וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הסטארט אפים הישראלים מתכוננים לתערוכת Demo; שחר קמיניץ: מי שלא מוכן להשתמש בגימיקים - שלא יגיע

גיא גרימלנד

15.8.2007 / 9:03

כמעט שליש מהחברות שיציגו ב-Demo, אחת התערוכות היוקרתיות של תחום הטכנולוגיה, הן ישראליות; בעבר עלו יזמים לבמה עם פאות בלונדיניות, אבל גם בלי הגימיקים, היזמים הישראלים סבורים שההשתתפות מצדיקה את העלות והמאמץ



תעשיית הסטארט אפים המקומית זוכה ללא מעט שבחים. כמעט בכל ביקור או ראיון לתקשורת מציינים מנהלי קרנות הון סיכון ובכירים בענף ההיי-טק העולמי כי החדשנות והיצירתיות הישראלית פורחות. מאז עלייתו של הווב 2.0 פורחות גם לא מעט יוזמות אינטרנט, ניו-מדיה, בידור ותוכן. אם בעבר רוב החברות העדיפו לפתח טכנולוגיות לתחומי תוכנה ארגונית, תקשורת או שבבים, כיום פונים יותר יזמים לתעשיית הטכנולוגיה הבידורית.



עדות יפה לכך מגיעה מתערוכת DEMO, שתתקיים ב-15-16 באוקטובר במינכן, גרמניה. המדובר באחת התערוכות היוקרתיות בעולם, שבה מציגות חברות טכנולוגיה - לא רק סטארט אפים - מוצרים טכנולוגיים חדשניים הצפויים לשנות את הדרך שבה אנו חיים. במשך 17 שנה התקיימה התערוכה בארה"ב, וב-2006 יצאה לדרך גם בסין. השנה היא תתקיים באירופה זו הפעם הראשונה, ומתברר שהחברות הישראליות כובשות את התערוכה.



כמעט שליש מהחברות שישתתפו בתערוכה - שבע חברות מתוך 25 - הן ישראליות. חברה ישראלית נוספת נבחרה, אך החליטה שלא להציג בתערוכה משיקוליה. החברות צריכות לשלם כאלף דולר על ההשתתפות בתערוכה. אופן הצגת המוצרים מתבצע ברצף, כאשר לכל מוצר שש דקות בלבד.



מיהן החברות הישראליות שנבחרו להציג את מוצריהן בתערוכת DEMO? הראשונה היא פרינג (fring), שהשלימה לפני ימים אחדים סבב גיוס הון שני של כ-11-12 מיליון דולר. את הגיוס הובילה קרן North Bridge Venture Partners בהשתתפות חברת ההשקעה VenFin והמשקיעים הקיימים, הקרנות פיטנגו ווריטאס. בפרינג נמצא גם המשקיע הפרטי יוסי ורדי. השימוש בפרינג מאפשר לכל מכשיר סלולר נתמך להוציא שיחות בטכנולוגיית VoIP, באמצעות נקודות חמות (חיבור ל-Fi-Wi) או באמצעות רשת האינטרנט של מפעיל סלולרי.



השנייה היא הוריקאן (Hurricane), שמערכת התוכנה שפיתחה (CompuPrice) משתלבת עם מערכות הליבה הבנקאיות ומאפשרת להן לתמחר הצעות שונות ללקוחות הבנק באופן דינמי. בגדול המדובר במערכת תמחור דינמית, ממוקדת לקוח, לקביעת תעריפי עמלות, ריביות, שערי מט"ח והצמדה. המערכת לומדת את הלקוחות באופן שוטף. אם הגעתם לפקיד הבנק, מערכת התוכנה תוכל להמליץ לו להציע הצעות שיווקיות בהתאם לפעילותכם השוטפת.



החברה השלישית היא לוקיישנט (LocationNet), המפתחת טכנולוגיות מבוססות מיקום בעבור שוק הסלולר. החברה תציג בתערוכה מוצר הקרוי - amaze תוכנה הניתנת להורדה חינם ומאפשרת לנווט באמצעות מכשיר הסלולר במפה דינמית. התוכנה חינמית בזכות שילוב פרסומות.



הרביעית היא טלמסג' (Telemessage) הבורסאית. החברה שנוסדה ב-99' עוסקת בפיתוח פלטפורמות למסרים. המוצר שלה מאפשר שליחה וניהול של מסרים כאי-מייל, פקס, SMS ו-MMS משולחן העבודה במחשב האישי לכל מכשיר סלולר. המוצר שיוצג מאפשר לשלוח קובצי תמונות, מוסיקה, וידיאו וטקסט מהאינטרנט או המחשב למכשירים סלולריים.



החברה החמישית היא ולינגו (Velingo). ולינגו פיתחה מערכת שיוצרת תגים באופן אוטומטי על כל חיפוש לפי התנהגויות וחיפושי המשתמשים. הטכנולוגיה של ולינגו בונה ידע קהילתי של חיפושים אשר עוזר לחיפוש להיהפך למדויק ורלוונטי יותר.



החברה השישית שמציגה היא וויקספרס (Wixpress), המפתחת פלטפורמה ליצירת תוכן פלאש במגוון סביבות. המוצר שלה מאפשר לגולשים ליצור תוכן ולפרסם אותו בכל מקום, באתר תוכן או רשת חברתית או בלוג - מבלי להזדקק לכישורי תכנות.



החברה הישראלית השביעית שתציג ב-DEMO היא איידיסיה (IDesia) המתמחה בפיתוח פתרונות לזיהוי ביומטרי. הפתרון של איידיסיה, Biodynamic Signature) BDS), מבוסס על האותות החשמליים הדינמיים של הגוף. בשונה מהשיטות הקיימות בשוק לזיהוי ביומטרי, כגון טביעת אצבע, סריקת פנים או עין, המתבססות על צילום סטטי של החתימה הביומטרית, השיטה שפיתחה איידיסיה מאפשרת לאמת את הזהות בזמן אמת, ובכך מוציאה מכלל אפשרות זיוף של החתימה. ה-BDS מצריך נגיעה במשטח מתכתי מוליך, הניתן לשילוב בכל סוג של מכשיר. בתערוכה היא תציג אבטחה באמצעות מכשיר USB ואבטחה מובנית במחשב נייד.



בעבר הופיעו כמה חברות ישראליות בתערוכות DEMO בארה"ב, בהן WorkLight, ג'אג'ה, eSnips, ורינגו ואקסטריקום. חברות לא ישראליות שהשתתפו בתערוכה הן אדובי, סקייפ, סימנטק, יאהו וסיקס אפארט (Six Apart).



"חוויה מדהימה"



"להופיע בתערוכת DEMO זו חוויה מדהימה שאני ממליצה לכל חברה. התערוכה מאפשרת להיחשף לכלי תקשורת רבים, שרובם מתמקדים בתחום הצרכנות הפרטית, אבל אם מישהו חושב שמספיק רק להשתתף בתערוכה כדי להגיע לתקשורת, אז הוא טועה. התערוכה היא רק חלק ממערך יחסי ציבור שחברה מפעילה", מספרת יעל אליש, מנכ"לית eSnips, שהשתתפה בתערוכת DEMO האחרונה.



עד כמה החברות הנבחרות באמת מציגות מוצרים חדשניים? הרי כל חברה נדרשת לשלם אלפי דולרים.



"כל חברה משלמת כסף כדי להשתתף בתערוכה. העלות הכוללת של השתתפות בתערוכה הגיעה לכ-20 אלף דולר, אבל זה היה שווה את זה. זה לא שלא עבר לי בראש שבוודאי יש גם אלמנט מסחרי בתערוכה, אבל זו תערוכה מאוד מכובדת שנערכת במשך שנים רבות. מגיעים אליה עיתונאים מכובדים מדי שנה. הם בוודאי לא היו מעוניינים לפגוע במוניטין שלהם".



מה את אומרת על כך שכשליש מהחברות המציגות בתערוכה הן ישראליות?



"טוב, זה לא מפתיע. ישראל מהווה מקור לחדשנות ויצירתיות".



בתערוכה צפויים להשתתף עיתונאים, אנליסטים, מנהלי קרנות הון סיכון, בכירים בהיי-טק ומשקיעים אחרים. מלבד חשיפת החברות לכלי התקשורת, יש בתערוכה גם מרכיב גדול של מינגלינג ויצירת קשרים עסקיים. ב-31 באוגוסט תסתיים הגשת המועמדות לתחרות, וימים ספורים לאחר מכן יתפרסם מיהן החברות שיופיעו בכנס. התערוכה מאפשרת לכל חברה, גדולה כקטנה, להציג את המוצר שלה בפני הקהל הרחב במשך שש דקות בלבד, מה שלא ממש מאפשר להתרשם לעומק מהמוצרים ומהחברות - וזה אולי עקב אכילס של התערוכה, שקשה מאוד לבלוט בה בין כל המתחרים.



"אביב נעורים" של ההיי-טק



שחר קמיניץ, מנכ"ל חברת WorkLight, סבור שלפעמים הצורך בבולטות הופך את התערוכה למגוחכת: "מנכ"לים עלו לבמה עם פאות בלונדיניות בתערוכה. זה היה קצת מגוחך. לקהל שם אין סבלנות לשמוע על מוצרים טכנולוגיים ברצף, ולכן מי שמציג שם צריך שהמוצר שלו יבלוט וידבר בזכות עצמו - וגם להשתמש בגימיקים. ומי שלא מוכן להשתמש בגימיקים - כדאי שלא יגיע לתערוכה".



ההשתתפות בתערוכה סייעה לכם בעסקים?



"כן, היא סייעה לנו. באופן כללי הייתי נותן לתערוכה ציון טוב".



הריבוי של חברות ישראליות שפונות לתחום הצרכנות הפרטית לא מפתיע את אייל ניב, שותף בקרן ההון סיכון גיזה ומתמחה בהשקעות אינטרנט וניו-מדיה. ניב סבור שבשנים האחרונות חל שינוי גדול בשוק היעד שאליו פונות חברות סטארט אפ ישראליות: "הישראלים כבר לא מפחדים מתחום הצרכנות הפרטית. הם מפתחים מכשירים וגם אפליקציות לצרכנים הפרטיים. זו מגמה עולמית, כיום מספר החברות בתחום המדיה והאינטרנט מקביל לשאר התחומים. ישנה כמות עצומה של חברות עם חזונות חדשים. כמות הפיתוחים לתחום הצרכנות הפרטית עולה על כמות הפיתוחים לתחום הארגונים הגדולים".



יש מקום לכל כך הרבה חברות מהתחומים האלה?



"בתחום האינטרנט אני מאמין שאחוז הכישלונות יהיה גדול. החברות הישראליות יצליחו אם ימנפו טכנולוגיות מתחומים אחרים וישלבו אותן עם קונספט עסקי טוב".


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully