסק הבורר הינן טענות חמורות ולכן ישנה חשיבות רבה לבררן. רביעית, לדברי השופטת יש להתחשב בכך שלמעשה היתה כלל "בין הפטיש לסדן"- היא היתה מעוניינת כי טענותיה בדבר זיופים יתבררו במסגרת בקשת ביטול פסק הבורר, אך לצורך כך היה עליה להגיש מסמכים אשר לו גילתה אותם לארוך היתה עלולה להיות מואשמת בשיבוש הליכי משפט.

לאור האמור חייבה השופטת חייבה את ארוך ב- 8,000 שקל בגין שכר טרחת עו"ד. כלל מיוצגת על ידי עו"ד גד טיכו.



(רע"א 2203/07)