האינפלציה מרימה ראשה - כעת זו עובדה: מדד המחירים ליולי הפתיע בעלייה חדה של 1.1%. קצב האינפלציה שנתי שנגזר מכך עומד על 3.1%, כלומר מעבר ליעד הממשלתי, שמוגדר בתחום של 3%-1%. הציפיות בשוק ההון היו לעלייה מתונה יותר של 0.8%. עקב כך, הערכות בשוק ההון גורסות כי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, עשוי להעלות את הריבית במשק ב-0.25% ל-4%, זו הפעם השנייה ברציפות.
מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.1%. מי שאחראי על העלייה הוא הדיור שהתייקר ב-3.8% ועלות הבידור, שטיפסה ב-1.5%. בנוסף, מחיר התחבורה התייקר ב-1.6% ועלות אחזקת דירה טיפסה ב-1.6%. לעלייה החדה במחירי הדיור תרמה התחזקות הדולר ביולי, בו התחזק המטבע האמריקאי ב-1.7% אל מול השקל.
עוקבים בדריכות אחר השווקים
בנק ישראל עוקב אחר ההתפתחויות בשוקי ההון הבינלאומיים בשבועות האחרונים. בשל התנאים השוררים בישראל, בהשוואה למשק האמריקאי ולמשקים מערביים אחרים, ישראל אינה חוששת ממשבר בשוק המשכנתאות או מעליית ריבית קצרת טווח.
ואולם, להתפתחויות אחרות באינפלציה העולמית עשויה להיות השפעה על הריבית בישראל שכן העולם נמצא בתהליך של העלאת ריבית לאור התעוררות האינפלציה במרבית השווקים. העלאת ריבית בחו"ל נוטה לחזק את המטבעות הזרים, ולהם - בעיקר לדולר האמריקאי - יש השפעה מכרעת על האינפלציה המקומית.
כך לדוגמה שיעור האינפלציה בסין, הכלכלה שנתפסת כיום כמנוע הצמיחה העולמי, הואץ לשיא של 10 שנים - כאשר מדד המחירים לצרכן זינק ביולי ב-5.6%. מנגד, בעולם המערבי עלה מדד המחירים לצרכן בארה"ב ב-0.1% ביולי - הצמיחה האיטית זה שמונה חודשים.
ייתכן כי המדד הנמוך בארה"ב מפחית את הסיכוי להורדת הריבית הצפויה בארה"ב. זאת, משום שבמקביל לסימנים כי האינפלציה מרוסנת, משבר המשכנתאות מחייב משנה זהירות בהורדת הריבית, שכן זו מורידה גם את הסיכון שלוקחים הבנקים וחברות ההשקעה. בנוסף, האינפלציה בבריטניה, מקום נוסף בו עלתה הריבית לאחרונה ל-5.75%, הואטה ל-1.9% - מתחת לשיעור היעד של הממשלה הבריטית.